קניות או לא להיות?
נובמבר כבר כאן ובזמן שגשם אמיתי הגיע אלינו רק ממש לא מזמן ובאיחור ניכר, גשם של מבצעים ניתך עלינו מכל רחבי האינטרנט בחודש הצרכנות הגדול. תרבות הצריכה המתייחסת לכדור הארץ כמשאב בלתי נגמר מצעידה אותנו בעיניים פקוחות היישר לעבר אסון אקלימי ואקולוגי. המסחר המקוון הוא חלק מהותי מתרבות זו ומשנה לשנה גדל למימדים בלתי נתפסים כשהקורונה מזניקה באופן מטאורי את כמות המשלוחים. לכל חבילה שנשלחת יש מחיר סביבתי כבד שאינו מגולם כלל בסכום הקנייה ששולם עבורה: שימוש במשאבים לצורך הייצור, פליטת גזי חממה בכל אחד משלבי שרשרת האספקה, פסולת, אריזה ושינוע הם רק חלק מהסיפור. כך למשל מוערך כי שליש מהפסולת המוצקה בארה"ב מקורה מאריזות של מוצרים שנשלחו עד הבית, כאשר רק כמות הקרטון שוות ערך למיליארד עצים בשנה!
אם כל זה לא מספיק, קנייה לצורך החזרה הפכה להיות חלק מהנורמה בקנייה מקוונת: על פי סקר של חברת נארבר העובדת עם תאגידי סחר מקוון, 49% מהרוכשים און ליין בודקים את מדיניות ההחזרות בטרם הקנייה ו – 40% קונים מספר פריטים מתוך כוונה תחילה להחזיר חלק מהם. ההרגל הצרכני החדש הזה מכונה "ברקטינג" ומשמעותו היא קניית מספר גרסאות של אותו הפריט כדי לבדוק איזה מהן היא המתאימה ביותר.
לקנות באופן מקוון הרבה יותר ״קל״ מאשר לקנות בחנות. מניפולציות פרסומיות שונות בהן מושקעות מיליארדי דולרים משתכללות כל הזמן מתוך מטרה אחת בלבד: לגרום לנו לקנות עוד, לקנות יותר ולחשוב על הקניות שלנו הרבה פחות. הרכישה היא מהירה, פשוטה וזמינה והחנויות יוצרות סטנדרט צרכני חדש על ידי עידוד הלקוחות שלהן לרכוש הכל ובזול, כאן ועכשיו ולקבל סיפוק מיידי לרכישה שלהם.
גרינפיס בארץ ובעולם קוראים תיגר על תרבות הצריכה הגלובאלית ופועלים על מנת לקדם מודל צריכה אחר ובר קיימא, לפי עקרונות הכלכלה המעגלית ובראשם עקרונות של הפחתה, שימוש חוזר ומיחזור חומרים. גם בארץ ישנם מגוון אירועים בחודש נובמבר המדגישים את עקרונות אלו – החלפות בגדים, שווקי יד שנייה, צעדות, מפגשים בגינות קהילתיות, הרצאות בנושאי אקולוגיה ועוד.
קפסולות הניקיון של גרינפיס – מנקים באחריות
משבר זיהום הפלסטיק פוגע בכדור הארץ ומסכן את בריאותם של כל היצורים החיים בו. אנחנו בגרינפיס מזמינות ומזמינים אתך לקחת חלק בשבוע ניקיון מיוחד: קפסולות הניקיון של גרינפיס במהלכו נצא לנקות (לבד או עם המשפחה הקרובה) את הארץ ונעשה את הצעד הקטן שמחזיר את היופי לטבע ואת האחריות לידינו. ביחד נעצור את זיהום הפלסטיק, כי חד פעמי זה לא טבעי!
שופרסל גרין?
