ניצחון במאבק על חוק הפיקדון! ✌🏻
קצת אור בקצה המנהרה. השבוע בהחלטה חשובה המשרד להגנת הסביבה הודיע על הרחבת חוק הפיקדון לאחר לחץ ציבורי ועתירה לבג״צ בנושא של ארגון אדם טבע ודין. הרחבת חוק הפיקדון בישראל תסייע לצמצם את כמויות הפסולת ותהווה אבן דרך משמעותית במאבק לקראת איסור על שימוש בכלים חד פעמיים שאינם חיוניים.
הציבור נגד זיהום הפלסטיק
הציבור נגד זיהום הפלסטיקההחלטה של השרה גמליאל להחיל את החוק על בקבוקים גדולים, שמה קץ לפארסה שנמשכת שנים ותאפשר סוף סוף לישראל להתיישר עם המדינות המתקדמות בתחום. גם לכם היה חלק בהצלחה כש-25 אלף ישראלים חתמו על העצומה שלנו והביעו את תמיכתם בנושא כנגד הלחץ הכבד וההון של יצרני המשקאות ובראשם קוקה קולה.
זיהום הפלסטיק מזנק משנה לשנה והבקבוקים הם כמעט התחום היחיד שייזכה מעתה לטיפול סביר – חשוב לזכור שזיהום הפלסטיק נוצר בעיקר בשל מערכת כלכלית שלמה המעודדת שימוש חד פעמי באריזות ובמוצרים מיותרים כמו סכו״ם, קשיות וכוסות מפלסטיק זול וחד פעמי, בקבוקי שמפו ועוד אינספור מוצרים.
מה עומד להשתנות בעצם?
כעת, מסלול הפיקדון מבטיח איסוף של קרוב ל-80% מהבקבוקים באמצעות סכום כסף שניתן עבור האיסוף. הסכום משולם על ידי יצרני הבקבוקים כחלק מהעיקרון של אחריות תאגידית מורחבת. אם קוקה קולה מייצרים 100 מיליון בקבוקים קטנים, עליהם לשלם 30 אגורות לבקבוק, כלומר בסך הכל 30 מיליון ש"ח. אפשר להבין מדוע הם מתנגדים, אבל מחובתם לקחת אחריות על המוצרים המזהמים המכניסים לכיסם מיליארדים במשך עשרות שנים.
עד אתמול, ישראל פעלה באמצעות שני מסלולים: מסלול הפיקדון לבקבוקים הקטנים ומסלול האיסוף הוולונטרי עבור הבקבוקים הגדולים. הפשרה הושגה בצל לחצים כבדים מצד יצרני המשקאות בראשם מן הסתם קוקה קולה.
העובדה שהפיקדון לא חל עד היום על בקבוקים גדולים מתבטא בכמה מישורים: יש יותר בקבוקים בטבע ובים, ויצרני המשקאות חוסכים כל שנה עשרות מיליוני שקלים על חשבון הציבור והסביבה.
במקום חוק הפיקדון, מסלול הבקבוקים הגדולים היה מסלול של איסוף וולונטרי דרך הכלובים של תאגיד המיחזור אל"ה ששייך ל… קוקה קולה. היה עליהם לעמוד ביעד איסוף של 55% אך הם לא עמדו בו מעולם. באמצעות כלובים נאספו כ-23% מכלל הבקבוקים. עוד כ-20% נאספו מתחנות מעבר של פסולת.
לאן ממשיכים מכאן?
על אף שלא ייפתור את משבר הפלסטיק החמור, הרחבת חוק הפיקדון אלו חדשות טובות עבור הסביבה וכלל החברה הישראלית. נוצר כאן תמריץ כלכלי לציבור למחזר ובעידן הקורונה, תמריץ כלכלי הוא כלי מאוד נכון. שנית, השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל שמה סוף לסאגה שבו תאגיד אל"ה כל הזמן מדווח על עמידה ביעדים תוך סילוף הנתונים לציבור.
זהו צעד ראשון והכרחי אך לא מספיק בדרך לישראל נקייה מזיהום פלסטיק. על תאגידי המשקאות לעבור למודל צרכני אחר ולעודד את השימוש בבקבוקים רב פעמיים – נקודה. למשרד להגנת הסביבה יש עוד דרך ארוכה ועליו להוביל חוק שאפתני שיאסור על שימוש בפלסטיק חד פעמי שאינו חיוני בישראל, כבר בשנה הבאה.
עזרו לנו להגשים זאת.
חוסר התפקוד הממשלתי מסכן את התחום הסולארי בישראל
התחום הסולארי בישראל עומד בפני משבר קשה המסכן גם את מקום עבודתם של אלפי עובדי הענף הסולארי, בשל חסם רגולטורי אשר נמצא בסמכות משרד הפנים: בסוף 2020 תפקע הוראת השעה בחוק התכנון והבניה שמאפשרת קירוי של גגות סולאריים מסחריים תוך קבלת פטור מהיטל השבחה (הפטור כיום עד 7,000 מ"ר). פנינו השבוע בבקשה דחופה לשר הפנים אריה דרעי על מנת לקדם הצעת חוק ממשלתית לתיקון החוק, ולאפשר את הארכת הפטור.
אם יפקע הפטור מהיטל השבחה, לא יקומו בישראל גגות סולאריים מסחריים, שכן ההכנסות מהגג הסולארי תלויות בתעריפים שקובעת רשות החשמל הכפופה למשרד האנרגיה ואלו לא כוללים הכרה בהיטל. רשות החשמל קובעת את התעריפים לפי הכלל של 'מיזעור העלויות' שכן כל הכרה ברכיבים חיצוניים גוררת התייקרות ישירה של תעריפי החשמל לכלל צרכני החשמל בישראל.
