ט"ו בשבט תשפ״ב: הטבע הוא תנאי לקיומו של האדם

השריפה בהרי ירושלים, אוגוסט 2021. בעידן משבר אקלים, כל הצתה הופכת לשריפת ענק בשל החום והיובש הקיצוניים.

כבכל שנה ציינו השבוע את ט"ו בשבט, חג האילנות. ט"ו בשבט מסמל את הקשר העמוק שבין האדם לטבע. "כי האדם עץ השדה", עץ השדה שבמקרא, הטבע, הוא תנאי לקיומו של האדם. בעולם שבו רובנו עירונים וחיינו לרוב מנותקים מהטבע, קשה לנו לראות את מה שצורם לעין: הטבע מעניק לנו את הבסיס למזון ולמים, אך גם לאוויר, ובאופן כללי יותר – את היסוד ליציבות פיזית ונפשית שהיא הבסיס לקיומנו. למרבה הצער, פעמים רבות אנחנו מבינים את הערך של הטבע קצת מאוחר מדי, כשהוא נעלם וכלה בקצב מחריד. ט"ו בשבט הוא הזדמנות להתחבר ליסוד שמאחורי כל מאבקינו לשמירה על הטבע ועל העולם: "כי האדם עץ השדה", האדם והעץ ערבים זה לזה. כשאנחנו מגנים על העצים, על היערות, על הימים ועל האקלים, אנחנו מקיימים את צו הערבות ההדדית ועושים למענינו ולמען הדורות הבאים את ההשקעה הערכית והמשתלמת ביותר.

מושבת דגים נדירה מסוגה נמצאה על רצפת הים באנטרקטיקה

מקור תמונה: CNN

בים וודל הנמצא באנטארקטיקה, גילו חוקרים תגלית מפתיעה ומרגשת – מושבת דגי קרח של כ-60 מיליון פרטים במה שהוא, ככל הנראה, שטח הרבייה הגדול בעולם. המערכת האקולוגית הייחודית שאינה מוכרת למדע התגלתה במקרה בפברואר 2021 על קרקעית הים בעומק של כחצי קילומטר. קני הדגים המובחנים מהקרקע החולית על ידי מעגל אבנים, הופיעו זה לצד זה לאורך כשישה קילומטרים.

מקור תמונה: CNN

דגי הקרח, בעלי החוליות היחידים בעולם שדמם נטול כדוריות דם אדומות, הם בעלי גולגולת ודם שקופים. כדי להתאימם לטמפרטורת המים שעומדת לרוב על אפס מעלות (מי ים קופאים בטמפרטורות נמוכות ממים מתוקים), התפתח בדמם חלבון המונע את היווצרותם של גבישי קרח. מזה שנים ארוכות שאנחנו בגרינפיס נאבקים למען הקמת שמורה ימית באנטארקטיקה כחלק מרשת גלובלית של שמורות טבע ימיות. עכשיו יותר מתמיד זה הזמן – בקרוב ייערך דיון בוועדה מיוחדת באו״ם, והתקווה היא שיוחלט על מהלך השימור החשוב והגדול בהיסטוריה, שיבטיח גם את ההגנה על מושבת דגים זו. הצטרפו לתנועה עולמית של למעלה מ-3 מיליון אנשים הדורשים הגנה על הים!

אני רוצה לעזור

הישג חשוב: ארה״ב מפנה כתף קרה לפרויקט הגז ״איסט-מד״

ביולי 2020 אישרה הממשלה את הקמת האיסט-מד, פרויקט צינור גז שמטרתו העברת גז מישראל דרך יוון וקפריסין לאיטליה, ומשם לכלל אירופה. הפרויקט המגלומני כולל הנחת צינור שאורכו המתוכנן עומד על 1900 ק"מ, מתוכם כ-550 ק"מ יבשתיים וכ-1350 בעומק של עד 3 ק"מ מתחת לפני הים. תוואי הצינור בים עובר באיזורים רגישים מבחינה אקולוגית, ועלותו מוערכת בכ-6 מיליארד אירו. בנוסף לאלה, עובר הצינור באיזורי סכסוך ימיים בין קפריסין, יוון וטורקיה. הצינור זכה בעבר לתמיכתו של הנשיא לשעבר טראמפ, אולם כלי תקשורת בחו"ל מדווחים כי ממשל ביידן משנה כיוון – ארה"ב פנתה לממשלת יוון והביעה חשש מפני הנחת הצינור, שלצד השפעותיו הסביבתיות מרחיקות הלכת גם הכדאיות הכלכלית בהקמתו מוטלת בספק רב.

הסרת התמיכה של ארה"ב בפרויקט צינור הגז האיסטמד היא איתות נוסף לכך שבעידן שבו משבר אקלים מחריף כל כך, לא יתכן שהמדינה תשקיע מיליארדים מכספי הציבור בתשתיות לפיתוח משק הגז או הנפט שמתדלקים משבר קיומי. הגז הוא דלק מחצבי מזהם שעיקרו מתאן, ופיתוח צינור הגז הגדול בעולם סותר את התחייבויותיה הבינלאומיות של ישראל להפחתת פליטות מתאן ב-30% עד ל-2030, יוזמה אותה ממשל ביידן הוביל, ונחשבת לאחד ההישגים המשמעותיים בוועידת האקלים האחרונה. הגיע הזמן שישראל תתפכח ותבין שההשקעה האסטרטגית שלה נמצאת בשמש ובקידום בינלאומי של טכנולוגיות למיגור משבר האקלים. על שרת האנרגיה קארין אלהרר לקטוע את מורשתו העגומה של קודמה בתפקיד, ולהודיע על הקפאה של כל פיתוח משק הגז והאצת המעבר לכלכלה דלת פחמן.

