חג הפסח או תקופת חגי תשרי, מזמנים לנו שפע של ארוחות מפנקות, יחד משפחתי או אירועים חברתיים – בבית ובטבע. חלק בלתי נפרד מכל הכיף הזה, אלה ערימות הפסולת הנערמות בפחים השכונתיים ובמטמנות הפסולת שהולכות ומתמלאות ברחבי הארץ, במהלך החגים או אחריהם. בערב חג הפסח 2024, כמות הפסולת שנקלטה במטמנת דודאים שבנגב, הייתה גבוהה ב-30% מהממוצע היומי, ואף הגיעה לשיא של 15 אלף טונות ביום. וזו רק מטמנה אחת.
שוק הפסולת בישראל מצוי במשבר ארוך שנים, הנובע מכך שממשלות ישראל אינן מיישמות צעדים נדרשים להפחתת ייצור פסולת במקור מחד, ומאידך, מתקשות לספק פתרונות ולהקים תשתית נאותה לטיפול, מיון ומיחזור פסולת לאחר היווצרותה. כתוצאה מכך, היקף ייצור הפסולת לנפש בישראל הוא מהגבוהים במדינות האיחוד האירופי, 1.97 ק״ג ליום, וכ-80% ממנה נשלחים להטמנה, בדומה לנעשה במדינות הלא מפותחות. במדינה קטנה וצפופה כישראל, לא מדובר רק במצוקת מקום אלא גם בזיהום סביבתי גובר, מפגעי ריח, פליטות גזי חממה והתייקרות הטיפול בפסולת שנופל – איך לא – על הציבור.
עד שהממשלה תיקח את משבר הפסולת ברצינות ותביא לשינוי מערכתי, כולנו יכולים להכניס שינויים קטנים בחיים – שיכולים לעשות הבדל גדול. קבלו כמה צעדים פשוטים לחיסכון בפסולת בחגים, ובכלל.
צמצום פסולת בקניות
קשה עד בלתי אפשרי להימנע כיום מאריזות פלסטיק מיותרות כשיוצאים לקניות. רבות מרשתות השיווק אוהבות להגיש את כל הירוקים עטופים בפלסטיק ירוד, את הכרוב או החציל בניילון נצמד ואת הכרובית והברוקולי על מגשיות קלקר מזהמות ולא נחוצות.
– תכנון נכון של הקניות ייאפשר לכם ללכת למקומות בהם תוכלו לקנות מקסימום תוצרת בתפזורת, כמו משק אורגני מקומי, ירקנייה עם זרי ירוקים ללא עטיפה או שווקים עם מגוון דוכנים. הדבר נכון לא רק לפירות וירקות אלא גם לדגנים, קטניות, פירות יבשים, אגוזים, זרעים ועוד. העדיפו אריזות נייר וזכוכית, שלשניהם יש מערך מיחזור מסודר בישראל, על אריזות פלסטיק שבמרבית המקרים מסיימות את חייהן במטמנות או גרוע מכך – בייצוא פסולת למדינה אחרת.
– הגיעו לקניות מצויידים בשקיות רב-פעמיות או שקיות ניילון מהבית לשימוש חוזר. אנחנו ממליצים לשמור ערכה כזו באופן קבוע באוטו, או בסמוך לדלת היציאה מהבית. למיטיבי הלכת, בכל רשתות השיווק ניתן למצוא ארגזים ריקים באזור הקופות ובהם להניח את הקניות, ללא צורך בשקיות. אם אתם מתכננים לקנות דברים במשקל במעדנייה, הביאו איתכם גם קופסאות או צנצנות מתאימות.
– היצמדות לרשימת קניות תמנע קניית מזון בעודף, מה שיחסוך לא רק אריזות מיותרות אלא גם זריקת מזון ובזבוז משאבים. על פי דוח של ארגון לקט ישראל בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, בשנת 2022 נזרקו בישראל 2.6 מיליון טונות מזון בישראל, 50% מהם של מזון בר-הצלה. מדובר בכ-37% מהיקף ייצור המזון בישראל, עם עלות סביבתית משוערת של 3.9 מיליארד ש״ח בשנה.
צמצום פסולת בשולחן החג
ללא קשר לחגים, אנחנו הישראלים נמנים בין צרכני הפלסטיק החד-פעמי הגדולים ביותר בעולם. אנו צורכים 250 מיליון כוסות חד-פעמיות בכל חודש ומוציאים על כלים חד-פעמיים כ-2 מיליארד ש"ח בשנה, והאמת? לא צריך נתונים, מספיק להעיף מבט בחופים שלנו ובכל המרחב הציבורי והשטחים הפתוחים. בערבי החג, מספר הסועדים הגדול ומלאכת הבישול והאירוח מובילים רבים מאיתנו לבחור לארח בכלי פלסטיק חד-פעמיים – מה שמייצר כמויות אדירות של פסולת, שאינה מתכלה או ממוחזרת. החדשות הטובות הן שאפשר גם אחרת.
– הדרך האפקטיבית ביותר להפחית פסולת פלסטיק חד-פעמי היא להימנע מהשימוש בו מלכתחילה. כלי זכוכית או קרמיקה הם לא רק סביבתיים יותר אלא גם בריאים, נוחים, יפים וחגיגיים יותר מכלי פלסטיק חד-פעמיים. אם אתם מארחים כמות גדולה במיוחד של אנשים, ניתן לשכור כלי אוכל, כלי הגשה, סכו״ם, כוסות ואף מפות בד, ולהשיב אותם לחברת ההשכרה ללא שטיפה.
