בסוף ינואר 2025  פרסמו המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות דוח דרמטי, החושף כי מספרם השנתי האמיתי של קורבנות זיהום האוויר בישראל – יותר מכפול ממה שהוערך עד היום. ממצאי הדוח, המעריכים תמותה מוקדמת ואובדן שנות חיים כתוצאה מחשיפה לשלושה מזהמי אוויר עיקריים, מבוססים על הערכה מחודשת על פי המלצות עדכניות של ארגון הבריאות העולמי. על פי המתודולוגיה החדשה, המיושמת לראשונה בישראל לאחר שיושמה במדינות אירופה, נמצא כי בשנת 2023 אירעו כ-5,510 מקרי מוות מוקדם בישראל  כתוצאה מחשיפה לחלקיקים נשימים עדינים (2.5PM), חנקן דו-חמצני ואוזון.

לדוח החדש משמעויות מרחיקות לכת, על השפעת איכות האוויר על בריאות הציבור במדינה קטנה וצפופה כישראל. הנה חמישה דברים שחשוב לדעת על האוויר שאנחנו נושמים, היום יותר מתמיד.

מהו זיהום אוויר וממה הוא נגרם?

המושג זיהום אוויר מתייחס לחלקיקי חומרים כימיים וביולוגיים המתווספים לאוויר, ואינם נכללים בהרכבו הטבעי. המילה "זיהום" נובעת מכך שחומרים אלו הם בעלי השפעה שלילית במגוון היבטים, עבור בני האדם והסביבה.

הדוח מתייחס להשפעתם של שלושה מזהמי אוויר עיקריים – חלקיקים נשימים עדינים (2.5PM), חנקן דו-חמצני ואוזון – ומידת השפעתם בהתאמה. המזהם הראשון, שהוא גם הגורם העיקרי לתמותה מזיהום אוויר בישראל, נקרא חלקיקים נשימים עדינים הקטנים מ-2.5 מיקרון, או 2.5PM. קוטרם של חלקיקים אלה אינו עולה על 2.5 מיקרומטר, מה שמאפשר להם לחדור לעומק דרכי הנשימה והריאות ואף לעבור את מחסום הדם.
בשנת 2023 הוערכו 4,699 מקרי מוות מוקדם המיוחסים להשפעתם של חלקיקים אלו. לשם הפרופורציה, בשנים 2023 ו-2024 נרשמו 794 מקרי מוות מהקטל בכבישים, יחד. 

גורם התמותה השני מזיהום אוויר – בפער ניכר מהראשון – הוא חנקן דו-חמצני, שנגרם בעיקר מכלי רכב. הגורמים להתפשטות חנקן הדו-חמצני באוויר הם בעיקר שריפת דלקי מאובנים כנפט, פחם וסולר מתחנות כוח או תחבורה, שריפה חקלאית ותהליכים תעשייתיים שונים. החנקן הדו-חמצני אמנם נחשב לקטלני פחות מחלקיקי 2.5PM, אך השפעתו על בעיות נשימה ובהן אסתמה בילדים, גבוהה ביותר. בין השנים 2015–2023 נרשמו כ-346–628 מקרי מוות מחנקן דו-חמצני בכל שנה. 

פסולת בנייה באזור התעשייה עטרות

הגורם התמותה העיקרי השלישי הוא אוזון, האחראי גם הוא למאות מקרי מוות מוקדם בכל שנה. המילה אוזון איננה מתייחסת רק לשכבת האוזון בסטרטוספירה של כדור הארץ, אלא לגז רעיל שנוצר בנוכחות קרינת השמש. זיהום אוזון נובע מפליטות מתאן אנתרופוגניות (מקור אנושי) ומהווה אחד הרכיבים העיקריים בפיח. השפעותיו הרסניות במיוחד בשילוב עם מזג אוויר חם: נוסף על כחצי מיליון מקרי מוות בטרם עת בכל שנה ברחבי העולם, אוזון גורם לנזק במערכות אקולוגיות ויבולים חקלאיים הנובע מדיכוי צמיחה.


בישראל נרשמו ריכוזים גבוהים של אוזון, בעקבות קרינת השמש החזקה והטמפרטורות הגבוהות. תנאים אלו מחייבים נקיטת אמצעים משמעותיים יותר לעומת מדינות אחרות בעולם.

מה הממשלה עושה עם זה?

