מומחי בריאות מרחבי העולם קוראים להשתמש במסיכות רב פעמיות
מומחי בריאות מרחבי העולם יצאו השבוע בקריאה ציבורית להשתמש בכפפות ובמסיכות רב פעמיות (אשר עשויות כהלכה), על מנת להגן על הסביבה ועל הציבור מפני מגיפת הקורונה. המומחים ממליצים לציבור להקפיד על היגיינה אישית, כמו שטיפת ידיים ולהשתמש במסיכות רב פעמיות ולהשאיר את השימוש במסיכות חד פעמיות רפואיות לעובדי מערכת הבריאות בלבד – במדינות רבות ישנו מחסור באספקה של מסיכות וציוד מגן חד פעמי לצוותים רפואיים.
״על כלל הציבור להשתמש במסיכות רב פעמיות תוך הקפדה על שגרת כביסה קבועה בבית. אין שום צורך להשתמש בכפפות חד פעמיות להבטחת הביטחון האישי וזה רע מאוד לבריאות כדור הארץ. שמירה על הגיינה בסיסית כמו שימוש באלכוג׳ל או שטיפת ידיים רגילה עם סבון, יעילים מספיק על מנת לשמור על הבריאות״, הסביר ד״ר ג׳ודי שרמן אפדימולוג מומחה וראש התכנית לבריאות ציבורית ולסביבה ברת קיימא מאוניברסיטת ייל בארה״ב.
לפי מחקר חדש שהתפרסם בכתב העת מדע טכנולוגיה וסביבה,ברחבי העולם משתמשים ב-129 מיליארד מסיכות חד פעמיות ו-65 מיליארד כפפות חד פעמיות בכל חודש במהלך המגיפה. אחת ממסקנות המחקר היא שפסולת זו לא רק מובילה לזיהום סביבתי כבד, אלא גם משמשת ככר פורה להפצת נגיף הקורונה.
״הבריאות שלנו תלויה במידה רבה בבריאות של משאבי הטבע. פלסטיק חד פעמי מזהם את האוויר, את המים ואת הקרקע ולכן גם פוגע בבריאות האדם. עצירת זיהום הפלסטיק החד פעמי זו סוגיה משמעותית לבריאות הציבור״. מסביר ד״ר סאולו דלפינו ברבוסה מומחה לחינוך ובריאות הציבור מאוניברסיטת ריביראו פרטו בברזיל.
גם באו״ם העלו חשש לגבי האפשרות שקצב שריפת האשפה באתרי פסולת מקומיים ייגדל בשל השימוש העצום בציוד מגן חד פעמי, במה שצפוי להשפיע לרעה על שיעורי זיהום אוויר, בעיקר בקרב קהילות עניות.
ההצהרה של מומחי בריאות אלו מגיעה רק מספר שבועות לאחר ש-130 מומחי בריאות מ-20 מדינות חתמו על הכרזה משותפת הפונה לצרכנים וקמעונאים על כך ששימוש חוזר בכלים הוא שימוש בטוח.
גרינפיס למנכ"לית מינהל התכנון: עצרי את הדיונים על הקמת תחנות כח מזהמות
השבוע העברנו פניה למנכ"לית מינהל התכנון, הגב׳ דלית זילבר בבקשה לעצור את הדיונים על הקמת תחנות כח גזיות עד לכתיבת תכנית אב למשק האנרגיה בישראל. בעת האחרונה נושא תחנות הכח הגזיות מעורר דיון ציבורי ומקצועי אשר נע סביב סוגיות של סביבה אקלים וכלכלה. לאחרונה אנו עדים למתח הולך ומחריף בין משרדי האנרגיה והגנת הסביבה סביב סוגיה זו, בייחוד אחרי פרסום דו"ח המשרד להגנת הסביבה על כך שאין צורך להקים תחנות כח חדשות על גז. כשמנגד, משרד האנרגיה תומך בתוספת של כושר ייצור נוסף מגז – באיזו כמות? כאן המשרד דואג לשמור על עמימות שנמשכת שנים. בהעדר תוכנית אב למשק האנרגיה בישראל, מוסדות התכנון פועלים בערפל סמיך: כיצד ניתן לדעת שתחנת כח חדשה על גז באמת נדרשת? אם מאשרים את הקמתן של יותר תחנות כח ממה שצריך בסוף, איך מחליטים איזו תוקם ואיזו לא? אנו עדים למציאות מדאיגה בה מוסדות התכנון דנים ומאשרים הקמתן של תחנות כח גזיות שאין בהן צורך, כשהציבור יישא את העלות הכלכלית, הסביבתית והבריאותית. בעידן של משבר אקלים וזיהום אוויר, יש חלופות לגז המזהם – גם מבחינה כלכלית: כושר ייצור מסולארי ואגירה והתייעלות אנרגטית.אנרגטית.
