מצב חירום: חוק ההסדרים ירסק את השמירה על הסביבה בישראל 

24 מארגוני הסביבה המובילים בישראל נכנסו השבוע למצב חירום בשל הרפורמות הצפויות בחוק ההסדרים ברישוי עסקים. רפורמה זו צפויה להחליש באופן חסר תקדים את המשרד להגנת הסביבה ופשוט תסרס את הכלים הרגולטריים המשמעותיים ביותר להגנת הסביבה בישראל. 

במסגרת הרפורמה גם צפויה פגיעה אנושה ביכולת הציבור והרשויות המקומיות להתנגד לפרויקטים מזהמים.

ההצעה של משרד האוצר תפגע בדמוקרטיה ובמערכת האיזונים והבלמים שמהווים חלק מהותי ממנה על ידי מתן סמכויות כמעט בלתי מוגבלות לשלושה משרדי ממשלה: משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד הפנים. 

התנגדות לטייקונים = פגיעה באינטרס הלאומי

בתמונה: מתנדב גרינפיס מתחפש לעידן עופר שדורש מהוועדה הארצית להמשיך לזהם. מתוך מחאת גרינפיס נגד הרחבת בז״ן

אותם משרדי ממשלה ייקבעו מהו עסק בעל אינטרס לאומי על מנת לזרז את הקידום של פרויקטים תעשייתיים מזהמים. התנגדות לפרויקטים הרסניים תיחשב כפגיעה באינטרס הלאומי! אתם מבינים? להתנגד לתחנות כוח, תשתיות גז מיותרות, להפקת נפט מפצלי שמן ולעוד שורה ארוכה של פרויקטים הרסניים לבריאות לסביבה ולכלכלה המקודמים כעת. פרויקטים שמיטיבים אך ורק עבור קומץ בעלי הון ייחשב לפגיעה באינטרס הלאומי של מדינת ישראל! 

המחטף הזה לא יעבור. לא נשתוק מול פגיעה בנשמת אפה של הדמוקרטיה ולא נאפשר לבעלי ההון להפוך את המדינה שלנו למזבלה תעשייתית.

המאבק בחוק ההסדרים רק החל.

תראו מופתעים: מפעל רותם אמפרט סמוך לים המלח הוא המפעל המזהם ביותר בישראל

באיחור אופייני, המשרד להגנת הסביבה פרסם בסוף השבוע שעבר את רשימת המפעלים המזהמים ביותר בישראל לשנת 2018. ובמקום הראשון: מפעל כי"ל רותם (לשעבר רותם אמפרט) של משפחת עופר.

אותנו זה לא מפתיע כמובן, רק בשבועות האחרונים תיארנו כאן בפניכם כיצד באופן שיטתי ומזה עשרות שנים, כי"ל כותשים חלקת ארץ יפהיפייה תוך כדי העלמת עין מהממשלה.

אם נמשוך את קצה החוט שמספק לנו המשרד להגנת הסביבה בדירוג השנתי שלו, אנו נגלה שהנזקים שכי"ל רותם מסבים במישור רותם ובאזור דרום ים המלח גדולים בהרבה מן התועלות. מדובר בכמות אדירה של פסולת וזיהום אוויר וקרקע שהציבור הישראלי והטבע יצטרכו להתמודד איתה למשך דורות. פשוט הזוי שבאזור כל כך מזוהם וועדת התכנון מחוז דרום ממשיכה לדון באישור פרויקט להפקת נפט מפצלי שמן ושריפת פלסטיק באותו מקום בדיוק באתר כי"ל רותם.  כאילו מישהו חשב כיצד ניתן להחריב עוד את האזור. 

חשיפה חדשה: שטח מפעל הפוספטים של רותם אמפרט עמוס בערמות פצלי שמן דליקים

פעילי גרינפיס בים המלח

תחקיר חדש שפורסם השבוע על ידי העיתונאית החוקרת איילת פישביין באתר העצמאי News1 חושף גילוי מפתיע: מכרה הפוספטים של רותם אמפרט עמוס בערמות פצלי שמן דליקים. 

מומחי המשרד להגנת הסביבה מודים שמדובר במפגע קשה: פצלי השמן נוטים להתלקח במגע עם האוויר. "פעולה לשיקום מוחלט" של המפגע אינה אפשרית, מפני שהיא כרוכה בחשיפת הפצלים לאוויר שתגרום לעישון ולבעירה שעלולים לסכן את הסביבה.  

לגילוי הזה ישנה חשיבות רבה, מדובר בסיכון סביבתי שאינו מטופל והוסתר מידיעת הציבור במשך עשורים. ערמות פצלי השמן מעניקות גם הסבר אפשרי נוסף מדוע משרד האנרגיה תומך בפרוייקט של שותפות רא"ם להפיק נפט מפצלי שמן באתר.

האם כל הפרוייקט ההרסני נועד אך ורק לפתור את כי"ל רותם מאחראיות לטיפול במפגע המסוכן?

שטייניץ, הכתם הזה לא יירד

פעילי גרינפיס בים המלח

במסגרת המאבק לעצירת הפרוייקט להפקת נפט מפצלי השמן הרעילים באזור ים המלח, פעילי גרינפיס הגיעו למיצג חשוב באגן הדרומי של ים המלח.

