אנטרקטיקה מתחממת ופינגווינים נצפים במקומות בהם כמעט ולא היו בעבר
מדענים מאוניברסיטת סטוני ברוק בניו יורק הצטרפו למשלחת גרינפיס לאנטארקטיקה, בה ציפתה להם הפתעה לא משמחת: המשלחת גילתה מושבה לא מוכרת של פינגווינים לבני אוזן באי אנדרסון. עד היום, היה באי זה, השוכן בצד המזרחי של חצי האי האנטארקטי, רק קן פינגווינים אחד ממין זה, מכיוון שהאקלים בנקודה כה דרומית של כדור הארץ היה קר מדי עבורם. במושבה החדשה התגלו 75 אפרוחי פינגווינים לבני אוזן. המשלחת מצאה עדויות לכך שפינגווינים אלו, הנפוצים בעיקר באזורים הצפוניים לאנטארקטיקה, מתפשטים לבתי גידול חדשים דרומה יותר בשל התחממות היבשת ואובדן קרח ים. לצד מושבות חדשות של פינגווינים לבני אוזן, משלחת קודמת של גרינפיס מצאה כי מושבות פינגווינים ממין רצועת-הסנטר התכווצו באיי אנטארקטיקה בשיעור של 50-77% בתוך חמישים שנים בלבד. הפינגווינים מצויים תחת איום תמידי לא רק ממשבר האקלים אלא גם מתעשיית הדיג. ממשלות כשלו שוב ושוב ביצירת מקלטים עבורם, והותירו את בתי הגידול שלהם ללא הגנה. זו חייבת להיות שנה של פעולה. ממשלות צריכות להסכים ליצירת אמנת אוקיינוסים גלובלית שתגן על לפחות 30% מהאוקיינוסים בעולם עד 2030 – והן חייבות להתחיל לפעול ולהגן על מימי אנטארקטיקה.
אני רוצה לעזור
2 אחוזים שיעשו את כל ההבדל, או – כמה באמת יעלה לנו להציל את האקלים
טור מאלף של פרופ' יובל נוח הררי חושף את המספרים האמיתיים הנדרשים כדי להגיע לכלכלה מאופסת פחמן, תוצר של שבועות ארוכים של סקירת דוחות ומחקרים כלכליים. השורה התחתונה דווקא מעודדת: על פי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, כדי להביא להפחתת פליטות גזי חממה בהתאם ליעדי הסכם פריז – על האנושות להשקיע במערכת האנרגיה הגלובלית, סכום השקול ל-2% מהתוצר העולמי השנתי, מעבר למה שאנחנו משקיעים בה ממילא. לשם השוואה, במשבר הכלכלי ב-2008/9, השקיעה ארה"ב 3.5% מהתוצר כדי להציל מוסדות פיננסיים. ממשלות העולם מעניקות בכל שנה לחברות הדלקים הפוסיליים סובסידיות העומדות על לא פחות מ-7% מהתוצר העולמי, בחישוב הכולל את הנזקים הסביבתיים, החברתיים והבריאותיים שתעשיות אלה גורמות אך אינן נדרשות לשלם עליהם. השקעה בפיתרונות אקלים קיימים לא רק תייצר הזדמנויות כלכליות ומקומות עבודה חדשים, אלא תציל מיליוני בני אדם בשנה ממחלות הנובעות מזיהום אוויר. חישוביו של יובל נוח הררי, הנשענים על עבודתם של כלכלנים המתמחים במשבר האקלים, מראים כי הצלת האקלים אינה כרוכה בהרס הכלכלה אלא רק בשינוי סדרי העדיפויות שלנו.
אני רוצה לעזור
חלקיקי ננו-פלסטיק נמצאים עכשיו בכל העולם ובכל מקום
בפעם הראשונה איתרו מדענים זיהום ננו-פלסטיק – חלקיקי פלסטיק זעירים המצויים בצבעים, דבקים, קיפסול תרופות, אלקטרוניקה וכן תוצר פירוק פלסטיק – בקטבים של כדור הארץ. הננו-פלסטיק, חלקיקים בגודל של פחות מ-1000 ננומטר, מסוכנים ורעילים יותר ממיקרו-פלסטיק, ונמצאו בליבות קרח בגרינלנד בנות לכל הפחות 50 שנה. רבע מהחלקיקים שנמצאו הגיעו מצמיגים. נתונים אלה מצביעים על כך שזיהום הננו-פלסטיק נרחב וחודר לכל מקום בעולם: מפסגת האוורסט ועד מעמקי הים. הפלסטיק גורם לנזקים חמורים בשרשרת המזון הימית, ודרכה הוא חודר גם לבני האדם. רק חלק מהשפעות הפלסטיק על הבריאות האנושית ידועות, אולם מחקרים מצאו כי הוא משפיע על התאים בגוף האדם. הפלסטיק על כל סוגיו, מהווה חלק מרכזי בקוקטייל של מזהמים כימיים שחוקרים הכריזו ממש בשבוע שעבר – כי ריכוזם על כדור הארץ עבר את הסף הבטוח עבור האנושות. בעוד שבועות ספורים מדינות העולם ייפגשו בנאירובי שבקניה, כדי לדון על כינון אמנה בינלאומית למיגור מגיפת הפלסטיק, כששתי גישות מתמודדות זו מול זו: גישה לא שאפתנית בהובלת יפן, שמבקשת להתמקד בזיהום פלסטיק בים, וגישה שאפתנית בהובלת פרו ורואנדה, שדורשת לטפל בשורש הבעיה ולעבור למערכות של שימוש חוזר. בזמן שישראל טרם גיבשה את עמדתה בנושא, זה הזמן לבקש מהממשלה לתמוך באמנת פלסטיק חזקה.
