הגרינווש של נסטלה
תאגיד המזון הענק נסטלה דיווח בשבוע שעבר בקול תרועה רמה על מדיניות אריזות חדשה וברת קיימא כצעד לעבר עולם נקי מפסולת. אבל כיצד תאגיד ענק יכול להפחית את טביעת הפלסטיק שלו ובמקביל להיות שחקן ראשי במשבר הפלסטיק? נסטלה וחברות ענק נוספות, כמו יוניליוור למשל, מציעות פעם אחר פעם פתרונות שווא על מנת לעמוד ביעדי הקיימות שלהן. התפקיד שלהן במשבר הפלסטיק הוא מרכזי ולמרבה הצער התרומה שלהן לפיתרון היא זניחה, כפי ששוב אנו עדים לכך בתכנית החדשה של נסטלה.
על מנת להפוך לתאגיד קמעונאות מוביל באמת, על נסטלה לחשב מחדש את המסלול שלהם ולזנוח את הדרך של כל מיני שינויים קוסמטיים לאריזות שלהם ובמקום זאת להשקיע במערכות לשימוש חוזר ומילוי מחדש. עד אז התכנית החדשה של נסטלה לא יכולה להיחשב כברת קיימא ולמעשה היא ממחזרת שיטות מוכרות של גרינווש. הפתרון היחידי שיכול לעצור את המשבר הגלובלי של פסולת הפלסטיק ולהיחשב כבר קיימא הוא קידום של כלכלה מעגלית ולהיפטר מהשימוש החד פעמי.
ההחלטה על חוק הפיקדון שוב נדחתה
הסאגה האינסופית בעניין חוק הפיקדון לבקבוקי משקאות מפלסטיק חד פעמי גדולים נמשכת.
לאחר שבג״צ שהוגש על ידי אדם טבע ודין חייב את השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל להכריע בנושא לפני ערב ראש השנה, השרה הודיעה כי היא לומדת את הנושא ולכן דוחה בינתיים את מועד קבלת ההחלטה בחודש ובימ״ש נעתר לבקשתה.
אנו נמשיך לדרוש מהשרה לפעול בהתאם לחוק ולהחיל את חוק הפיקדון על בקבוקי המשקה הגדולים.
הצביעות של חברות המשקאות שוב נחשפת
במקביל לדחיית ההכרעה בישראל שנובעת בין השאר בשל הלחץ הכבד של חברות המשקאות דו״ח בינ״ל חדש חושף כיצד יצרניות המשקאות ממשיכות להאבק ברחבי העולם נגד חקיקה אשר נועדה לצמצם את הנזקים האדירים של פסולת הפלסטיק החד פעמי שהן מעודדות.כל זה במקביל על כך שהן ממשיכות לעדכן ולדווח לציבור על יעדים חדשים ומתקדמים לצמצום הנזקים שהן גורמות מהצפת העולם בפלסטיק זול ומזהם.
הלחץ על ממשלת ברזיל לעצור את הרס האמזונס גובר
8 מדינות אירופאיות דחקו השבוע בממשלת ברזיל לפעול ביתר שאת כנגד קצב בירוא היערות המחריד באמזונס. נציגי המדינות פנו במכתב פתוח לממשלה הברזילאית בו הביעו את דאגתם לנושא: ״בעוד מדינות האיחוד עוסקות בקידום סחר הוגן וניקוי שרשראות האספקה שלהן מהרס היערות, המגמות הנוכחיות של בירוא היערות הופכות את האפשרויות לעסקים ומשקיעים אירופיים לעמוד ביעדי הקיימות שלהם לבלתי אפשרית״. נכתב בפניית המנהיגים בה נדרש כי יישנה ציפייה מהממשלה לפעול בנחישות כנגד הרס האמזונס.
בישראל, לצערנו הרב, רשתות שיווק מזון כמו שופרסל וגופים ממשלתיים כמו משרד החקלאות מזלזלים בנושא ובחלקם בהרס האמזונס – זאת למרות שבישראל ניתן לרכוש במקומות רבים בשר שגדל על חורבות יער הגשם הגדול בעולם.
גרינפיס מוביל מאבק בינלאומי בישראל ובעשרות מדינות במקביל נגד המערכת הכלכלית והפוליטית החולה המאפשרת את הרס האמזונס ויערות העד. ביחד אנחנו מפעילים לחץ אדיר נגד ממשלת ברזיל בראשות בולסונרו ונגד תאגידי המזון הנצלנים שמביאים את היער למצבו העגום.