המזהמים הגדולים עדיין לא מוכנים לקבל את גזרת הרחבת חוק הפיקדון שעומד תחת מתקפה בבית המשפט ובכנסת. כך למשל שופרסל וסופר־פארם מובילות עתירה משותפת לבג"ץ נגד חוק הפיקדון שיחייב אותן לקלוט בסניפיהן בקבוקי ליטר וחצי ריקים למיחזור. את העתירה תאגד לשכת המסחר וצפויות לקחת בה חלק רשתות נוספות, ובהן שיווק השיקמה של רמי לוי, ויקטורי, טיב טעם, יוחננוף ויינות ביתן.
באי כוחם של רשת שיווק המזון הגדול בישראל הסבירו בעתירה, ״אנחנו לא פח זבל״. כלומר שופרסל חושבים שהציבור הוא פח הזבל ועליו לשאת בנטל הניקיון של המוצרים המזהמים מהם יצרני המשקאות והמזון מרוויחים מיליארדים. שיא החוצפה היא שהם עוד מסבירים שהם הציעו למשרד להגנת הסביבה תוכנית שתאפשר איסוף של 70% ממיכלי המשקה הגדולים – מעניין מה עצר אותם מלקדם את תכניתם הנפלאה במשך עשור לפחות בו היה ברור שלא עומדים ביעדי איסוף הבקבוקים שנקבעו על פי חוק.
הישג לגרינפיס: ועדת הפנים והגנת הסביבה אישרה תיקון להפחתת השימוש בחומרי קירור מזהמים
ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בראשות ח"כ מיקי חיימוביץ אישרה אתמול את תיקון קיגאלי לאמנת מונטריאול אשר יאפשר הפחתה של חומרי קירור שפליטותיהם מהווים כ-6% מפליטות גזי החממה של ישראל. תיקון ״קיגאלי״ נכנס לתוקף בראשון לינואר 2019 ובאופן שערורייתי לא אושרר בישראל עד כה. התהליך נתקע במהלך העבודה בין משרדי הממשלה, ומעל הכל, בשל מערכות הבחירות בשנתיים האחרונות אשר שיבשו את עבודת הפיקוח של הכנסת על עבודת הממשלה. בגרינפיס לחצנו לקיים את הדיון בוועדת הכנסת ולאשרר את התקנות. השלב הראשון באישרור התקנות צפוי להביא לצמצום של מאות אלפי טון שווה ערך פחמן דו-חמצני בשנה הקרובה. נמשיך לעקוב ולעדכן עד ליישום מלא של התיקון.
משפט ״המאה״ בנורווגיה: האם בית המשפט העליון יעצור קידוחי נפט חדשים בקוטב הצפוני?
נורווגיה נתפסת בעינינו כמדינה נאורה, מתקדמת ועשירה, היא אכן כזו אבל חשוב לזכור שהעושר שלה מבוסס במידה רבה על ניצול (יתר) של משאבי הטבע כשמחצית מהייצוא של המדינה הסקנדינבית מבוסס על גז ונפט. בשל התחממות כדור הארץ המורגשת במיוחד באזור הקוטב הצפוני, כיסוי הקרח הצטמצם משמעותית באזור ולמרות ההשלכות ההרסניות, האסון של כולנו מהווה הזדמנות עבור תעשיית הדלקים הפוסיליים הגוועת מכיוון שנפתחו עבורה אתרי קידוח חדשים, שיובילו אותנו בדרך הבטוחה להתמוטטות אקלימית ולהרס הטבע הבתולי של הקוטב הצפוני. בשל כך, גרינפיס והסניף הנורווגי של ארגון הנוער של ידידי כדור הארץ עתרו לבית המשפט כבר בשנת 2016 בדרישה לעצור את קידוחי הנפט והגז החדשים בשטחי הקוטב הצפוני בריבונותה של נורווגיה בטענה שהם מפרים את הסעיף בחוקה הנורווגית הקובע כי כל אזרח זכאי לסביבה בריאה.
סוגיה זו עלתה לדיון השבוע בבית המשפט העליון של המדינה במה שנחשב למשפט ״המאה״ בשל ההשלכות האדירות העלולות להיות לו על הכלכלה הנורווגית והמאבק העולמי במשבר האקלים. שבוע הדיונים הראשון בהרכב שופטים מלא בבית המשפט העליון הסתיים בסוף השבוע שחלף וההכרעה צפויה להתקבל בנושא בשנה הקרובה.