אני רוצה לעזור
בזמן שאצלנו שלג – בחצי הכדור הדרומי נשברים שיאי חום היסטוריים
בעוד שישראל חווה גלי קור יוצאי דופן, חצי הכדור הדרומי מתבשל בטמפרטורות שוברות שיאים. באוסטרליה נמדד שיא הטמפרטורה בחצי הכדור הדרומי – 50.7 מעלות, שווה רק לשיא קודם בן 60 שנה. במהלך גל החום האוסטרלי, שלוש תחנות מדידה רשמו טמפרטורה גבוהה מ-50 מעלות. גל חום קיצוני עטף השבוע גם את דרום אמריקה, עם שיאי חום שנמדדו במספר תחנות בארגנטינה, אורוגוואי וברזיל, עם טמפרטורות של עד 45 מעלות. במקביל לגל החום בארגנטינה, שריפות יער השתוללו ביערות, בערבות עשב ובשדות במדינה, ושטח של כ-60 אלף דונם עלה בלהבות. השריפות החלו עם סערת ברקים שהפכו לאש קטלנית בשילוב טמפרטורות גבוהות, רוחות חזקות, ויובש הנובע משנתיים של בצורת.
אני רוצה לעזור
עוד דליפת נפט קטלנית מזעזעת את האוקיינוס השקט
כ-6000 חביות נפט של החברה הספרדית רפסול נשפכו לאוקיינוס בשבוע שעבר ליד בית הזיקוק שהיא מפעילה. כמויות גדולות של נפט פגעו בחופי פרו באזור לימה, וניקוי החופים והאוקיינוס צפוי להימשך עד סוף פברואר. הממשלה הפרואנית אומרת כי מדובר באחד האסונות האקולוגיים החמורים בשנים האחרונות, ומגדירה אותו כ"קטסטרופה". בימים האחרונים נמצאו בחופי פרו בעלי חיים מתים שנצבעו שחור – ביניהם כלבי ים, דגים, סרטנים וציפורים. אסונות אלה צפויים להמשיך ולזרוע הרס במערכות אקולוגיות ביבשה ובים, אם האנושות לא תיגמל מהתלות ההרסנית בדלקים פוסיליים מזהמים.
האקלים בישראל משתנה והחקלאים (ואנחנו) מרגישים את זה בכיס
פעם, לא כל כך מזמן, התחילו החורף והגשמים בישראל בנובמבר. בשנים האחרונות מגיע החורף האמיתי רק בינואר. דוחות השירות המטאורולוגי קבעו כי 2021 הייתה אחת מארבע השנים החמות ביותר בהיסטוריה של ישראל. טמפרטורות גבוהות במיוחד הביאו לפגיעה קשה בחקלאות המקומית ולירידה של כ-30% ביבול של פירות הקיץ, בהם שזיף, אפרסק, משמש ודובדבנים – עצים הזקוקים למספר מסויים של מנות קור בעונת החורף. המספרים אינם מותירים מקום לספק: על פי קנט, קרן ביטוח לנזקי הטבע בחקלאות, היקף הנזקים לחקלאים עקב נזקי מזג האוויר עמד בשנה החולפת על 300 מיליון ש"ח, כמעט פי שניים מהיקפו לפני עשור. הפיצוי שניתן למגדלי הפירות בשנת 2021 הוא הגבוה ביותר מזה 20 שנה, 80 מיליון ש"ח – פי 5 מהממוצע הרב שנתי.
"העצים יוצאים משליטה": משבר האקלים הופך את הנוף הארקטי לירוק
אלטה היא עיירה גדולה יחסית בפרובינציה פינמארק, הנמצאת בקו החוף של נורווגיה. כאן, בגובה פני הים, ככל שהעולם מתחמם העצים הצפוניים ביותר בכדור הארץ הולכים ומתקדמים לעבר הקוטב, הופכים את הנוף הלבן – לירוק. העצים, שבעבר התקדמו בסנטימטרים בודדים בשנה, בולעים עכשיו את הטונדרה בשיעור של 40-50 מטרים בשנה. בני האדם ובעלי החיים להם הטונדרה והמרחבים הלבנים הם בית, מנסים למצוא איך להתמודד עם השינויים המהירים בסביבת החיים שלהם בתערובת של בלבול, הכחשה ופאניקה.
כך משפיע משבר האקלים על האזור הארקטי ומאיים על דרך חיים עתיקה התלויה בשלג וקרח.
אני רוצה לעזור
לקבלת כל העדכונים שלנו למייל
אני רוצה לעזור