– חשובה לא פחות היא חלוקת התפקידים בין האורחים, שנועדה להוריד מהעומס הרב המוטל על המארחים. ממש כפי שכולם שותפים להכנת האוכל וכל אחד תורם את חלקו, כולם שותפים לטיפול בכלים המלוכלכים, להעמסת המדיח ולניקיון השולחן. שיתוף הפעולה, במיוחד לאחר שתיית כמה כוסות יין, יהפוך את הניקיון לחלק מאווירת היחד ובעיקר, למהיר ויעיל הרבה יותר. כך המארחים יכולים להוציא את הכלים היפים ביותר בארון, מבלי לחשוש שהם יישארו עם הערימה המלוכלכת לבדם.
– כחלק מהמאמץ לצמצם פסולת שאינה מתמחזרת, אנחנו מציעים לוותר גם על בקבוקי שתייה ממותקת, ולהחליפם בקראפים או קנקנים עם מים מתובלים או מיצים מתרכיז טבעי להכנה ביתית. על קשיות אפשר כמובן לוותר, וכדי להעניק לשולחן חגיגיות מיוחדת, ניתן להשתמש בקישוטים מחומרים טבעיים כמו אצטרובלים, פרחים ועלים ירוקים מהגינה או השכונה.
צמצום בזבוז מזון
כפי שכבר כתבנו, בזבוז מזון הוא בעיה סביבתית קשה, בעולם ובישראל, וכרוך באובדן משאבי טבע, פליטות מזהמים וגזי חממה וכן טיפול בפסולת מצטברת. ארוחות משותפות, במיוחד בערבי חג, נוטות להסתיים כשעל השולחן נשאר שפע של מזון כשסביבו שפע של אנשים שבעים.
– הכינו פחות אוכל ממה שנדמה לכם שצריך. כשיש ריבוי מנות, אוכלים הרבה פחות מכל מנה. אנחנו יודעים שקשה להימנע מהדאגה שאולי אין מספיק אוכל, אבל האמת היא שתמיד יש מספיק ובדרך כלל – יש יותר מדי.
– בקשו מהאורחים להביא קופסאות מהבית וחלקו את השאריות בין כולם. כך כולם יזכו ליהנות ממטעמי החג גם בימים שאחריו, ושום מזון לא ייזרק ויתבזבז.
צמצום פסולת בטבע
החגים בישראל מספקים לנו גם מפגשים משפחתיים או חברתיים רבים בטבע. על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה על זיהום החופים, 88% מהפסולת הימית בחופי ישראל הם פלסטיק, כשמרבית הפסולת מגיעה מהרוחצים, לרוב באותו חוף. נוסף על כך, ריכוז חלקיקי הפלסטיק שנמדדו בים בישראל גבוה פי עשרה מהממוצע במדינות מערב הים התיכון, חוף גדור – אחד מהחופים היפים בארץ – הוכרז כאחד מחמשת החופים המזוהמים ביותר בעולם במיקרופלסטיק, ובין השנים 1999–2021 נפגעו מפסולת ימית 524 צבים. במסד הנתונים של מרכז ההצלה הארצי לצבי ים, 18,380 פריטי פסולת בודדו מקיבתם של 21 צבי ים. אחד מהם, נשא בקיבתו כ-12,000 מפריטים אלו.
נתונים אלה אמנם עוסקים בזיהום חופי, אבל ניתן לשער כי פני הדברים דומים גם בשמורות טבע ביבשה וביערות. כשנצא אל הטבע, נרצה להשאיר את המקום נקי אפילו יותר מכפי שמצאנו אותו.
– גם בטבע, שימוש בכלים רב-פעמיים יחסוך לנו הר קטן (או גדול) של פסולת מיותרת. הפעם נוכל להשתמש בכלים קלי משקל כמו נירוסטה או פלסטיק רב-פעמי, ונשטוף אותם בשטח או עם החזרה הבייתה. השקעה חד-פעמית בקניית ערכת כלים רב-פעמיים ובה צלחות, קערות, סכו״ם וכוסות, תוכל לשרת אתכם שוב ושוב לאורך שנים, בארוחות משותפות, בכמה ימי קמפינג ואף בחגיגות יום הולדת בטבע או בפארקים עירוניים.
– אם הערכה שלכם קטנה ממספר המשתתפים הצפוי באירוע, למיזמי השאלת כלים בחינם, יש נקודות איסוף במרבית אזורי הארץ. כאן תוכלו לקבל מידע על המיקומים השונים ומה ניתן להשאיל בכל אחד מהם.
– השתמשו במפת שולחן מבד לשולחן הפיקניק או פרסו את האוכל על מחצלת. הימנעו משימוש במפות חד-פעמיות, העשויות בד סינתטי המכיל רכיבי פלסטיק ומתפרק לחלקיקים מזהמים.
מיליוני אנשים ברחבי העולם נלחמים למען שינוי מערכתי, וכדי שתאגידים מזהמים ייקחו סופסוף אחריות על זיהום הפלסטיק שלהם. אבל גם אנחנו, כל אחד מאיתנו, יכול לעשות שינוי ולצמצם את פסולת הפלסטיק שמגיעה לים ולטבע שלנו. גם השנה, למרות כל האתגרים, אנחנו אומרים לא לפלסטיק חד-פעמי ושומרים על הטבע הישראלי.