״גורלם של כדור הארץ ומאות מיליוני אנשים המושפעים מאירועי מזג אוויר קיצוני תלוי כעת בהחלטה האם להפיק עוד חבית נפט או להשאירה באדמה. לממשלה הנורווגית יש מחויבויות גם במסגרת הסכמי פריז וגם לחוקת המדינה המתייחסת באופן מפורש לצורך בלמזער את הנזקים הבריאותיים של הציבור ולהבטיח את בטחונם ועתידם של הדורות הבאים. כעת לבית המשפט ניתנה האפשרות להכריע האם ניתן יהיה לפתח שדות נפט חדשים בעיצומו של משבר אקלים״, הסביר פרודה פלם מנהל גרינפיס נורווגיה.
עוד צעד לעבר דיקטטורה: ממשל בולסונרו מתכנן למנוע מארגוני סביבה וזכויות אדם את הגישה לאמזונס
איום חסר תקדים על האמזונס ועל הדמוקרטיה בברזיל: הממשל הפדרלי מקדם חוק שיאפשר לארגוני החברה האזרחית לפעול באמזונס "רק אם פועלם תואם את האינטרס הלאומי". החלטה זו, אם תמומש, תאיים באופן ישיר על הפעילות של גרינפיס אשר מתעדים באופן עצמאי את הרס האמזונס ואת הפגיעה באוכלוסיות הילידיות כבר במשך שלושה עשורים.
גרינפיס פועלים ימים כלילות באופן ישיר וחריף כנגד המדיניות האנטי-סביבתית הרעילה של ממשל בולסנארו החל מהיום הראשון שלו בתפקיד. כעת בולסונרו נתפס כאחראי לאסון הגדול שמתחולל באמזונס וזאת הודות לאצבע המאשימה של גרינפיס והלחץ הבינ״ל הכבד עליו – אבל במקום שיגרום לו לצמצם את פעילותן של תעשיות הרסניות כמו תעשיות הבשר, בוחר להשתיק קולות דמוקרטיים ולהאבק בארגוני הסביבה.
אפריקה לא תהיה פח הזבל של התעשייה הפטרו-כימית
לאחר חודשים של לחץ ציבורי, שר התעשייה והמסחר של קניה נאות להיפגש עם נציגי גרינפיס אפריקה ולשמוע מהם את הדרישה שלא להפוך את המדינה לאתר פסולת של תעשיית הפלסטיק. הלחץ הציבורי החל לאחר שלאחרונה נחשפו כוונות הלובי האמריקאי של התעשייה הפטרו-כימית שהתערב בהסכמי הסחר בין המדינות על מנת לעודד את השימוש בפלסטיק חד פעמי בקניה ובאפריקה. הפגישה נערכה לאחר לחץ ציבורי כבד ובינלאומי שכלל התייחסות של שגריר ארה״ב לקניה, פנייה של מחוקקים אמריקאים לעצור את הסכמי הסחר ועוד.
הצטרפו אלינו לוובינר מרתק עם מוביל המאבק בזיהום הפלסטיק החד פעמי באפריקה
מופתעים מהכוונות של תעשיית הנפט להציף את אפריקה בפסולת פלסטיק? חושבים שמיחזור יכול לפתור את משבר הפלסטיק העולמי? תחשבו שוב. הוובינר שלנו השבוע ייתקיים בהשתתפות אורח מיוחד, עמוס וומניה מגרינפיס אפריקה. יחד איתו נדון במערכת מיחזור פסולת הפלסטיק ותעשיית ייצוא הפסולת מהצפון הגלובאלי העשיר לדרום העני.
אנחנו מאפשרים למנויי הדיוור שלנו הרשמה לפני כולם.אנחנו מבטיחים שיהיה מרתק!
אנחנו מאפשרים למנויי הדיוור שלנו הרשמה לפני כולם.
לצפייה בוובינר לחצו כאן אנחנו מבטיחים שיהיה מרתק!
לקבלת כל העדכונים שלנו למייל
אני רוצה לעזור