אסון הנפט בקוטב הצפוני – מהגדולים בהיסטוריה
מצב חירום הוכרז בסופ״ש בעיר נורילסק (Norilsk) ובכל חצי האי טאימיר (Taymyr peninsula) בצפון הרחוק של רוסיה לחופי הקוטב הצפוני. זאת לאחר שב-29.05 אירע פיצוץ במאגרי הדלק של מפעל ניקל בעיר אשר גרם לדליפה של למעלה מ-20,000 טון של דיזל רעיל. השפיכה כבר התפשטה לאורך 20 ק״מ ממוקד האסון בנהרות ועושה את דרכה לקוטב הצפוני, עובי הדלק שצף על פני המים הוא כ-20 ס״מ ותושבים מקומיים מתארים שהם יכולים לספוג נייר במי הנהר המזוהמים ולהצית אותו באש.
האסון ברוסיה הוא ככל הנראה אסון הנפט הגדול ביותר שהתרחש בקוטב הצפוני. התאונה החמורה היא בסדר גודל של הדליפה שהתרחשה לפני כ- 30 שנה בחופי אלסקה המוכרת בתור אסון אקסון-ולדז – את נזקי התאונה ההיא ניתן לראות עד היום.
בעקבות האסון, בסניף של גרינפיס ברוסיה קוראים לנשיא פוטין ולשלטונות לשקול מחדש את המודל הכלכלי של המדינה המבוסס על ניצול משאבי הטבע ושימוש בדלקים מזהמים.
עוד הם מעריכים שעלותם של הנזקים הכלכליים כתוצאה מהדליפה יעמדו על סכום של לפחות 130 מיליון יורו.
למרבה הצער, ברוסיה ישנה היסטוריה ארוכה של התחמקות של תאגידים ומפעלים מאחריות סביבתית. בשל האסון, גרינפיס גם קוראים לשלטונות רוסיה להחמיר את הפיקוח על מתקנים פטרוכימיים באזור הקוטב הצפוני.
בשל שינויי האקלים, שכבת קרח העד המכסה את האדמה באזור, הפרמפרוסט (Permafrost) נמסה ומשחררת כמויות עתק של גזי חממה.
בשנת 2009 בגרינפיס רוסיה פרסמו דו״ח על כך שלאיבוד הפרמפרוסט צפויה השפעה על תשתיות מיושנות של מתקני נפט וגז. החלופה למתקנים מסוכנים אלו היא כמובן מעבר לאנרגיה מתחדשת וירוקה אשר תסייע למאבק במשבר האקלים.
מי מעוניין להפיק מיליארדי חביות של נפט באזור ים המלח?
המיזם להפקת נפט מפצלי שמן ושריפת פלסטיק במישור רותם הוא של שותפות רא"ם שמעל 20% מהחזקותיה הן של חברת Northwood Exploration Israel (NEI) בבעלות משפחת קאסלה (Cassela) האוסטרלית.
שטח הרישיון עליו רא"ם מבקשים להפיק פצלי שמן הוא כשלושה קילומטרים רבועים (2,961,000m2).
במסגרת הפרויקט שותפות רא"ם תכרה כשני מיליון טון של פצלי שמן אליהם יתווספו לתהליך שריפת כ-200,000 טון של פסולת פלסטיק כחלק מתהליך הפקת הנפט. הייצור אמור לעמוד על כ-1.5-1.6 מיליון חביות נפט. כל שנה, למשך שלושים שנה לפחות!
ולמרות שרוב מדינות העולם לא מפיקות נפט מפצלי השמן בשל השפעתן ההרסנית על הסביבה, יעילותן הנמוכה ובשל חוסר כדאיות כלכלית, עבור ג׳ון קסאלה האוסטרלי 1.5 מיליון חביות נפט בשנה בתוספת סבסוד מהמדינה עבור טיפול בפסולת הפלסטיק (כן כן, אנחנו נשלם לו שיישרוף פלסטיק!) זה לא מספיק.