לא מספיק. ב-2008 חוקקה הכנסת את חוק אוויר נקי, אולם בשנים האחרונות אכיפתו הצטמצמה באופן ניכר: בין השנים 2021–2022, ירד מספר הקנסות שהטיל המשרד להגנת הסביבה ב-45% ביחס לשנתיים שקדמו להן, ובין השנים 2017 ל-2022, רק 58% מההתרעות שהוציא המשרד למזהמים שונים הבשילו לכדי עיצומים כספיים. דוחות העוקבים אחר יישום התוכנית הלאומית לצמצום זיהום אוויר מתפרסמים באיחור, ותיקונים בחוק ההסדרים מחלישים את יכולתו של המשרד להגנת הסביבה לפקח על גופים מזהמים. מצב התחבורה בישראל תורם גם הוא לאיכות האוויר הירודה. מהירות הנסיעה בנתיבי איילון, מהכבישים המהירים בישראל, הולכת ויורדת בעוד שפרקי הזמן שהישראלים מבזבזים בפקקים רק הולכים וגדלים. המדינה נהנית מהמיסים הגבוהים על רכישת רכב ודלק, וממשיכה לחזק את התלות בו על פני הרחבה ופיתוח של תשתיות התחבורה הציבורית. אם כל זה לא היה מספיק, כחלק מהגזירות הכלכליות של 2025 בוטלה הטבת המס על קניית רכב חשמלי, כך שמחירו יאמיר באלפי שקלים. משרד התחבורה גם לא מסייע: מחירי התחבורה הציבורית עתידים לעלות משמעותית בסוף פברואר או מרץ, והמשרד פועל לביטול עשרות נתיבי תחבורה ציבורית בניגוד לעמדת גורמי המקצוע.

כיצד זיהום האוויר משפיע על הבריאות שלנו?

מחקרים רבים קישרו בעבר בין פגיעה מוגברת של וירוסים נשימתיים בבני אדם הנחשפים לרמות גבוהות של זיהום אוויר (זיהום דיזל במיוחד), ונמצאה קורלציה ברורה בין חשיפה לחומר חלקיקי בקוטר 2.5 ומחלות נשימתיות דמויות שפעת. נמצא כי זיהום אוויר פוגע בדרכי הנשימה, בסיליות וברקמת האפיתל, מעודד דלקות במערכת הנשימה ומפחית את תפקודה של מערכת החיסון. כלומר, מלבד נזק ישיר לאיברי ותאי מערכת הנשימה, חלקיקים רעילים באוויר עשויים להשפיע לרעה גם על התנגודת החיסונית של הגוף מול זיהומים ויראליים.

המזהמים הרבים הנפלטים לאוויר ממגוון מקורות אנושיים, הם בעלי השפעה בריאותית נרחבת כמעט על כל מערכות הגוף. פגיעתם תועדה במערכות הנשימה והעצבים, המערכת הקרדיו-וסקולרית, האנדוקרינית, החיסון והרבייה. החלקיקים והכימיקלים פוגעים במיוחד בזקנים וילדים, מעודדים אלרגיות, מכילים מרכיבים קרצינוגניים (מסרטנים) ובאופן כללי משבשים את ההומיאוסטזיס הגופני ומקשים על הגוף לשמור על תנאים פנימיים יציבים ומיטביים. מחקר שפורסם ב-2022 על ידי המשרד להגנת הסביבה, סיפק ראיות חדשות לכך שחשיפה סביבתית לזיהום אוויר תעשייתי במפרץ חיפה בגיל צעיר בין השנים 1967–2012, קשורה להֵיאָרעות מקרי סרטן ובהם סרטן השד בנשים, סרטן מערכת העצבים המרכזית, סרטן ראש וצוואר, לוקמיה, מלנומה וסרטן בלוטת התריס.
סך הכל, אובדן שנות חיים בשל מקרי תמותה מוקדמת הנובעים מזיהום חלקיקים נשימים, אוזון וחנקן דו-חמצני, הגיע ב-2023 ל-66,576. עלות הנזק המשקי מזיהום אוויר בישראל אותה שנה, מוערכת בדוח השנתי של המפל״ס (מרשם פליטות לסביבה) ב-22.5 מיליארד ש״ח.



איפה ישראל עומדת ביחס לעולם?

