חשיפה: מי מעודד את עליית הפלסטיק בעולם?
דוח חדש של גרינפיס ארה"ב חושף את הקשר בין תאגידי המזון והמשקאות, מזהמי הפלסטיק הגדולים בעולם, ובין תעשיית הדלקים הפוסיליים. מותגי ענק דוגמת קוקה קולה, פפסיקו, דנונה, יוניליבר, קולגייט ועוד, רוכשים את אריזות הפלסטיק החד פעמיות של המוצרים שלהן מיצרני פלסטיק המקבלים את חומרי הגלם הפטרוכימיים מחברות אנרגיה דוגמת אקסון מובייל, של ושברון. לאור הדוח הקודר של ה-IPCC שיצא באוגוסט האחרון, על הממשלות להתעורר עכשיו ולהבין את האופן בו תאגידים גדולים מאפשרים לתעשיית הדלקים הפוסיליים, להרחיב את תעשיית הפלסטיק החד פעמי שלה ולהמשיך את עשייתה המזהמת שמחריפה את משבר האקלים. על פי תעשיית הפלסטיק, ייצור הפלסטיק המבוסס על דלקים פוסיליים עתיד לשלש את עצמו עד 2050 בזמן שכבר עכשיו, ארצות עניות ואוכלוסיות מוחלשות נאבקות בזיהום שפסולת הפלסטיק יוצרת.
על מדינת ישראל להפסיק להיות חלק מהבעיה ולהתחיל להיות חלק מהפתרון
פעילי גרינפיס הגיעו ביום ראשון בבוקר למשרד האנרגיה בירושלים, בעת שנערכו במקום דיונים במסגרת ועדת אדירי לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל. הפעילים מחו כנגד כוונות משרד האנרגיה לפתוח עשרות אתרים חדשים לקידוחי גז ונפט בשטחי הים התיכון של ישראל, המיועדים כולם לייצוא. במקביל, צוות מטעם גרינפיס הציג את עמדת הארגון בפני מנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי ושאר בעלי העניין ממשרדי הממשלה ומתעשיית הדלקים המזהמים.
אופן עבודתה, תחשיביה ומסקנותיה של הוועדה לקוי ומוטה באופן בוטה לטובת חברות הגז והנפט. בעוד השקעת הממשלה בחברות הדלקים עשויה להגיע ל-19 מיליארד ש"ח עד 2030, על פי חוות דעת כלכלית של ד"ר דניאל מדר ונדב כספי, הכנסות המדינה מכלל הייצוא עשויות להסתכם ב-7-12 מיליארד ש"ח בלבד, 95% פחות מהצהרת הועדה כי אי פיתוח המאגרים יכול להוביל לאובדן של 230 מיליארד ש"ח לקופת המדינה.
אנו קוראים לשרת האנרגיה אלהרר לדחות על הסף את המלצות ועדת אדירי על הסף ולהפסיק לאלתר כל תמיכה ממשלתית בדמות הקלות מס והקמת תשתיות עבור דלקים מזהמים ובראשם הגז. מצב החירום האקלימי אינו מאפשר בשום אופן ליישב בין הצורך המיידי להפחתה דרסטית של פליטות גזי חממה זה לבין ההמלצות של הוועדה למכור כמה שיותר גז כמה שיותר מהר. השרה אלהרר מוכרחה להבין שאין יותר מקום למדיניות הססנית ומצב החירום האקלימי מחייב את ממשלת ישראל לבחור צד: להיות חלק מהבעיה או לקחת חלק בפתרון. בעידן בו האנרגיה הזולה, הנקייה והבטוחה ביותר היא אנרגיית השמש, הבחירה היא ברורה יותר כשהמשך מכירת החיסול של שטחי ישראל בים התיכון לטובת תאגידי הדלקים, זו איוולת כלכלית, סביבתית, מדינית וביטחונית.
שריפות והצתות בעידן משבר האקלים
בקיץ האחרון העולם בער בשל שריפות חסרות תקדים בארה"ב, קנדה, טורקיה, רוסיה, צרפת, יוון… וגם בישראל. בכל המקומות השיח שם דגש על האופי המיוחד של השריפות בשל משבר האקלים, וגם בישראל נציג הכבאים דיבר על "עידן של מגה שריפות" אולם במקביל, השיח הישראלי מתרכז בהצתות, כלומר בגפרור שהצית ולא בחומר הבעירה.