משרד האנרגיה מגדיל את השטח המוגן בהפרעת פלמחים במקום לאסור על המשך קידוחי הגז

במסגרת הענקת רישיונות לחיפושי גז ונפט של משרד האנרגיה, קיבלה חברת אנרג'יאן הבריטית-יוונית רישיון לביצוע פעולות חיפוש נפט וגז באזור רגיש וייחודי מבחינה אקולוגית מול פלמחים. משרד האנרגיה אמנם הגדיר חלקים מסוימים מהשטח כמוגנים, אבל השטח המדובר, המכונה "הפרעת פלמחים", מהווה בית גידול למינים יחודיים של בעלי חיים כמו כרישים, קיפודי ים ואלמוגים, ומצויים בו בתי גידול בעלי חשיבות עולמית. בעקבות מחקר שביצעו בשנתיים האחרונות חוקרים מאוניברסיטת חיפה והמכון לחקר ימים ואגמים, הומלץ למשרד האנרגיה להגדיל פי 19 את השטח המוגן. משרד האנרגיה קיבל את המלצת החוקרים והרחיב את השטח המוגן לכ-330 קמ"ר, אולם גם עתה, מדובר בשליש בלבד משטחה של הפרעת פלמחים. המשרד עדיין תומך בהמשך הפעילות לחיפוש גז באיזור, בניגוד להמלצתה של סוכנות האנרגיה הבינלאומית ומדענים נוספים, הקוראים שלא לפתח מאגרים חדשים של דלקים פוסיליים, גם כי המאגרים הקיימים יכולים לספק בישראל ובכלל את הגז הדרוש לה, וגם כי הביקוש לגז, ויחד איתו ערכו, יילכו ויירדו בעשור הקרוב, והביקוש לאנרגיות מתחדשות יילך ויעלה ועלותן תלך ותרד.

אני רוצה לעזור

ארגנטינה אומרת לא לחיפושי נפט חדשים לחופי מאר דל פלטה

מחאה בארגנטינה נגד קידוחים בלב ים. תיעוד: גרינפיס

אלפים צעדו בשבוע שעבר בחופי מאר דל פלטה שבארגנטינה, לאות מחאה על פרויקט קידוחי נפט באוקיינוס האטלנטי. אוחזים בשלטים עם הכיתוב "נפט זה מוות", "ים ללא מיכליות נפט" ו"לא לזיהום", המפגינים צעדו תוך כדי נגינה בתופים וריקוד. המוחים מתנגדים לפרויקט חדש המאשר חיפושים סייסמיים (שימוש בגלים קוליים המנתרים חזרה מקרקעית הים לצורך גילוי מחצבים) לחברת האנרגיה הנורווגית "אקווינור", החברה הארגנטינאית YPF וחברת Shell. עבודות החיפוש והקידוח מתוכננות בעומק הים הארגנטינאי, כ-300 ק"מ בלבד מהחופים של העיר המושכים אליה מיליוני תיירים בשנה. הפיצוצים הסייסמיים מסכנים בעלי חיים ימיים ואת המערכת האקולוגית הימית, כאשר סכנת הזיהום מדליפה או תקלה היא רק שאלה של זמן. קואליציה של ארגונים ובראשם גרינפיס הגישו תביעה נגד משרדי הממשלה בארגנטינה על הסיכון שהם מציבים לסביבה הימית, לאקלים ולבני האדם, באישור הקידוחים החדשים.

אלפי טיסות רפאים מסכנות את יעדי האקלים של אירופה

תעשיית התעופה היא אחת התעשיות המזהמות בעולם והיא צומחת במהירות: מספר הנוסעים טרם מגיפת הקורונה צפוי לשלש את עצמו עד אמצע המאה. למעשה, אילו היה סקטור התעופה מדינה – פליטות גזי החממה שלו היו מציבות אותו כבר היום בעשירייה הראשונה של המדינות המזהמות. כך, בעוד מדינות העולם רחוקות מלעמוד ביעדי הפחתת הפליטות אליהם התחייבו כדי למתן את משבר האקלים, דיווח העיתון הבלגי "לה סואר" כי כללי האיחוד האירופי מאלצים חברות תעופה להפעיל טיסות ריקות, או כאלו שהיו מבוטלות עקב מיעוט נוסעים – כדי לא לאבד את משבצות הנחיתה שלהן. בחורף הקרוב צפויה חברת לופטהנזה הגרמנית להוציא 18,000 טיסות כאלה, המכונות טיסות רפאים, מתוכן 3000 מטעם חברת בת בלגית, בריסלס איירליינס. עקב התפשטות וריאנט האומיקרון חלה ירידה משמעותית בתנועת הנוסעים בנמלים מרכזיים באירופה, אבל חברות התעופה עדיין מחויבות לחוקים חסרי הגיון כלכלי וסביבתי. טיסות רפאים אלו מסמלות אולי יותר מכל את הכישלון של ענף התעופה, שנהנה במשך עשורים מרווחים על חשבון הסביבה ורווחת הציבור הודות למערכת ציבורית שהיטיבה עם הענף בעזרת הטבות מס וסובסידיות נרחבות.

אני רוצה לעזור

לקבלת כל העדכונים שלנו למייל

אני רוצה לעזור