ישראל מכורה לפלסטיק. איך זה ישתנה?
עוד טרם הגעת מגפת הקורונה, ובוודאי שבעקבותיה, לישראלים יש התמכרות קשה לכלים חד פעמיים. הענף צמח בתוך 4 שנים ב-51% לפחות והישראלים צורכים מעל 250 מיליון כוסות פלסטיק חד פעמיות בחודש, המהוות 16% מפסולת הפלסטיק בחופי ישראל ו-38% מפסולת הפלסטיק בחופים היא כלים חד פעמיים. במגזר החרדי לבדו ישנן מאות חנויות המתמחות בכלים חד פעמיים.
מול שיטפון הפלסטיק הזורם אל הים ומתגלגל בשמורות הטבע, ברחובות ובנחלים, קיימים רק שני חוקים חלקיים העוסקים בהסדרת השימוש בפלסטיק בישראל – חוק השקיות וחוק הפיקדון על מכלי משקה, שרק לאחרונה עודכן כך שהחל מהשנה הבאה יחול גם על בקבוקים של 1.5 ליטר.
איך שאר העולם מתמודד עם הצרה הזאת?
בניגוד לישראל, בה זיהום הפלסטיק אינו מהווה עניין בעל חשיבות עבור הממשלה, שאר מדינות העולם והאיחוד האירופי בפרט, כבר מבינים שמדובר בסוגיה סביבתית בעלת משמעות חמורה ויש לעסוק בה בדחיפות. האיחוד האירופי מתכנן איסור קפדני ומקיף על פלסטיק חד פעמי שייכנס לתוקף החל מ – 2021 ויחול על 70% מפריטי הפלסטיק שנמצאים כפסולת באוקיינוסים.
״המזהם משלם״
במסגרת האיסור לא יהיה ניתן למכור או להפיץ צלחות, סכו"ם, שקיות, קשיות, מערבלים, מקלות בלונים וכן אריזות אוכל וכוסות העשויות קלקר. החקיקה האירופית מחזקת את עיקרון "המזהם משלם", ופועלת להרחיב את אחריות היצרנים על המוצרים המזהמים שלהם.
הגיע הזמן לאסור על השימוש בפלסטיק מזהם
בישראל מורגשת היטב חסרונה של רגולציה לאומית המפחיתה ייצור במקור ומבצעת אכיפה ופיקוח הן על היצרנים והן על התנהלות הצרכנים. על ישראל להדביק את הפער בינה ובין העולם ולאסור בהקדם שימוש ומכירה של כלי אוכל ופריטי פלסטיק חד פעמיים שאינם הכרחיים, להטיל אחריות יצרן מורחבת שתחול גם על יבואנים ולהשקיע בפעולות חינוך, הסברה, אכיפה ולעודד חדשנות עסקית לקידום מערכות לשימוש חוזר אשר יציבו נורמות חדשות שיגמלו את הישראלים מהשימוש חסר הגבולות בפלסטיק חד פעמי. כל אלו ייצרו עבורנו בסיס איתן לחקיקה שאפתנית בנושא.
סדרת הוובינרים ״זה לא טבעי״ מארחת השבוע את ח״כ מיקי חיימוביץ׳
מיקי חיימוביץ' היא יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. ח״כית מטעם כחול לבן עיתונאית לשעבר ומובילה ופעילה וותיקה להגנת הסביבה ולזכויות בעלי חיים. פעילותה הנמרצת בכנסת למען הסביבה וזכויות בעלי חיים הניבה בזמן קצר הישגים מרשימים, ביניהם: תקנות לענישת מפרי חוק השקיות, אשרור תיקון קיגאלי לצמצום בשימוש בגזי קירור שפוגעים באקלים, שיקום חוף צמח בכינרת וכן שורה ארוכה של דיונים משמעותים שתרמו לשיפור מדיניות הממשלה, בין השאר בתחומי אקלים ואנרגיה.
בוובינר זה נדון אילו צעדים הממשלה יכולה לנקוט על מנת לעצור את מגיפת הפלסטיק בישראל ואיך כל אחת ואחד מאתנו יכולה ליטול חלק במאבק למען עולם שיש בו יותר חמלה וצדק.
זו גם ההזדמנות שלכם לשאול באופן ישיר את חברת הכנסת שאלות
🔴 לצפיה בשידור החי
בפייסבוק / ביוטיוב
ניתן גם לשאול שאלות מראש בתגובות ביוטיוב
איום חדש על יערות הגשם של פפואה
יער הגשם של פפואה הוא אחד מהיערות הגדולים שנותרו באסיה אבל כעת, אחד המקומות בעלי המגוון הביולוגי העשיר ביותר בעולם ניצב בפני סכנה חדשה. זהו גם אחד היערות האחרונים שנותרו מחוץ להישג ידה של תעשיית שמן הדקלים. ממשלת אינדונזיה פותחת באופן מהיר ובלתי מבוקר לתאגיד הדרום קוריאני הענק לייצור שמן דקלים, ״קורינדו״ קרקעות ביער הגשם. חקירה חדשה של גרינפיס מראה כיצד תאגיד הענק מפנה שטחים ביער על ידי שריפתם בניגוד לחוק המקומי וגורם ליער הגשם האחרון שנותר ללא פגע הרס במימדי ענק.