אז באנו לעשות סדר: בעידן של משבר אקלים, יש הרבה יותר שריפות והסיבה מובנת: חום רב יותר על פני כדור הארץ מביא לאידוי רב יותר בשטחי היערות, המביא להרבה יותר יובש. במצב כזה – כל גפרור, כל מנגל וכל שבר זכוכית, יכולים להביא לאסונות שאירעו כאמור לא רק בישראל אלא בארצות רבות. הגיע הזמן להתייחס במלוא הרצינות לנושא של שריפות, באופן מערכתי שיקח בחשבון לא רק את הצורך בהתנהגות אחראית ובמניעת מעשה חבלה בטבע, אלא גם במיגור משבר האקלים.
ההרס באמזונס הולך ומואץ אבל בממשלה מסרבים לפעול
על אף שהקשר בין הבשר הנמכר בישראל והרס האמזונס פורסם במגוון תחקירים ביניהם דו"ח גרינפיס שפורסם באפריל על חוות בקר בפנטנל – חושף תחקיר שקוף כי אף אחד ממשרדי הממשלה אינו מעוניין להגביל את כניסתו של בשר המקושר להרס סביבתי, אל רשתות השיווק הישראליות. משרדי הממשלה הרלוונטיים נמנעים מהטלת מגבלות על ייבוא בשר מתאגידים אלה, מחשש לפגיעה בין יחסי המסחר בין ישראל וברזיל ומעלימים עין משרשראות ייצור הרסניות. במקביל, גם ממשלת ברזיל מקדמת את חורבנו של האמזונס – היקף בירוא היערות בשנה החולפת, גבוה ב-57% מהשנה שקדמה לה. בעוד שהפתרון האמיתי למצב החירום באמזונס הוא הכרה בחשיבותם המכרעת של השבטים הילידיים ותפקידם בהגנה על היערות, תעשיית החקלאות הדורסנית משלבת ידיים עם ממשל בולסונרו בהכרזת מלחמה על זכויותיהם, אדמותיהם ואורח חייהם. חבילת חוקים חדשה תאפשר מעגל אימים בלתי פוסק של חורבן, שיוביל כבר בעשורים הקרובים לקריסתו של יער הגשם.
מחירה הגבוה של תעשיית המזון מהחי
דוח חדש מוצא כי 20 יצרניות בלבד של מוצרי מזון מהחי, אחראיות לפליטות גזי חממה השוות להיקף פליטתן השנתית של גרמניה, בריטניה או צרפת – כל זאת תוך שהן מקבלות סבסוד ממשלתי בשווי מאות מיליארדי דולרים. תעשיית המזון מהחי הוא אחת התעשיות המזהמות בעולם ואחראית לכ-14.5% מפליטות הפחמן הגלובליות. מערכת המזון הנוכחית המתבססת על מזונות מהחי, גובה מחיר כבד מכדור הארץ והיא בעלת השפעות הרסניות על האקלים, על המגוון הביולוגי ועל הביטחון התזונתי העולמי. זה הזמן לעבור לתזונה שעיקרה מן הצומח, להפסיק את המימון של התעשיות המזהמות ולעודד מודלים אחרים של צריכה וחקלאות.
סליחה וכפרה
יום כיפור בפתח, זמן שבו צמד המילים סליחה וכפרה רווחים. בעידן של משבר אקולוגי כה חמור ברור שאפשר לבקש סליחה מהטבע ומהדורות הבאים, להם אנחנו מורישים כדור במצב בעייתי כל כך. אבל בכיפור הזה אפשר להתרכז בכפרה. משמעות המילה לכפר היא לכסות (תיבת נח מכוסה בכופר), ולכפר זה לכסות את ההתנהגות הלא טובה שלנו בהתנהגות טובה. אז השנה, נביט אחורה למה שאנחנו מעוללים, ניקח נשימה עמוקה ונתקדם הלאה בעשייה פורייה ומשמעותית. בגרינפיס אנחנו מציעים שורה של דרכי התנדבות למי שרוצה לשנות.
לקבלת כל העדכונים שלנו למייל
אני רוצה לעזור