האם ישראל בדרך החוצה מהסכם האקלים?
מה עוד אפשר להגיד על שנת 2020? בסוף השבוע פורסמו נתונים חדשים על ידי סוכנות החלל של האיחוד האירופי אשר קבעו כי שנת 2020 הייתה החמה ביותר שנמדדה אי פעם יחד עם שנת 2016. ההבדל הוא שבשנת 2016 נרשמה תופעת אל ניניו אשר מעלה את מידות החום. הטמפרטורה שנמדדה השנה גבוהה ב-1.25 מעלות בממוצע מהעידן הטרום התעשייתי.
נזקים במיליארדי דולרים
אלו חדשות רעות במיוחד, מכיוון שלפי תחזיות המדענים רק בסוף המאה ה-21 היינו אומרים לחצות את רף ה-1.5 מעלות, אך קצב ההתחממות גבוה בהרבה מהמשוער. יש לקהילה המדעית חחשות כבדים כי עם חציית רף ה-1.5 מעלות, עולה הסבירות שמערכת האקלים תעבור את נקודות האל חזור, מה שישבש את פעילותה הסדירה ויוביל לכאוס אקלימי גדלים בהרבה. ראוי לציין שהשנה תועדו גלי חום ושריפות במימדי ענק בחוג הארקטי, שם נרשמת העלייה הגבוה ביותר ועוד מספר שיא של 29 סופות טרופיות באוקיינוס האטלנטי. סך הכל השירות המטרואלוגי העולמי מציין שארה״ב לבדה סבלה מ-22 אסונות אקלים שכל אחד מהם גרם לנזק של למעלה ממיליארד דולר.
אבל לא הכל אבוד, עלינו להאיץ את ההערכות למשבר האקלים המחריף ולמעבר לכלכלה דלת פחמן אשר תפחית את פליטות גזי החממה. הצטרפו אלינו למאבק.
ינואר, חורף, ישראל, 27 מעלות
האגן המזרחי של הים התיכון נחשב לנק׳ חמה לשינויי האקלים ובו קצב ההתחממות גבוה יותר ממרבית המקומות בעולם. ואכן דפוסי שינויי האקלים לא פוסחים על ישראל ואנו חווים כבר שלושה שבועות רצופים ללא גשמים, ורק כדי לחדד עד כמה המצב נדיר: הפעם האחרונה שקיבלנו בארץ עצירת גשמים מלאה בפרק הזמן הזה הייתה לפני 50 שנה, בשנת 1970. אז למרות שחלקנו נהנים ממזג האוויר הנעים יש לכך השפעות מרחיקות לכת וכתוצאה מכך נגרמים נזקים כבדים לחקלאות ולכלכלה.
רשמי: ישראל מפרה את הסכם פריז לאקלים
לאחר מספר שבועות של מאבק משותף על מנת שתאושר התכנית למעבר לכלכלה דלת פחמן, כזו שתתרום משמעותית למאבק האקלים, אבל גם לכלכלה ולחברה בישראל, שר האנרגיה שטייניץ בלם את הצעת המחליטים של השרה להגנת הסביבה גמליאל, פרי עבודה של משרדי הממשלה בשנתיים האחרונות. בליבת המחלוקת: סירוב משרד האנרגיה לבחון האם פרוייקטים של גז ונפט עומדים בהלימה עם התחייבות ישראל להפחתת פליטות גזי חממה בטרם מאשרים אותם.
לאן נעלמו הצדפים מהים התיכון?
מחקר בינ״ל חדש מאוניברסיטת וינה שפורסם ברחבי העולם בשבוע שעבר חושף בפנינו את ההשפעה הדרמטית ביותר של משבר האקלים על החיים הימיים שמתרחש ממש אצלנו: נמצא שאוכלוסיית הרכיכות בחופי ישראל צנחה בלא פחות מ-90% (!) תוך עשורים בודדים. מדובר בהתמוטטות של ממש שמקורה בהתחממות מהירה של הים – שלוש מעלות בין השנים 1980 ל-2013.