בשל השיתוק הממשלתי הפטור להיטל השבחה להקמת גגות סולאריים עדיין לא הוארך
הפורום לאנרגיה נקייה העביר אמש פנייה נוספת לשר הפנים אריה דרעי בבקשה דחופה לאפשר את הארכת הפטור להיטל השבחה להקמת גגות סולאריים. עיכוב ניכר בעבודת משרד הפנים בתיקון חוק התכנון והבניה והארכת הפטור מהיטל ההשבחה לגגות סולאריים, מציב את התחום הסולארי בישראל בפני משבר קשה המסכן גם את מקום עבודתם של אלפי עובדי הענף וגם את האפשרות לעמידה ביעדי הממשלה לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות. כל זאת בשל חסם רגולטורי אשר נמצא בסמכות משרד הפנים – בסוף 2020 תפקע הוראת השעה בחוק התכנון והבניה שמאפשרת קירוי של גגות סולאריים מסחריים תוך קבלת פטור מהיטל השבחה (הפטור כיום עד 7,000 מ"ר).
״אם יפקע הפטור מהיטל השבחה, לא יקומו בישראל גגות סולאריים מסחריים, שכן ההכנסות מהגג הסולארי תלויות בתעריפים שקובעת רשות החשמל הכפופה למשרד האנרגיה ואלו לא כוללים הכרה בהיטל״. מסביר ד״ר יונתן אייקנבאום מנהל גרינפיס ישראל.
אקלים קיצוני
אפריקה: דו"ח גרינפיס קובע שאירועי מזג אוויר קיצוני מחריפים ומאיימים על האנשים הפגיעים ביותר ביבשת
דו"ח של היחידה המדעית של גרינפיס בשיתוף עם גרינפיס אפריקה שפורסם החודש חושף כי אירועי מזג אוויר קיצוניים כמו גלי חום, שיטפונות וגשם עז גוברים בעוצמתם, בתדירותם ובחומרתם באזורים רבים באפריקה, מה שמאיים באופן ישיר וחמור על בריאות האדם, ביטחון המזון, השלום והמגוון הביולוגי ביבשת.
מזג האוויר ברחבי אפריקה שמדרום לסהרה הפך לקיצוני יותר ובלתי צפוי במאה העשרים ואחת, מגמה שמדעני האקלים מעריכים כי תלך ותחריף בעשורים הקרובים. זהו הממצא העיקרי של הדו״ח "לשרוד את הסערה: מזג אוויר קיצוני ושינויי אקלים באפריקה" אשר בוחן את הקשר בין אירועי מזג אוויר קיצוניים לבין שינויי אקלים באפריקה ומסכם את הנתונים המדעיים כיצד משבר האקלים יוצא מכלל שליטה כבר עכשיו ברחבי אפריקה, הכולל גלי חום קיצוניים לא סדירים, שיטפונות, בצורות וציקלונים בקנה מידה שעד כה לא נראו. בעיות אלו פוגעות כבר היום באופן ישיר וחסר פרופורציה בקהילות העניות ביותר מכיוון שהן הכי פחות מצוידות ומוכנות להתמודדות והסתגלות של השינויים הרבים.
אסיה: טייפון שלישי בזמן קצר הותיר אחריו נזקים אדירים
סופת הטייפון ״אוליסס״ היכתה לפני כשבועיים באי לוזון בפיליפינים והותירה אחריה הרס רב ופגעה בחייהם של שלושה מיליון איש לפחות. זהו הטייפון השלישי (!!!) שהיכה במדינת האיים בזמן קצר במיוחד מה שהוביל לשטפונות במימדים חסרי תקדים שלא זכורים באזור.
נכון לשבוע שעבר שווי הנזקים במדינה כתוצאה מסופות הענק עומדים על כרבע מיליארד דולר. אספקת החשמל באי לוזון הוסדרה רק ב-60 מתוך 316 יישובים. בגרינפיס פיליפינים קוראים לשלטונות להכריז על מצב חירום אקלימי ולדרוש צדק אקלימי מהמזהמים הגדולים.
אמריקה הלטינית: בפעם הראשונה בהיסטוריה, שני הוריקנים בחודש נובמבר
כ-40 בני אדם לפחות מצאו את מותם במרכז אמריקה ובקולומביה לאחר שהיכו לראשונה בהיסטוריה זו אחר זו שתיי סופות טרופיות קטלניות במהלך חודש נובמבר. הרשויות באזורים אלו ממשיכות במאמצי החילוץ כך שמניין המתים צפוי לעלות. לפי הוושינגטון פוסט שנת 2020 הייתה שנה שוברת שיאים בכל הנוגע לעונת ההוריקנים באוקיינוס האטלנטי שהתאפיינו בהתעצמות מהירה לפני פגיעתם ביבשה. הגורם המרכזי לכך היא עלייה בטמפרטורת המים באוקיינוסים כתוצאה מהתחממות כדור הארץ.
קפסולות הניקיון של גרינפיס – מנקים באחריות
משבר זיהום הפלסטיק פוגע בכדור הארץ ומסכן את בריאותם של כל היצורים החיים בו. אנחנו בגרינפיס מזמינות ומזמינים אתך לקחת חלק בשבוע ניקיון מיוחד: קפסולות הניקיון של גרינפיס במהלכו נצא לנקות (לבד או עם המשפחה הקרובה) את הארץ ונעשה את הצעד הקטן שמחזיר את היופי לטבע ואת האחריות לידינו. ביחד נעצור את זיהום הפלסטיק, כי חד פעמי זה לא טבעי!
לקבלת כל העדכונים שלנו למייל
אני רוצה לעזור