שברון, ברוכה הבאה לישראל?
שברון, אחת מחברות האנרגיה הגדולות בעולם עומדת לרכוש את נובל אנרג׳י ולפעול בישראל. שר האנרגיה שטייניץ חושב שכניסתה לישראל היא ״לא רק בעלת משמעות כלכלית, אלא גם משמעות היסטורית ופוליטית״. אנחנו חושבים אחרת. בדקנו מי זאת שברון והכנו לכם סרטון קצר על מנת שתבינו מול מי אנחנו עומדים להתמודד.שטייניץ, במקום להתעלם מאזהרות המדענים ולפתח את משק הנפט והגז, הגיע הזמן להכריז על מצב חירום אקלימי ולעבור לכלכלה דלת פחמן 💪
תיעוד בלעדי: מיליונים איבדו את בתיהם בשטפונות באסיה
טוק טוק! מי שם? זה אני, משבר האקלים! למה באת עכשיו? מעולם לא עזבתי! זה אולי תסריט פשוט לכתיבה לרשתות החברתיות, אבל זו גם המציאות הקשה של התקופה הנוכחית. בזמן שאנחנו דואגים, בצדק, לבריאות שלנו ושל יקירינו, משבר אחר – האקלים – אורב לנו מבעד לפינה.
אם אתם מצפים שבשלב מסוים הכל יחזור לקדמותו, לימים של לפני המגיפה אז אתם כנראה תתאכזבו, אי אפשר לחזור לחברה שנשענת ומסתמכת על השימוש בדלקים מזהמים ואין שום פתרון קסם למשבר האקלים מלבד מעבר אנרגטי, שמירה על היערות ומעבר למזון מן הצומח. כך שטפונות בדרום אסיה הפכו לעניין שבשגרה, אבל עוצמתם הופכת לאכזרית יותר מדי שנה. עד כה השנה עשרות מיליונים כבר הושפעו מאסונות האקלים. צפו בתיעוד בלעדי של גרינפיס מרחבי אסיה המוצפת.
כתבה מעוררת תקווה
בימים האחרונים נראה כי ישנם גורמים רבים המעוניינים להעמיק את השסע והפילוג בקרב הציבור הישראלי, אבל אנחנו מאמינים שמעט אור מגרש הרבה חושך. לכן חשוב לנו לשתף את כתבת המגזין שפורסמה בסוף השבוע בעיתון מקור ראשון על החיבור, שלאחדים הוא נראה מפתיע, אבל לנו נראה טבעי לחלוטין, בין הציבור הדתי לבין שמירה על הסביבה. קראו את הכתבה מעוררת התקווה בהשתתפות מנהל גרינפיס ישראל ד״ר יונתן אייקנבאום
משבר האקלים הגיע גם לתל אביב
השבוע הוצגה בתל אביב, ובפעם הראשונה בישראל, תוכנית פעולה להיערכות למשבר האקלים שגיבשה רשות מקומית בישראל. התוכנית כוללת בין השאר המלצות לשורת פעולות שיאפשרו להתמודד עם המציאות החזויה של ריבוי אירועי חום ושיטפונות חורף קיצוניים הקשורים במשבר האקלים. בין הדברים המעניינים בתכנית, עולה שבשל שינויי האקלים, כבר עכשיו מערכת ההשקייה העירונית עובדת 4 חודשים יותר בשנה לעומת לפני מספר שנים. זהו ביטוי חדש ומשמעותי לכך שאנחנו נמצאים כבר בעיצומו של משבר ודוגמה, אחת מיני רבות, למחיר הכלכלי והבריאותי שהוא גובה מתושבי תל אביב ואזרחי ישראל בכלל. כמו גם לאופן המיידי בו הרשויות צריכות להתמודד כבר היום עם המשבר שרק יילך