האמזונס בוער ונתון תחת מתקפה
אנו נמצאים בעיצומה של תקופה חסרת יציבות בה משתוללים שורה של משברים – בריאותי, כלכלי, חברתי, אקלימי ובעולמות החי והצומח. הניצול הדורסני של משאבי הטבע עובר כחוט השני בין המשברים כשאחד הביטויים המשמעותיים לכך זהו הפיתוח והרחבת החקלאות התעשייתית עבור גידול בקר וסויה להזנת חיות משק על חשבון יערות העד של דרום אמריקה.
עלייה של 60% בהרס האמזונס בחודש יולי
העולם כולו הזדעזע בשנה שעברה, כשצפה באמזונס בוער ועומד תחת מתקפה. לאמזונס יש תפקיד חיוני בוויסות האקלים כקולט גזי חממה והוא משמש כבית לעשרות אלפי מינים של צמחים ובעלי חיים. מאז הקיץ שעבר ובחסות המגיפה, המצב רק מחמיר. נתונים רשמיים מאשרים את מגמת העלייה בהיקף של הרס היער כשבחודש יולי נרשמה עלייה של 60% בבירוא היער לעומת יוני. סה״כ במהלך התקופה בין אוגוסט 2019 לבין יולי 2020, שטח של 9,205 ק״מ טוהר ביער הגשם הגדול בעולם, עלייה של 34.5% מהתקופה המקבילה בשנה שעברה.
יער הגשם מתקרב לנק׳ האל-חזור
המדיניות של נשיא ברזיל בולסונרו משרתת את תעשיית הבשר העולמית וגובה חיי אדם. הממשל הברזילאי נמנע מאכיפת החוקים המגנים על שמורות הטבע ביער ומאפשר את ההרס שלו תוך פגיעה חמורה באוכלוסיות הילידים באזור. בקצב הנוכחי, תוך עשרים שנה, האמזונס עלול להגיע לנקודת האל חזור ולהפוך מיער גשם שוקק לסוואנה יבשה. המשך ההרס הזה גם יחשוף אוכלוסיות אנושיות הולכות וגדלות למאגרים מסוכנים של נגיפים העלולים להתפרץ ולהסב נזק בריאותי משמעותי לאדם.
מי אחראי להרס?
תאגיד המזון הענק JBS הוא שחקן מוביל בהרס האמזונס. התאגיד משווק לישראל כמויות אדירות של בקר באמצעות שורה של יבואנים להם יש קשרים עסקיים מפותחים עם התאגיד שנחשב ליצרן הבשר הגדול בעולם. בשבועות הקרובים אנו נחשוף בארץ ובעולם את מימדי הפשעים של JBS נגד הסביבה תוך הפרות חמורות של זכויות אדם והפעלת קשרים פסולים של הון-שלטון, שוחד ושחיתות.
איך נעצור את הרס האמזונס?
בעידן של התמוטטות עולם החי והחרפת משבר האקלים, אנחנו חייבים להתנגד למדיניות ההרסנית של בולסונרו, לעצור את המערכת החולה המאפשרת ניצול תעשייתי בוטה של משאבי הטבע ולהפסיק להיות שותפים להרס היערות על ידי צריכה בלתי מרוסנת של בקר.מחובתו של משרד החקלאות בארץ לוודא שישראל מפסיקה להיות שותפה להרס יערות האמזונס ובכלל להרס יערות. כחלק ממאמץ בינלאומי נרחב להצלת האמזונס, אנו דורשים משר החקלאות אלון שוסטר לאסור על ייבוא בשר שאחראי לכריתת יערות, להקים מנגנון של פיקוח הדוק על שרשראות אספקה ולעודד מעבר למזון מן הצומח. אנו גם נפנה לאותם יבואנים ישראלים בדרישה להפסיק לאלתר לרכוש בקר מתאגיד JBS, ולא לרכוש משום חברה שקשורה להרס יערות.