באופן כללי אין היגיון בגביית היטל ההשבחה מאחר ומדובר בקירוי פשוט של הגג שאינו גורר כל הוצאה תכנונית לוועדות המקומיות. בחודשים האחרונים הושגו כל ההסכמות הנדרשות, כולל מטעם השלטון המקומי, להארכת הוראת השעה. הדבר מצא ביטוי בטיוטת חוק ההסדרים שקודמה ע"י צוות אנרגיה באגף תקציבים. למרבה הצער, במצב בו לא חלה התקדמות באישור התקציב, הכל נעצר.
שנת 2020 עומדת להיות השנה החמה ביותר שנמדדה אי פעם על פני כדור הארץ. מול ההחרפה המשמעותית של משבר האקלים אותה חווינו השנה, לא ייתכן שמדינת ישראל תבלום את התפתחות ייצור החשמל מאנרגיית השמש, בשל כיפופי ידיים פוליטיים.
אפשר גם אחרת
עיריית כפר סבא התגאתה השבוע בהתקנת 40 מערכות פוטווולטאיות על גגות אשר מביאים את צריכת החשמל של העירייה ל-20% סולארי.
אכן מגיעה מילה טובה לעירייה, מדובר בהישג נאה. זוהי דוגמה לעירייה המנסה ומתאמצת על מנת להנגיש את נושא הקיימות לתושביה.
יש שעה לביקורת ויש שעה לפרגון: זו דוגמא מצויינת כיצד השלטון המקומי יכול לעזור להפוך את הסולארי לנורמה בארצינו!
“Everyone knows when they bought Noble, they bought Israel.”
אלו המילים שבחר להגיד עו״ד נתי בירנבוים לניו יורק טיימס בכתבה גדולה שפורסמה לאחרונה על כניסתה של ענקית האנרגיה המזהמת שברון לישראל. אתם בטח לא מכירים אותו, אבל עו״ד בירנבוים הוא ״מלח הארץ״ של ממש, עבד במשרד האנרגיה ולאחר שסיים את תפקידו בשירות הציבורי פרש והקים חברת ייעוץ פרטית משגשגת. חשוב לנו שתשמעו את דבריו המכעיסים:
לפי עו״ד בירנבוים, שגם נבחר לרשימת הצעירים המבטיחים בעיתונות הכלכלית בעברו, ישראל היא בעצם רפובליקת בננות – מדינה כזאת שאין בה באמת חוקים או ערכי יסוד ושבסכום הנכון אפשר לקנות את כולם ולעשות פה כאוות נפשך – כמו למשל שייבנו עבורך צינורות גז לאירופה ולים האדום במימון כספי ציבור.
לפושעת האקלים שברון חשוב שהציבור האמריקאי יידע שהשלטונות בישראל בכיס שלהם. למה? כי ככה הם יכולים להבטיח למשקיעים שלהם שכל הפנטזיות שלהם על המזרח התיכון יתגשמו בלי שום הפרעה והתנגדות מצד ילידי המקום. אז לנו יש משהו חשוב להגיד לשברון ובעזרתכם המסר גם יגיע לאזניהם: ישראל היא לא דיקטטורה וגם לעולם לא תהיה.
אנחנו ועוד לפחות 27 ארגונים ויוזמות במסגרת הפורום לאנרגיה נקייה המייצג מאות אלפי ישראלים נאבק בשברון בכל אמצעי חוקי העומד לרשותנו. נאבק נגד כל טיפת גז חדשה ששברון מתכננת להוציא מהאדמה ונגד כל טיפה שתקרב אותנו צעד נוסף לעבר התמוטטות אקלימית.
עכשיו זה רשמי: הפקת אנרגיה סולארית היא מקור האנרגיה הזול בהיסטוריה
על מנת להדגיש את האבסורד בכניסת שברון לישראל והמשך הפיתוח הבלתי מרוסן של אנרגיה פוסילית מהזהמת, התבשרנו השבוע שאנרגיה סולארית הפכה באופן רשמי לדרך הזולה ביותר בהיסטוריה להפקת אנרגיה וכבר במרבית מדינות העולם היא זולה יותר מפחם או גז.
זהו הממצא המרכזי, לא של דו״ח גרינפיס חדש, אלא בדוח של סוכנות האנרגיה הבינלאומית לשנת 2020. יחד עם זאת, למרות דעיכת הפחם והפיתוח האדיר של אנרגיה מתחדשת, מתריעים בדו״ח שעוד מוקדם להכריז ששיא הביקוש לנפט מאחורינו. כלומר – יש לנו עוד הרבה עבודה!
קריאה מומלצת: כיצד הבחירות בארה״ב ישפיעו על המאבק למיגור משבר האקלים?
אזרחי ארה"ב חשים על בשרם את אוזלת היד של טראמפ בטיפול במשבר האקלים והנושא הפך למרכזי בקמפיין הבחירות לנשיאות.
אילו נזקים גרמה כהונתו של טראמפ למאבק האקלים?
האם התוכנית של ביידן מספיקה?
וכמה השפעה תהיה לעמדותיהם הסביבתיות של המועמדים על תוצאות הבחירות שיתקיימו בעוד כשבועיים וחצי?
מוזמנים לקרוא את הניתוח המלא בו לקחנו חלק
על הקשר בין יהדות לסביבה
לבית המדרש של ד״ר יונתן אייקנבאום קוראים מקו״ם – מסע בעקבות קיימות ומשמעות.
פעם בשבוע יונתן מעלה דרשה חדשה, על הקשר שבין פרשת השבוע לסביבה.
מרתק.
לקבלת כל העדכונים שלנו למייל
אני רוצה לעזור