ישראל מדורגת במקום ה-56 בעולם במדד זיהום האוויר, שנערך על ידי חברת IQAIR השוויצרית ויחידת המחקר הבינלאומית של גרינפיס בשנת 2023. בכל השנים האחרונות, 2018–2023, רמות זיהום האוויר הממוצעות בישראל היו גבוהות פי 3–5 מהנחיות ארגון הבריאות העולמי. בסך הכול נבדקו 143 מדינות ברחבי העולם ויותר מ-7,800 ערים. בנגלדש היא המדינה בעלת איכות האוויר הירוד ביותר בעולם, הערים המזוהמות ביותר הן בהודו והאוויר הנקי ביותר בעולם הוא בפינלנד. ישראל נמצאת ברשימה אחרי דרום אפריקה, סרי לנקה, דרום קוריאה, פרו, צ'ילה והרשות הפלסטינית. במרחק ניכר מישראל מדורגות ברזיל (83), קנדה (93), יפן (96) ארה״ב (102) ומרבית מדינות אירופה.

מבין הערים, תל אביב מדורגת במקום ה-1,267 בעולם. מצבה של ירושלים טוב בהרבה והיא מדורגת במקום ה-1,633. מצבה של חיפה, כך לפי הדוח, טוב יותר מאשר שתי הערים הגדולות – והיא מדורגת במקום ה-1,712 בעולם.

אוקיי, מה אפשר לעשות עם כל זה?

בסיום הדוח, מתחייב המשרד להגנת הסביבה להמשיך ולפרסם את נתוני איכות האוויר בישראל, בשקיפות ובאמינות לציבור הרחב, וממליץ לאוכלוסיות רגישות לעקוב אחר הודעות המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות בימים של זיהום אוויר גבוה עד קיצוני, על מנת לצמצם חשיפה לזיהום אוויר. עוד מתחייב המשרד להגביר את ״פעולותיו לצמצום פליטת מזהמי אוויר מהמקורות השונים – תעשייה, ייצור אנרגיה, פעילות חקלאית ומשריפות פסולת", הן בחקיקה והן בפעילות אקטיבית. למעשה, בכך מתחייב המשרד להגנת הסביבה פשוט לעשות את עבודתו נאמנה, אולם בפועל נדרשים שינויי עומק משמעותיים על מנת להגן על הציבור מפני ההשפעות הבריאותיות הקשות של זיהום אוויר.

הגורמים לזיהום אוויר בישראל הם רבים, אך בראשם ניצבים הכישלון במעבר לאנרגיה מתחדשת, אי-טיפול במשבר הפסולת, עיכוב במעבר לתחבורה נקייה ועוד. נכון להיום, מיוצרים בישראל השמשית 14% בלבד מהחשמל מאנרגיה נקייה. יצירת חשמל ממקורות מתחדשים תפחית למינימום את פליטות גזי חממה המחריפות את משבר האקלים, וגם את זיהום האוויר. בתור התחלה, על ישראל להיגמל במהירות מהפחם המזהם שסיום השימוש בו נדחה שוב ושוב: שתי תחנות הכוח בהן עדיין פועלות יחידות פחמיות, ״אורות רבין״ בחדרה ו״רוטנברג״ באשקלון, נחשבות בין המפעלים המזהמים בישראל. נוסף על כך, הגדלת חלקה של אנרגיה סולארית בתמהיל האנרגטי של ישראל, לא רק תגביר את החוסן האנרגטי של ישראל מול איומים ביטחוניים חסרי תקדים אלא גם תפחית את הצורך בהפעלת תחנות פיקריות המשתמשות בסולר מזהם ויקר.
שינויים בתחום התחבורה, אחד הסקטורים המזהמים ביותר, יכולים להביא למהפכה של ממש באיכות האוויר, במיוחד באזורים עירוניים. מערך תחבורה משופר המעודד הליכה ברגל, שימוש באופניים והוצאת כלי רכב מהמרחב הציבורי, איסור על מנועי בעירה פנימית ותחבורה ציבורית יעילה וזולה המתבססת על אנרגיה מתחדשת, יסייעו להפחית את זיהום האוויר באופן ניכר, כפי שנעשה כבר בערים רבות בעולם. כמו כן, יש לחזק רגולציה סביבתית על גורמים מזהמים כגון תחנות כוח ומפעלים תעשייתיים ולהחמיר את התקנים על הזיהום המותר ממכוניות.

הבלוג נכתב על ידי איל טייב ונערך על ידי נועה פרי מגרינפיס ישראל