מי הטורקיז של גן העדן במאוריציוס נצבעו בשחור
מספר לשבועות לאחר אסון הנפט בסיביר, שוב אנו עדים לדליפת נפט ולסולר שנשפך באחד המקומות היפים בעולם וישאיר אחריו הרס וחורבן למשך עשרות שנים. השבוע התרחש אסון אקולוגי חמור במאוריציוס, מדינת איים קטנה באוקיינוס ההודי כשספינת מטען יפנית הנושאת 200 טון דיזל ו -3,800 טון דלק, עלתה על שונית והוכרז מצב חירום. הרשויות אישרו שמהספינה כבר דלפו כ-1,000 טון של דלקים מזהמים בשל סדק בגוף האונייה שגורם לה לשקוע. יש חששות שהים הסוער יפרק את הספינה מעבר למצבה הנוכחי.תושבי מאוריציוס תלויים בים כמקור עיקרי לפרנסה המספק להם מזון ותיירות, באזור גם נמצאות כמה משוניות האלמוגים היפות ביותר בעולם.
״מדובר כעת באסון האקולוגי החמור ביותר בתולדות מדינת האיים הקטנה״ מסבירים לנו בגרינפיס אפריקה. ״דליפת הנפט והסולר ממיכלית המטען היפנית למי האוקיינוס מאיימת על החיים הימיים של אלפי מינים בלגונות הכחולות ואוצרות הטבע של מדינת האייים הקטנה. הדליפה צפויה לגרום לנזקים כבדים לכלכלה לבריאות ולביטחון התזונתי של תושבי מאוריציוס. גרינפיס תומכים בתושבי האי וקוראים לאו״ם ולמדינות נוספות לסייע לתושבים במאמצי הניקיון של נזקי הדליפה. אין שום דרך מספיק בטוחה לייצר, להוביל ולאחסן דלקים פוסיליים מזהמים. הדליפה היא לא ביש מזל, אלא ביטוי נוסף של הנזקים הנגרמים כתוצאה מההתמכרות לדלקים פוסיליים. התגובה הטובה ביותר לאסון היא זירוז המעבר מדלקים מזהמים לעבר אנרגיה מתחדשת״.
תגובת גרינפיס ישראל לטרגדיה בלבנון
(Photo by STR / AFP) (Photo by STR/AFP via Getty Images)
מלבד הצער על אובדן חיי אדם ונזקים רבים מאוד ברכוש, המראות הטראגיים מלבנון מזכירים לנו את הסיכונים הרבים אליהם אנו חשופים בשל תיעוש בלתי מפוקח ובלתי מבוקר. פיצוץ המיכל בו אוחסנו אלפי טון של אמוניום חנקתי (חומר המשמש את תעשיית הדשנים הכימיים) ללא אמצעי זהירות גרם לנזק כבד בנפש וברכוש. האסון הכבד מעלה הרבה סימני שאלה בין השאר על מתקנים דומים אשר ממוקמים בארץ, סמוך לריכוזי אוכלוסייה ועל אמצעי הזהירות הננקטים כדי למנוע אסון כזה תוצרת כחול לבן. זו טעות לחשוב שהמציאות שאנו חיים בה היא מקשה אחת שחייבים לקבל אותה ללא תנאי ושהחלופה ״לקידמה״ היא "חזרה לימי המערות". כיום יש לשתיים מהתעשיות המסוכנות ביותר – תעשיית הדלקים ותעשיית הדשנים – חלופות מעשיות שהשימוש בהן יכול להוביל לשינויים חיוביים רבים לסביבה, לכלכלה ולבריאות הציבור.
תעשיית הדלקים נמצאת בסיכון לאור משבר האקלים וההזדמנויות שהוא מייצר עבור פיתוח של אנרגיות מתחדשות ואגירה. לאחרונה, מכרז משרד האנרגיה בישראל הוכיח שאנרגיה סולארית בתוספת אגירה היא הפתרון הזול ביותר לחשמל, יותר מהגז או מהפחם; ענקית הנפט הבריטית בי-פי הודיע לפני ימים ספורים שהיא תצמצם ב-40% את הפקת הנפט והגז שלה עד 2030 ותפתח עשרות גיגוואטים של אנרגיה מתחדשת. במציאות כזו, האם יש טעם בכלל בעוד ועוד סיכונים הכרוכים בהפעלת תשתיות גז ונפט?עד כה תעשיית הדשנים נמצאת פחות מתחת לזרקור הציבורי מתעשיית הדלקים משום שהקשר שלה למשבר האקלים פחות מובהק, אבל היא מסבה לסביבה ולחברה נזקים עצומים. בישראל, חברת כי"ל כותשת את ים המלח ואת האזור כולו לשם הפקת מינרלים לשימוש בתעשיית הדשנים הכימיים שהשימוש בהם גם פוגע בפוריות הקרקע. גם הפתרון לתעשיית הדשנים כבר קיים: ברחבי העולם מיישמים פתרונות של כלכלה מעגלית סביב הסוגיה הזו: הפסולת האורגנית (כחצי ממשקל הפסולת הכוללת) ממוחזרת במתקני קומפוסטציה מבוזרים והופכים לדישון אורגני מזין ולא מזהם. בתחום הזה, כמו בתחום הדלקים, אפשר אחרת: מינימום סיכונים מיותרים והרבה יותר בריאות לנו ולכדור הארץ.