ויחריף. טוב עושה העירייה שהיא לא נותרת אדישה לכך ומשקיעה מאמץ ניכר בהערכות ובהכנת תוכנית. יחד עם זאת, משבר האקלים לא נופל לנו מהשמיים והוא מעשה ידי אדם. אותה עיר ישראלית שנפגעת משינוי האקלים צריכה להיות גם בחזית המאבק למיגור המשבר. במקומות רבים בעולם ערים ממלאות את הוואקום שמשאירות הממשלות ומובילות תהליכים לעבר כלכלה מאופסת פחמן עד לשנת 2050, על עיריית תל אביב לחבור לאותן יוזמות, להכריז על מצב חירום אקלימי אשר יציב אותו בראש סדר העדיפויות בכל הנוגע לקבלת החלטות רבות הנוגעות לכל תחומי החיים. מדיניות זו הכרחית למאבק במשבר האקלים ותל אביב יכולה לנקוט בצעדים מידיים לעבר עתיד מאופס פחמן על ידי בניה מאופסת אנרגיה, צימצום הנסועה ברכב הפרטי ומעבר לתחבורה ציבורית חשמלית, עידוד תזונה מהצומח, הצללה סולארית מקיפה במרחב העירוני והפסקת הכריתה של עצים בוגרים – בעלי הברית הטבעיים שלנו במאבק נגד משבר האקלים.
פרק 1: האם אתם יודעים מהיכן מגיע האוכל שלכם?
ליערות העד ובראשם האמזונס יש תפקיד מרכזי בוויסות אקלים כדור הארץ. למרות תפקידם החיוני לאורח החיים התקין של האדם, אנו עדים להרס שיטתי של היערות על ידי חקלאות תעשייתית המעדיפה את שורת הרווח על פני חיי אדם ושמירה על החי והצומח. בפרק הראשון של סדרת הרשת החדשה של גרינפיס, ״הספירה לאחור לעבר ההרס״, השחקנית הברזילאית המפורסמת אליס בראגה לוקחת אותנו למסע המסביר את הקשר בין האוכל שאנחנו אוכלים לבין משבר האקלים לבין הרס היערות ומערכות אקולוגיות חיוניות לכדור הארץ. כמובן שהיא גם מסבירה לנו מה אפשר לעשות על מנת לתקן את המצב ולבנות יחד עתיד טוב יותר.
מי ישמור על הקסם של איי גלאפגוס?
איי גלאפגוס שוכנים באוקיינוס השקט ונחשבים לאחד המקומות בעלי המגוון הביולוגי העשיר ביותר בעולם. השבוע הם עלו לכותרות בשל החשש הכבד שעלה לאחר שסמוך לאיים התגלה צי של כ-260 ספינות דיג סיניות, אותן ניתן לראות כאן בתמונת המכ״ם. האבסורד הוא שעל אף האיום הברור לחיים הימיים באזור, הספינות הסיניות פעלו במים בינלאומיים, ולכן הן לא עברו על שום חוק. מקרה זה מדגיש בפנינו את הצורך הדחוף באמנת אוקיינוסים בינ״ל אשר תכריז על כ-30% משטחי המים הבינלאומיים כשמורות טבע מוגנות. בלי אמנה, לא ניתן יהיה להגן על החופים של מקומות קסומים כמו איי גלפגוס.
חבילת סטיקרים לווטסאפ!
רוצים סטיקרים של גרינפיס לווטסאפ? דובי קוטב, פינגווינים ובעלי חיים מהאמזונס יברכו, יציקו ויתלוננו עבורכם בהודעות.ניסינו לחשוב על רגעים מעניינים ומשעשעים, ואם יש לכם רעיונות נוספים אתם תמיד מוזמנים להציע לנו!