כל הכבוד! אנחנו גאים בהם 😍

רוצים לעזור לנו להפעיל לחץ על שר האנרגיה שטייניץ והתאגיד בבעלות האוסטרלית שעומד להרעיל לנו את אזור ים המלח?

היום הבינלאומי להעלאת המודעות לכרישים: 100 מיליון כרישים ניצודים מדי שנה

תיעוד: גרינפיס

כרישים הם יצורים מדהימים. ישנם יותר מ-500 מינים של כרישים ברחבי האוקיינוסים שחיים על כדור הארץ עוד לפני תקופת הדינוזארים. האם זה יהיה הדור האחרון שלהם?

היום מציינים את יום המודעות ליצורים המיוחדים והחיוניים למערכות אקולוגיות ימיות שלמרבה הצער בשל העדר הגנה במים הבינ״ל מינים רבים שלהם נמצאים בסכנת הכחדה. השנה במהלך המסע של ספינות גרינפיס באוקיינוסים, תיעדנו את ההשפעה ההרסנית של דיג יתר על הכריש המהיר בטבע, ״העמלץ הכחול״. כשהחקירה חשפה כיצד ספינות דיג ספרדיות ופורטוגליות באוקיינוס האטלנטי לוכדות כ-25,000 כרישים ממין זה מדי שנה בשיטות אכזריות במיוחד. מחקרים אקדמיים מעריכים ש-100 מיליון כרישים נהרגים על ידי האדם מדי שנה.

אבל לא הכל שחור, במידה ודיג העמלצים הכחולים ייפסק מיד, הסיכוי לשיקומם עומד על 50% עד לשנת 2040.

כיום אין מסגרת חוקית להקמת שמורות טבע ימיות ורק 1% מהאוקיינוסים מוגן לגמרי. גופים מקומיים והתעשייה נכשלו באופן מוחלט ביישום, הגבלה ופיקוח על דיג וכך תעשייה זו הורסת מערכות אקולוגיות חיוניות.

הפתרון הוא הקמתן של שמורות טבע ימיות על פני שטחם של 30% לפחות מהאוקיינוסים עד לשנת 2030. רק ככה תתאפשר הגנה על הכרישים ויצורים ומופלאים נוספים מפני פעילות הרסנית של האדם ויתאפשר לשקם את החיים בים.

מצב חירום אקלימי בסיביר: מה קורה שם ולמה זה חשוב?

בחודש יוני 2020 התרחש בסיביר גל חום חסר תקדים כשנרשמה שם הטמפרטורה הגבוה ביותר שנמדדה אי פעם באזור: 38 מעלות צלזיוס.

בחוג הארקטי כולו משתוללות שריפות במימדי ענק. למה זה קרה? מה זה אומר על אקלים כדור הארץ ומה יהיו ההשלכות של זה?

פרופ׳ ג׳ני קיין מאוניברסיטת תל אביב מסבירה בבלוג חדש >>> לקריאת הבלוג

35 שנה להפצצת ספינת גרינפיס על ידי שירותי הביון הצרפתים

The Rainbow Warrior is laid to rest in the ocean after it was bombed by the French secret service agents. The stern is just visible as it sinks beneath water.

השבוע מציינים 35 שנה להפצצתה ושקיעתה של ספינת גרינפיס הראשונה ה- RainbowWarrior על ידי שירותי הביון הצרפתים סמוך לחופי ניו זילנד. 

במהלך מחאה בלתי אלימה נגד ממשלת צרפת במסגרת משימת תיעוד של ההרס שנגרם על ידי ניסויים גרעינים באוקיינוס השקט. סוכנים של שירות הביון הצרפתי הטמינו פצצה בספינת גרינפיס שעגנה בניו-זילנד. 

בפיצוץ נהרג איש צוות אחד, הצלם פרננדו פריירה. הזיכרון שלו מהווה עבורנו תזכורת שאי אפשר להטביע רעיון! מאז ועד היום אנו ממשיכים להאבק באי צדק סביבתי ברחבי העולם. 

כיום אנו חזקים מתמיד, כשבפנינו ניצב גם איום גדול מתמיד ובלתי מעורער בדמות משבר האקלים. יחד, ננצח. 

בזכות תמיכה של אזרחים כמוכם.ן, מכל רחבי העולם, אנו מובילים בכל יום עוד ועוד מאבקים שמשנים את המציאות עבור כולנו

אנו זקוקים לשגרה נורמלית חדשה

השבוע אקטיביסטים של גרינפיס בצרפת ובבלגיה ערכות מיצגי מחאה גדולים תחת הכותרת הזו. עכשיו, כשכלכלות המדינות בארץ ובעולם מרוסקות והן מתכננות להזרים טריליונים על מנת לעורר מחדש את שווקים, חשוב להזכיר: השגרה בה חיינו רק לפני מספר חודשים, בה העיקרון החשוב ביותר הוא להמשיך ולשרוף דלקים פוסיליים, מובילה אותנו לפתחו של אסון אקלים. חייבים לדרוש שיקום ירוק וצודק, כזה ששם במרכז את המעבר לאנרגיה מתחדשת ולכלכלת דלת פחמן. מלבד אותו קומץ בעלי הון, כולם ירוויחו – הבריאות, הסביבה, הכלכלה והחברה.

לקבלת כל העדכונים שלנו למייל