בעידן של התמוטטות עולם החי והחרפת משבר האקלים, אנחנו חייבים להתנגד למדיניות ההרסנית של בולסונרו, לעצור את המערכת החולה המאפשרת ניצול תעשייתי בוטה של משאבי הטבע ולהפסיק להיות שותפים להרס היערות על ידי צריכה בלתי מרוסנת של בקר.מחובתו של משרד החקלאות לוודא שישראל מפסיקה להיות שותפה להרס יערות האמזונס ובכלל להרס יערות. על משרד החקלאות לדרוש מכל יבואן להמציא את האישורים המעידים באופן וודאי כי הבקר לא גדל על חורבות יער.
הקוטב הצפוני מתכווץ: משטח הקרח הגיע לנק׳ המינימום השנייה הנמוכה ביותר בהיסטוריה
University of Colorado Boulder
לפי מרכז נתוני הקרח והשלג הנורווגי, משטח הקרח בקוטב הצפוני הגיע לנקודת המינימום לשנת 2020 ב-15 בספטמבר ועמד על שטח של 3.74 מיליון קמ״ר. נקודת המינימום שנמדדה השנה היא השנייה הנמוכה ביותר שנמדדה אי פעם. לאורך העשורים האחרונים משטח הקרח בים הארקטי נסוג באופן מתמיד וכבר איבד כשני שליש מנפחו.
לורה מילר, מנהלת המאבק להקמת שמורות טבע ימיות מגרינפיס סקנדינביה אשר נמצאת כעת על סיפונה של ספינת גרינפיס בים הארקטי, מדווחת: ״היעלמותו המהירה של קרח הים הינה אינדיקטור פוקח עיניים למהירות בה כדור הארץ שלנו מידרדר. שעה שהקרח נמס, האוקיינוס סופג יותר ויותר חום, מה שהופך את כולנו לחשופים יותר ויותר להשלכות ההרסניות של התמוטטות האקלים.
אוקיינוסים בריאים מונעים פליטות של גזי חממה על ידי ספיגת הפחמן במקום האטמוספירה, ובכך מסייעים להפחתת הנזקים של משבר האקלים. על ידי הגנה על לפחות 30% מהאוקיינוסים באמצעות רשת של שמורות טבע, המערכות האקולוגיות הימיות יכולות לפתח עמידות שתסייע להן להתמודד עם הקצב המהיר של שינויי האקלים. מדענים הצביעו על האוקיינוס הארקטי כאזור בעל עדיפות עליונה להגנה ושימור לאור היותו בעל חשיבות מכרעת ליציבות אקלימית.
ספינת גרינפיס שוהה נמצאת כעת באוקיינוס הארקטי ומתעדת את תהליך נסיגת משטחי הקרח וחוקרת את מערכות החיים הימיות באיזור. במקביל נפתחת השבוע ועידת האו״ם בנושא המגוון הביולוגי, בה הגנה על האוקיינוסים צפוי להיות נושא מרכזי.
תיעוד נדיר של אירוע הלבנת אלמוגים נרחב מטיוואן
משבר האקלים זה לא רק שטפונות, שריפות וסופות טרופיות מפלצתיות אלא גם אירועי הלבנת (חימצון) שוניות אלמוגים נרחבים.
צוות גרינפיס בטאיוון יצא לתעד החודש בחוף קנטינג השוכן בדרום האי הטרופי הסמוך לסין את מה שנחשב לאחד מאירועי ההלבנה החמורים ביותר בעשורים האחרונים. זאת לאחר שנמדדו באזור טמפרטורות המים הגבוהות ביותר אי פעם.
התחממות כדור הארץ מאיימת לחסל את שוניות האלמוגים. ללא פעולה מיידית ונרחבת להפחתת פליטות גזי חממה אנו צפויים לאבד עד סוף המאה ה-21 כ-99% משוניות האלמוגים הנחשבות למערכות חיוניות לחיים בים.
אז אם אתם מעוניינים שהילדים שלכם יצללו בעתיד באילת לצד השוניות המרהיבות, הגיע הזמן לפעול!
