קוקה קולה, פפסי ונסטלה נבחרו זו השנה השלישית ברציפות למזהמות הפלסטיק הגדולות ביותר בעולם
קוקה קולה, פפסי ונסטלה מדורגות זו השנה השלישית ברציפות כיצרניות פסולת הפלסטיק הגדולות בעולם. כך לפי דו"ח חדש שמפרסמת קואליציית הארגונים הבינלאומית ״להשתחרר מפסולת הפלסטיק״ (“break free from plastic”) שפורסם היום.
זוהי השנה השלישית בה הקואליציה עורכת ניקיון חופים ושטחים ציבוריים הכולל ספירה ותיעוד של פסולת הפלסטיק הממותגת שנאספה על ידי קהילות מכל רחבי העולם – סך הכל נאספו על ידי הפעילים כ- 346,494 חתיכות פלסטיק ב- 55 מדינות.
המזהם משלם: על התאגידים לקחת אחריות על הפסולת שהם מייצרים
תיעוד פסולת הפלסטיק הממותגת, זו לאסוף ״ראיות״ המסייעות להטלת אחריות על תאגידים על שימוש בפלסטיק שאינו ניתן למיחזור או שעשוי להיות ניתן למיחזור, אך מסתיים כפסולת בטבע. חשוב להדגיש שאם נתמקד רק בפעולות ניקיון כפתרון למשבר זיהום הפלסטיק, היא תמשיך לחזור.
15,000 מתנדבים מ-55 מדינות אספו ותיעדו את פסולת הפלסטיק
הדרך היחידה להילחם בזיהום הפלסטיק היא לעצור אותו בראשית הייצור על ידי הטלת אחריות על ענפי ייצור הפלסטיק והמזהמים התאגידיים. כמעט 15,000 מתנדבים מ-200 ארגונים ב 55 מדינות מ- 6 יבשות לקחו חלק בתיעוד. המזהמים הגלובליים המובילים, לאחר קוקה קולה , פפסי ונסטלה ניתן לציין את יוניליבר, מונדלז, מארס, פיליפ מוריס, פרוקטר אנד גמבל ופלמוליב. תוצרי הפלסטיק הנפוצים ביותר שנאספו הם: עטיפות חד פעמיות של מוצרי צריכה, בדלי סיגריות ובקבוקי שתייה מפלסטיק.
הישג לגרינפיס: הפטור מהיטל ההשבחה לגגות סולאריים הוארך
לאחר לחץ ציבורי בנושא שהובילו גרינפיס והפורום לאנרגיה נקייה, התכנסה השבוע (יום ב') ועדת הכלכלה לדיון מחודש על חוק מקורות האנרגיה, על מנת לפתוח אותו מחדש ולהוסיף אליו סעיף שיאפשר את הארכת הוראת השעה לפטור מהיטל ההשבחה עד שנת 2025. יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה ח"כ מיקי חיימוביץ' פנתה ליו"ר ועדת הכלכלה ולמשרדי הממשלה הרלוונטיים וביקשה מהם לשתף פעולה עם המהלך, ואלו נרתמו והסכימו.
הארכת הפטור מהיטל השבחה הביאו בשורה של ממש לתחום הסולארי בארץ ומונעת את קריסתו בפועל. לפני כמה שנים מי שרצה להקים גג סולארי על מבנה תעשייה או מסחר היה נדרש על ידי הרשות המקומית לשלם היטל בגובה שיטל מאות אלפי שקלים באופן לא מוצדק ובפועל גגות סולאריים לא קמו. התערבנו אז להעביר את הפטור והתקבלה החלטה שהפכה את שנים 2017-2020 לטובות עבור ענף הגגות הסולאריים. הפטור היה צריך להיות מוארך במסגרת חוק ההסדרים אולם הוא נפל קורבן כמו נושאים רבים בשל התפקוד הלקוי של ממשלת ישראל. בפניותינו לשר הפנים אריה דרעי ציינו כי אי הארכת הפטור תאיים על מקום עבודתם של אלפי עובדי הענף. הגברת הלחץ הציבורי שהובלנו בשיתף פעולה עם ארגונים אחרים וכן פועלה הנמרץ של יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה מיקי חיימוביץ הביאוו בשורה שהיא לא רק סביבתית אלא גם כלכלית שתאפשר לתחום הסולארי בישראל להמשיך ולצמוח גם מבחינת יצירת מקומות תעסוקה חדשים במשק״.
לא מוותרים: נאבקים להעלאת יעדי האנרגיה המתחדשת
השבוע לקחנו חלק בהובלת קואליציה חדשה הכוללת נציגים מהתנועה הסביבתית כולה, מומחים ואנשי ציבור המתאחדים יחד בקריאה למשרד האנרגיה להעלות את יעדי ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת לשנת 2030 ל-50%. זהו יעד שיהפוך את ישראל לשותפה אסטרטגית במאבק למיגור משבר האקלים ויימנע את כבילת עתידנו לגז המזהם והמסוכן
"אנחנו עם הגב אל הקיר בנושא משבר האקלים ואי אפשר להמשיך לעשות מה שעשינו בעבר. יש לשנות פרדיגמות- בדפוסי החשיבה, בהתנהגות ועוד. חשוב לשמור על השטחים הפתוחים ולבנות לשימוש דואלי. כך, נדרשת עבודה מאומצת עם מינהל התכנון כדי לוודא שמאות אלפי יחידות הדיור שייבנו בשנים הקרובות יקבלו את התנאים להצבת פאנלים סולאריים. חשוב להבין שעל כל משרה שנסגרת בתחום הגז והנפט, נפתחות שתי משרות בתחום של אנרגיות מתחדשות, מה שיכול לסייע גם לצאת מהמשבר הכלכלי שיצר משבר הקורונה."