״יש לנו כיום 3 קמ"ר, אבל הפוטנציאל בסביבה הוא שטח של 20 קמ"ר באזור מישור רותם, שבו מדובר על מיליארדי חביות נפט. זה האזור שבו התעשייה תתרחב ותצמח.״ סיפר בראיון יח״צני שהעניק לעיתונות הישראלית בו הוא מציג למשקיעים בפרויקט ההרסני את החזון האמיתי שלו לאזור ים המלח.
כזכור, כריית פצלי שמן היא השיטה ההרסנית ביותר להפקת נפט: היא מרעילה את הקרקע, מבזבזת מים ומזהמת את האוויר.
בעידן של משבר אקלים אין בכלל מקום לנפט המזהם.
בשל ההצהרות של קסאלה ואינדיקציות אחרות, החשש הגדול ביותר הוא שאישור התכנית ההרסנית זהו הצעד הראשון בדרך להפוך את אזור ים המלח, מהמקומות היפים בעולם, לאתר פטרוכימי ענק.
המוסר הכפול של משפחת קסאלה
משפחת קסאלה מאוסטרליה, צברה את הונה בעסקי האלכוהול באוסטרליה כשבבעלותה מותג יין מהמצליחים בעולם.
באתר האינטרנט של יינות קסאלה, בעמוד על אחריות תאגידית וחברתית, נאמר כך: "אנו מבינים כי צמיחה וקיימות הולכים יד ביד". החברה מונה שורה של צעדים שהיא נוקטת למען הסביבה: הפחתת שימוש בכימיקאלים, מיחזור, חיסכון באנרגיה, טיפול בשפכים. יתרה מכך לאחרונה, בעקבות השריפות באוסטרליה הם תרמו סכום של מיליון דולר אוסטרליים לארגון הסביבה WWF. אפשר לקרוא לזה צביעות או מוסר כפול כי לא ברור כיצד החברה מציגה תדמית סביבתית עבור לקוחותיה באוסטרליה וכאן אצלנו בישראל ליד ים המלח מקדמת פרויקט נפט הרסני ומסוכן.
עליה של 30% בקצב בירוא יער האמזונס
למרות הזעזוע הבינ״ל בקיץ משריפות היער, המצב רק הולך ומחמיר: ביום שישי פורסמו נתונים חדשים לגבי קצב בירוא האמזונס ויישנה עלייה של כ-30% בשנת 2020 (ינואר-מאי) לעומת התקופה המקבילה אשתקד ועלייה של 80% (אוגוסט 19 ועד מאי 20). מחקרים חדשים מראים שבקצב הנוכחי, תוך 20 שנה, היער יגיע לנק׳ האל חזור בו לא יוכל לספק את כמויות המשקעים האופיינים ליער גשם ויהפוך לסוואנה.
על הכוונת של בולסונארו – פגיעה באוכלוסיות הילידיות ואדמותיהן המוכרות כשמורות טבע מוגנות.
בחסות הממשל של הנשיא הקיצוני האוכלוסיות הילידיות בברזיל הפכו לקורבן להשתלטות אלימה של חוטפי אדמות כמו סוחרי עצים, מגדלי בקר וכורים (זהב למשל), כשהקורונה החריפה את המצב ואף נחשפה שערוריה בינ״ל כאשר השר להגנ״ס טען שזו תקופה מצוינת להפחתת הרגולציה לשמירה על היער.
הסכנה הכי גדולה שנשקפת כעת להם ולאמזונוס היא הצעת חוק חדשה של הממשל המכשירה השתלטות בכוח על שמורות טבע מוגנות ותפיסת אדמות ילידיות ביער. הצעת החוק הייתה אמורה לעלות להצבעה לפני כשבועיים, אבל נדחתה בשל לחץ ציבורי ובינ״ל כבד על הממשל.
בשנת 2019 העולם איבד יערות בשטח של שוויץ
השבוע גם פורסם הדו"ח השנתי של ארגון Global Forest Watch על קצב בירוא היערות בעולם המבוסס על מעקב מתוך לוויינים ונחשבים לרשמיים בנושא.
באופן לא מפתיע עולה כי ברזיל הייתה אחראית לכשליש מאובדן כיסוי היער ברחבי העולם, בעוד שהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ואינדונזיה מדורגות במקום השני והשלישי, בפער גדול מברזיל.