מחאת בני הנוער למען האקלים חוזרת
מאות תלמידים מתנועת סטרייק פור פיוטר ופעילי תנועת האקלים יצאו השבוע למחות על אוזלת ידה של הממשלה וההתעלמות הבוטה שלה ממשבר האקלים ב-9 מוקדים ברחבי הארץ. פעילות זו היא חלק מהתעוררות מחודשת של פעילות בני הנוער למען האקלים בהובלת גרטה ת׳ונברג ברחבי העולם במחאה על הפקרת עתידם על ידי מנהיגי העולם. במקביל נערכו מחאות בבלגיה, פולין ושוויץ ובמהלך השבוע צפויות להתקיים מחאות אקלים ב-74 מוקדים ב-24 מדינות. זו הפעם הראשונה מאז פרצה מגיפת הקורונה שבני הנוער יוצאים למחות ברחובות הערים בעולם לאחר שהמפגשים במהלך התקופה האחרונה נערכו במשך חודשים באופן וירטואלי. כבני נוער שוחרי מדע שאזהרות המדענים מפני התמוטטות אקלימית מניעות אותם לפעולה, ישנה הקפדה על כללי הריחוק החברתי בהתאם למגבלות בכל מדינה. גרינפיס בארץ ובעולם תומכים ככל הניתן במאבקם החשוב והצודק.
יש אור בקצה המנהרה
יעשה לכם טוב על הנשמה
צילום נדירררר של לוויתן עולה מהמים לשאוף קצת אוויר,
אנחנו כבר ראינו את זה בלופ איזה 50 פעם…
השנה לא נבקש סליחה מהטבע
יום כיפור כשמו כן הוא, יום "כפרה". המשמעות הבסיסית של לכפר היא לכסות (למשל נח אוטם את התיבה שלו עם "כופר"). ה"כפרה" מביאה עימה חמלה, מחילה ואפשרות להתחלה חדשה. אבל בוודאי שאי אפשר פשוט לכסות עוולות ופשעים ולהמשיך בהם כאילו דבר לא קרה. לפני שמכסים "בכופר", צריך להביט בעבר בעיניים מפוכחות ולרצות עמוק בלב לא לשוב לאותו מקום.כשאנחנו מתבוננים בשנה שחלפה, אפשר לקבל התקף חרדה: משבר האקלים מחריף בצורה הרבה יותר משמעותית ומהירה ממה שהמדענים שיערו; אוכלוסיות של בע"ח צוצמו בשני שליש תוך כמה עשרות שנים.לבקש סליחה מהטבע? אפשר אבל לא זה מה שיקדם אותנו. האמת שאנחנו צריכים לבקש סליחה מהאדם. מהאדם שהיינו אמורים להיות, מהאדם שראוי לתואר אדם, זה שיודע להבחין בין טוב לרע ולממש את הצוואה "ובחרת בחיים". אז נכון שלא נולדנו שווים ביכולת ההשפעה שלנו בעולם הזה. 20 חברות נפט פולטות שליש מגזי החממה בעולם; האחוז העשיר ביותר פולט פי שנים מה-50% העניים ביותר. ובכל זאת: במיוחד במדינות שבהם זכות הצבעה ומחאה ניתנות לציבור, לכל אחת ואחד יש מרחב בחירה שהוא רק לה או לו. דרך מרחב הבחירה הזה אנחנו מעצבים את אורך החיים שלנו אבל אנחנו גם יכולים לשרטט מה קביל ומה לא קביל ברמה הפוליטית, מהי מנהיגות ומהי לא. אנחנו גם יכולים להיות חלק מתנועה שהולכת ומתרחבת: התנועה הסביבתית, זו שנאבקת על הטבע ועל טבע האדם.אז זהו, השנה לא נבקש סליחה מהטבע. נבקש סליחה מהאדם שאנחנו היינו אמורים להיות, בתקווה שהמאמצים שלנו יצמיחו מנהיגות שתוכל להתמודד עם משבר האקלים, עם הטמוטטות עולם הטבע ויותר מזה, עם חוסר הצדק שהחמלה שמשתלטים בעולם, כלפי האדם וכלפי הבית שהוא חי בו: "על חטא שחטאנו לפניך במנהיגות כושלת"
בתקווה ובכמיה שנממש את דברי הילל בפרקי אבות:
אִם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי? וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, מָה אֲנִי? וְאִם לֹא עַכְשָׁיו, אֵימָתַי? פרקי אות, פרק א', י"ג
ד"ר יונתן אייקנבואם מנהל גרינפיס ישראל
לקבלת כל העדכונים שלנו למייל
אני רוצה לעזור