״הקורונה היא איומה. שינוי האקלים עלול להיות גרוע יותר״
מאחורי האזהרה הזו לא עומד מנכ״ל גרינפיס או החברה להגנת הטבע, אלא אחד מהאנשים החכמים והעשירים ביותר בעולם, ביל גייטס. הפילנתרופ המיליארדר פירסם השבוע באתר שלו פוסט מפורט בו הוא מזהיר מהסכנות הכלכליות והבריאותיות של משבר האקלים וכיצד ניתן ללמוד ממגיפת הקורונה כדי להיערך לעתיד טוב יותר.
"אם אתם רוצים להבין את הנזק שיגרם משינוי אקלים, הביטו על מחלת הקורונה ופרסו את הכאב לאורך תקופת זמן ארוכה הרבה יותר". כותב גייטס. הקורונה נותנת לנו הצצה איך נראה משבר עולמי. משבר האקלים עומד להיות משבר בסדר גודל אדיר שהאנושות לא התמודדה. אסור לנו להתעלם מהאזהרות ומהאיתותים הרבים שאנו מקבלים מרחבי העולם. ישראל, וכל מדינות העולם, ללא יוצא מן הכלל, חייבות להחל תוכניות חירום למיגור ולהערכות משבר האקלים – אין לנו יותר זמן לבזבז!
יולי שחור בסיביר
נתונים חדשים שהתפרסמו השבוע חושפים שבחודש שעבר נשרף בסיביר שטח יער של כ-24,700 קמ״ר. מדובר בקטסטרופה בעלת השלכות אקולוגיות אדירות, על מנת להמחיש את מימדיה – מדובר בשטח הגדול יותר מכל שטחה של ישראל. גם בזמן קריאות שורות אלו, אלפי קילומטרים עדיין בוערים בסיביר ומכסים בעשן רעיל את הישובים באזור, מבלי שאף אחד, מלבד מתנדבים מקומיים, פועל על מנת לעצור את הנזקים הכבדים שמחוללת האש. עוצמת הלהבות בסיביר וטמפרטורות השיא הקיץ באזור הקוטב הצפוני הם תזכורת עבורנו לכך שמשבר האקלים כבר כאן ואם לא נפעל עכשיו המצב רק יחריף.
חושבים שהפלסטיק מזיק? לא תאמינו עד כמה
בעת האחרונה פורסמו נתונים חדשים ומדהימים על מגיפת הפלטיק החד פעמית המחריפה בשל משבר הקורונה. הכנו לכם סרטון חדש שייגרום לכם לשכוח כל מה שחשבתם שידעתם על פלסטיק! מוזמנים לצפות ולשתף אותו בקרב המפקפקים.
הספירה לאחור לעבר ההרס – פרק 2
הייצור של מזון תעשייתי והביקוש לסחורות כמו: בשר, חלב, סויה ושמן דקלים בקנה מידה עצום גורם להרס יערות העד ברחבי העולם במימדים מפחידים, פוגע בקהילות ילידיות ומזין את משבר האקלים. 🧐
בפרק השני של סדרת הרשת של גרינפיס, הספירה לאחור להשמדה, השחקנית הברזילאית אליס בראגה, מסבירה לנו כיצד התאגידים הגדולים בעולם מובילים אותנו לעבר חורבן אקולוגי.
חבילת סטיקרים לווטסאפ!
רוצים סטיקרים של גרינפיס לווטסאפ? דובי קוטב, פינגווינים ובעלי חיים מהאמזונס יברכו, יציקו ויתלוננו עבורכם בהודעות.ניסינו לחשוב על רגעים מעניינים ומשעשעים, ואם יש לכם רעיונות נוספים אתם תמיד מוזמנים להציע לנו!