ד״ר יונתן אייקנבאום, מנהל ״גרינפיס ישראל״
שוב דיווחים על ריחות חריפים ממיכלי הנפט של קצא״א באשקלון
קצא"א הפכה להיות בשנים האחרונת לאחת מחברת איחסון הדלקים הגדולות בעולם. יש במה להתגאות? תשאלו את תושבי אשקלון ואשדוד הם כבר יגידו לכם – דליפה רודפת דליפה. דליפה ועוד דליפה. אנחנו מקבלים קדימון של איך תראה ישראל בעוד כמה שנים במידה וכל התוכניות של משרד האנרגיה להקמה של תשתיות יייצור ושינוע של דלקים מזהמים יאושרו ויקודמו: הפקת נפט מפצלי שמן ליד ים המלח ובצפון הנגב, הובלה של גז ונפט, איחסון דלקים והנזלת גז. יש לכך מחיר אקלימי עצום אך גם סיכון בריאותי גדול לא פחות.
תושבי חיפה נאבקים עשורים נגד תעשיית הדלקים ובעוד מדברים על פינויה של התעשייה המזהמת מחיפה, מאות אלפי תושבי ישראל הופכים לקורבנות חדשים של תעשיית גז ונפט נצלנית: תושבי אזור חוף דור מאסדת לוויתן, תושבי אשדוד ואשקלון בצילם של מתקני קצא"א הכושלים, ועוד מעט עלולים להצטרף אליהם תושבי אילת ותושבי צפון הנגב אם תוכנית משרד האנרגיה והשר שטייניץ להפוך את אילת לנמל דלקים שיקלוט נפט ויעביר אותו דרך הנגב לכיוון אירופה תתממש. על משרד האנרגיה להתפכח לפני הדליפה הבאה, לנטוש את דרך הדלקים הרעילים ולקדם אנרגיה מתחדשת ונקייה.
בדרך לאסון אקלימי: שיא שנתי בפליטות גזי חממה
שירות המטראולוגיה העולמי מפרסם השבוע שגם בשנת 2020 האנושות הגיעה לשיאים חדשים בפליטות גזי חממה. זאת למרות מגיפת הקורונה שהשפעותיה מסתברות כטיפה בים כשריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספירה לשיא חדש של 410.5 חלקים למיליון.
איך זה יכול להיות אם אין טיסות וחצי מהעולם בבית?
בואו נעשה קצת סדר: מולקולה של פחמן דו חמצני מתפרקת אחרי 50 שנה. כשאנחנו מפחיתים את הפליטות ב-5% בעקבות הקורונה, אנחנו מצמצמים במעט את התוספת אך עדיין מוסיפים לאטמוספירה כמויות עתק שמעלות את הריכוז שמתבסס על כל המולוקולות הפעילות, חלקן נפלטו השנה וחלקן לפני 50 שנה. נוסף על כך, אנו עדים לשורה של תהליכים בהם משבר האקלים נכנס לדינמיקה שמגבירה פליטות גזי חממה שניוניות -כלומר כאלה שלא נגרמות באופן ישיר על ידי האדם. כך למשל משבר האקלים מחריף שריפות ענק, (כמו שראינו השנה בסיביר) שמשחררות לאטמוספירה כמויות עתק של גזי חממה שמחריפות את משבר האקלים וחוזר חלילה…
גשם גשם משמים? הרשויות בישראל נתפסו שוב לא ערוכות לחורף
המראות של השיטפונות המחריפים שנה אחר שנה מעידים יותר מאלף מילים שאנו חיים בעידן של משבר אקלים הולך ומחמיר. ברמה הגלובלית וגם כאן בישראל, התחממות כדור הארץ בא לידי ביטוי על ידי עלייה של מאות אחוזים בגלי חום ושל עשרות אחוזים באירועי גשם קיצוניים כמו אלה שפקדו אותנו בימים האחרונים. הפעם גם שירותי הכבאות מבינים כי שינוי האקלים הוא הוא שעומד מאחורי הגשמים המטורפים שהופכים את מערכות הניקוז של ערי החוף ללא רלוונטיות יותר. אפשר וכמובן צריך להתאים את מערכת הניקוז להחרפה נוספת בעוצמה ובתדירות של אירוע גשם קיצוניים אך צריך להסתכל מעבר לזה: הבעיה בישראל היא לא הקוטר של צינור הניקוז אלא של צינור הנפט. חייבים להביא את ישראל למקום אחר במאבק הגלובלי במשבר האקלים.