מחברי הדו"ח אומרים כי שטח היערות שעלה באש או נכרת ב-2019 מסתכם ב-38 אלף קמ"ר. לשם השוואה, בכל שש שניות נכרתים או נשרפים עצים בשטח השווה לזה של מגרש כדורגל. בכך הופכת 2019 לשנה השלישית מבחינת הפגיעה ביערות, מאז החלו הבדיקות של האירגון לפני כשני עשורים.
יום האוקיינוסים בגלובס: גרינפיס מציגים את היופי של הים
הם מייצרים מחצית מהחמצן בעולם ולכן בעלי תפקיד חשוב בכל נשימה שלנו, חולשים על פני 70% משטח כדור הארץ, הטמפרטורה בהם קובעת את דפוסי האקלים באזורים הסמוכים להם, והם גם מהווים מקור פרנסה עבור בני אדם רבים. אך משנה לשנה, האוקיינוסים והחיים בהם מצויים בסכנה הולכת וגוברת בשל שינויי האקלים, כרייה, קידוחים, דייג יתר ופסולת שנפלטת לים על ידי בני האדם – דוגמת רשתות דיג ופלסטיק חד פעמי.
במהלך השנה האחרונה, ספינות גרינפיס חצו את האוקיינוס האטלנטי מהקוטב הצפוני עד לקוטב הדרומי במטרה לחקור ולחשוף את האיומים והסכנות על האוקיינוסים ברחבי כוכב הלכת שלנו. מקצת מהתמונות וסיפורן מובא בכתבה, בתקווה לעורר מודעות לסכנות הגוברות ולצורך לפעול להגנה על המערכות הימיות ברחבי העולם.
ניצנים של תקווה
עם צעדיה של הממשלה החדשה, הזירה הפוליטית חוזרת לאיתנה וזה הזמן שבו אנו יכולים לשוב לקדם במלוא העוצמה מהלכים חשובים להגנה על הסביבה ועל הדורות הבאים.
בשבוע שעבר, השתתף מנהל גרינפיס, ד"ר יונתן אייקנבאום, בפגישת ראשי ארגוני הסביבה עם השרה החדשה להגנת הסביבה, גילה גמליאל.
הצפנו בפני השרה את ציפיותינו לראות משרד להגנ"ס חזק ומשגשג, הדגשנו את החשיבות של קידום המעבר של ישראל לאנרגיה סולארית – בעיקר מול הלחצים הכבדים מצד משרד האנרגיה הפועל לקדם את הגז.
גם ועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות חברת הכנסת ופעילת הסביבה מיקי חיימוביץ, חזרה לפעילות עם שורה של דיונים חשובים ששמים את עתידנו ועתיד כדור הארץ על המפה הפרלמנטרית.
אנו מאחלים לשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל וליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה מיקי חיימוביץ הצלחה בתפקידן החשוב להגנה על הציבור על הטבע ועל כדור הארץ.
מתנה לרגל יום האוקיינוסים הבינלאומי: המסע לאנטארקטיקה של הכוכב ההוליוודי חאווייר ברדם
לרגל יום האוקיינוסים הבינ״ל שצויין השבוע (08.06) אנחנו מעמידים לרשותכם אפשרות צפייה בחינם בסרט הדוקומנטרי המרהיב ״שמורת טבע״ במטרה אחת בלבד – על מנת שכולנו נחשוב איזה עתיד אנחנו רוצים.
בשנת 2018 כוכב הקולנוע חאווייר ברדם הצטרף למשלחת גרינפיס לאנטארקטיקה לצד מדענים ואקטיביסטים. שם הם תיעדו את פלאי העולם הקפוא שזקוקים בדחיפות להגנה מידי תאוות הבצע של האדם.
צפו בסרט והצטרפו אלינו למסע להגנה על אנטארקטיקה והאוקיינוסים. הסרט הוא סיפור על מאבק עבור כדור ארץ טוב יותר עבור כולנו ועל האנשים מעוררי ההשראה המקדישים את חייהם לכך.
*למרבה הצער הסרט הוא באדיבות ההפקה וללא כתוביות בעברית