הישג ענק בגלבוע – בוטלה הקמתה של תחנת הכוח הענקית על גז, ״מבואות הגלבוע״
לחץ ציבורי הביא את משרד האנרגיה לבטל את הקמת תחנת הגז מבואות גלבוע (1,100 מגהוואט) ובמקומה – מתקני אגירת אנרגיה עבור אנרגיה מתחדשת. הודות למאבק עיקש ונחוש בראשות תנועת "מאבק 2020" באזור, הוחלט כי לא תוקם באתר זה בחבל התענכים תחנת כח דו דלקית ובמקום תותר הקמתם של מתקנים לאגירת אנרגיה ולייצור אנרגיה מתחדשת בלבד.
משרד האנרגיה דורש שוב ושוב להגדיל את כושר הייצור של ישראל על ידי הקמתן של תחנת כוח גזיות חדשות למרות שיש כבר מספיק תחנות – כפי שניתן לראות, בין היתר הודות למחקר שפירסמנו בגרינפיס ״פול גז בניוטרל״ אשר חשף כיצד מייצרים תחזיות ״שנויות במחלוקת״ לצריכת חשמל במשק על מנת לייצר ביקוש לעוד ועוד גז ולעוד תחנות כוח מזהמות. למרבה הצער ישנם גורמים רבים וחזקים שמקדמים בכל הכוח את משק הגז, אבל מולם ניצבת תנועה סביבתית חזקה ועיקשת מתמיד שממשיכה לצמוח ולפעול במשותף נגד כל תוכנית הרסנית לאדם, לטבע ולאקלים כדור הארץ. יחד אפשר לשנות את המציאות.
דליפת הנפט במאוריציוס: רשלנותן של חברות הספנות והנפט נחשפת
באסון הנפט במאוריציוס באוגוסט 2020 דלפו מהספינה יפנית של חברת "Wakashio" לפחות אלף טון של נפט גולמי. כעת נחשפים מסמכים המלמדים על גודל אחריותה, או העדר אחריותה של חברת הדלקים הפוסיליים BP (התאגיד השלישי בגודלו בעולם בתחום הנפט) לדליפה הקטלנית. אנשי החברה ידעו שהספינה סובלת ממגוון תקלות מכיוון שהיא השתמשה בדלק ניסויי, ולמרות שהובילה חומרים מסוכנים, התעקשו שתמשיך בדרכה. ראשי החברה גם סירבו לסייע במאמצי החילוץ לבקשת המדינות מהן מאוריציוס ביקשה עזרה בטיפול באסון. מלבד הנזקים לאקלים כדור הארץ, קידוח, הפקה ושינוע של דלקים מסוכנת לסביבה הימית וגורמת לאסונות נוראיים כמו במאוריציוס. ההתנהגות של BP גם אופיינית לחברות הנפט שתמיד חומקות מאחריות.
כעס בנורבגיה לאחר הכרעת בית המשפט לאשר קידוחי נפט חדשים בקוטב הצפוני
קצת לפני סוף השנה פסק בית המשפט העליון בנורבגיה פסק לטובת המדינה ואישר קידוחי נפט חדשים בשטחי הקוטב הצפוני. התביעה הוגשה על ידי גרינפיס וארגוני סביבה נוספים. פסק הדין היה לא אחיד, וארבעה שופטים מתוך 15 טענו כי רישיונות הנפט באזור הארקטי צריכים להיפסל בשל הסכנה לאקלים, אולם הרוב הצביע בעד קידוחי הנפט.
ממשלת נורבגיה התמודדה עם ביקורת ציבורית קשה, גם מצד האו"ם בשל ההחלטה לפתוח אתרי קידוח חדשים באזור הקוטב. התביעה הוגשה בטענה שקידוחים חדשים באזור הארקטי מפרים את סעיף 112 של החוקה הנורבגית, הקובעת כי לאזרחים ישנה את הזכות לחיות בסביבה בטוחה ובריאה וכי על המדינה ליישם צעדים על מנת להבטיח את הזכות הזו. הזכייה היתה יכולה להוות תקדים עבור תביעות אקלים נוספות ברחבי העולם.
מקסיקו סיטי אוסרת על השימוש בפלסטיק חד פעמי
לאחר הצלחת ״חוק השקיות״ במגה מטרופולין של מקסיקו סיטי, עם פתיחת השנה נכנס לתוקפו איסור רחב על שימוש בפלסטיק חד פעמי הכולל הגבלות ואיסור על השימוש בסכו״ם, קשים, כוסות ובלונים חד פעמיים.
רוצים חוק דומה?
גרינפיס מסכם את 2020
לקבלת כל העדכונים שלנו למייל
אני רוצה לעזור