סופת הציקלון החזקה ביותר שתועדה באזור פגעה השבוע בסומליה
השבוע פגעה סופת הציקלון ״גטי״ בסומליה, סופה זו נחשבת לחזקה ביותר שאי פעם תועדה באזור הדרום המערבי של הים הערבי ובמשך יומיים ירדו גשמים בכמות השווה לשנתיים!! לאחר בצורת קשה בשנת 2017 ומתקפת ארבה חמורה, אסון אקלים נוסף היכה במדינה הענייה שגרם לארגון המזון והחקלאות של האו״ם לפרסם אזהרה לגבי הסיכון שתגרום הסופה לייבול החקלאי באזור ולפגיעה בביטחון התזונתי של התושבים. עד כה לפחות 15,000 איש נעקרו מבתיהם ועוד כ-70,000 איש הושפעו מעוצמתה של הסופה.
שיעור בירוא היערות באמזונס הוא הגבוה ביותר מאז שנת 2008
כריתת היערות באמזונס גדלה ב -9.5% בין אוגוסט 2019 ליולי 2020, כך על פי נתונים רשמיים שפורסמו אמש על ידי מערכת ניטור היערות הברזילאית (PRODES). לפי הנתונים שנאספו בעזרת INPE (המכון הלאומי לחקר החלל בברזיל), אחוז כריתת היערות הוא הגבוה ביותר מאז שנת 2008 ומייצג הרס של 11,088 קמ"ר מהביומה(Biome), כלומר סדר גודל של כריתת 626 מיליון עצים.
“נתונים אלו היו צפויים. במקום לפעול למניעת הגידול בכריתת היערות, ממשלת ברזיל מתכחשת למציאות, מחלישה את הסוכנויות הסביבתיות ומגבילה ותוקפת את עבודותיהם של ארגוני הסביבה וזכויות אדם באזור. המדיניות האנטי-סביבתית של בולסונרו, גורמת לכך שכריתת היערות בברזיל גבוהה כמעט פי שלוש מהיעד לשנת 2020 שנקבע על ידי המדיניות הלאומית במדינה בנושא שינויי האקלים"
כריסטיאן מזטי, המאבק להגנה על יער האמזונס (גרינפיס ברזיל)
גרינפיס בארץ ובעולם לוחצים על חברות וממשלות בדרישה לעצור את העסקים עם הורסי היערות, ולהפחית באופן דרסטי בייצור ובצריכה של מזון ממשק החי – המקור הגדול ביותר לכריתת היערות בברזיל. זאת לצד התמיכה בסחר הוגן ששם בראש מעייניו את טובתו של האדם והטבע.
צפייה מרתקת: תיעוד מ״על כנפי חירום״
בין 28 ביולי ל -1 באוגוסט העביר פרויקט "כנפי החירום" של גרינפיס 2.3 טונות של תרומות במקומות נידחים באזורי אלטו פורוס ואלטו ג'ורואה, מדינת עכו, סמוך לגבול ברזיל ופרו.
עם התפשטות מגיפת הקורונה לאזורים אלה, אליהם ניתן להיכנס רק בסירה או במטוס קטן, הפרויקט, מלבד הבאת ציוד בריאות והיגיינה, תמך גם בהרכבת בתי מרפאות חדשים בשטח. יחידות החירום לילידים (UAPI, בפורטוגזית) הן מבנים שהושלמו או בבנייה ליד כפרים בתוך אדמות הילידים, המצוידים לסייע למקרים קלים או מתונים, כך שעמי הילידים לא צריכים לעבור לערים כדי לקבל תמיכה.
צפו בפרוייקט המרתק
קפסולות הניקיון של גרינפיס – מנקים באחריות
משבר זיהום הפלסטיק פוגע בכדור הארץ ומסכן את בריאותם של כל היצורים החיים בו. אנחנו בגרינפיס מזמינות ומזמינים אתך לקחת חלק בשבוע ניקיון מיוחד: קפסולות הניקיון של גרינפיס במהלכו נצא לנקות (לבד או עם המשפחה הקרובה) את הארץ ונעשה את הצעד הקטן שמחזיר את היופי לטבע ואת האחריות לידינו. ביחד נעצור את זיהום הפלסטיק, כי חד פעמי זה לא טבעי!
הערב בסדרת הוובינרים של גרינפיס ״זה לא טבעי״: פרויקט ״ריפיל-אביב״
נמאס לכם מכל העטיפות ואריזות הפלסטיק המיותרות? גם לנו! הפתרון לחד פעמי, הוא מעבר לרב-פעמי ולמערכות של שימוש חוזר. בוובינר הערב נשוחח עם שניים שהפכו את החזון למציאות ומוכיחים שאפשר גם אחרת! טליה וגבי מ Refillaviv ייספרו לנו על ההזדמנות העסקית מאחורי המעבר למערכות לשימוש חוזר.
🔴 לצפיה בשידור החי
בפייסבוק / ביוטיוב
ניתן גם לשאול שאלות מראש בתגובות ביוטיוב
לקבלת כל העדכונים שלנו למייל
אני רוצה לעזור