בימי הקיץ הלוהטים של אוגוסט 2024, הנחשב איכשהו רק לשישי החם ביותר שנמדד בישראל, ביקשנו לבחון את תל אביב מנקודת מבט שונה מהרגיל, בעזרת מצלמה תרמית. היעד היה למדוד את הטמפרטורה באזורים שונים של העיר, כדי להבין כיצד הסביבה העירונית מגיבה לחום. החום הכבד, אותו כולנו מרגישים בקיץ הישראלי, מתרכז ומתגבר על גבי משטחים חשופים כמו כבישים, בניינים ומדרכות. אנחנו יודעים שחם בחוץ וחם בעיר – אבל רצינו להבין עד כמה.

ממצאים מהשטח: החום העירוני במלוא עוצמתו

לצורך המדידה בחרנו להשתמש במצלמה  מדגם UTi260B של חברת UNI-T. על פי היצרנים, רמת הדיוק שלה עומדת על 2°C± או ±2%, הגדול מביניהם. כמה דגשים לצורך הבנת הנראה בתמונות התרמיות:

  • בצד ימין של התמונה יש מקרא של סקאלת הצבעים. המספרים בקצוות מתארים את הטמפרטורות המיוצגות ע"י הצבעים הקיצוניים ביותר – הסקאלה הזאת שונה בכל תמונה כי היא מותאמת לטווח של מה שרואים באותה תמונה ולא לטווח כללי.
  • בפינה השמאלית העליונה יש מספר בפונט גדול – זוהי הטמפרטורה של מרכז הפריים
  • המספרים המפוזרים על התמונה מייצגים את הטמפרטורה של הנקודה שעליה הצלב הצמוד אליהם.
  • התאריך והשעה עדכניים בראש כל התמונה.


במהלך המדידות, שבוצעו ביום עם חום ממוצע לחודש באוגוסט(32°C) המצלמה התרמית גילתה לנו תמונה ברורה: הטמפרטורות על גבי משטחים חשופים כמו מדרכות ואספלט עולות על 50°C, בעוד שבאזורים מוצלים או עם צמחייה, נמדדו טמפרטורות נמוכות יותר באופן משמעותי – סביב 27°C  בלבד. תופעה זו, המכונה "אי חום עירוני", נובעת מיכולתם של משטחים בנויים לאגור ולשחרר חום, בעיקר בלילה כאשר האוויר מתקרר. כך, בעוד החום האגור בהם משתחרר, ממשיכים הכבישים והבניינים לחמם את סביבתם.

מדידות אלו ממחישות את עוצמתה של תופעת אי החום העירוני, הנגרמת כתוצאה ממבנים רבים ועיר צפופה, הסופגים את קרינת השמש ביום ומשחררים אותה בלילה. ביום קיץ חם, השמש יכולה לחמם משטחים עירוניים חשופים כמו גגות או מדרכות, לטמפרטורות של 27-50°c מעל טמפרטורת האוויר. לעומתם, שטחים מוצלים או לחים, בדרך כלל באזורים פחות בנויים, נשארים בטווח טמפרטורה דומה לאוויר. תופעה זו כאמור, אינה מתרחשת רק במהלך היום, כיוון שעקב תכונותיהם הפיזיקליות של מבנים וכבישים, הם נוטים לקלוט חום רב ולאגור אותו. שחרור חום מהמבנים והכבישים, מעלה את טמפרטורת האוויר גם לאחר שהשמש שקעה, ואף אל תוך השעות הקטנות של הלילה. בנוסף, זיהום האוויר ממכוניות ופעילות מזגנים, מחמירים את הבעיה, כשהם מוסיפים חום למרחב העירוני הסגור.

לפי מחקרים, העלייה בטמפ' העירונית ובחום משפיעה על תחומים חיים רבים: על הבריאות הפיזית והנפשית, על היחסים במשפחה, על הסביבה, על הכלכלה ועל החברה והתרבות. הסובלים העיקריים הם תושבים מהעשירונים התחתונים, שידם אינה משגת לרכוש מזגנים ולשלם עבור החשמל להפעלתם. בעיות בריאותיות הקשורות לחום, כמו התייבשות, עלייה בלחץ הדם או סיכון מוגבר לקרישי דם, נפוצים יותר במקומות בהם החום קיצוני. גלי חום עלולים להביא לעלייה בקצב הלב ולהחמרת מצבי לב קיימים וכן לשבש את יכולת הריכוז וקבלת ההחלטות ולהביא לאובדן אלקטרוליטים ומינרלים בשל הזעה מוגברת.

מחקרים חדשים מוצאים קשר בין תנאי אקלים קיצוניים, בעיקר טמפרטורות גבוהות, לפשע ואלימות. מחקר מהפרובינציה גוואטנג שבדרום אפריקה, מראה כי בימים חמים מאוד, הייתה עלייה של 50% במספרם של אירועים אלימים. מחקר אחר מצא כי אלימות תדירה הרבה יותר בימי הקיץ מאשר בחורף. 

הקשר העולמי: משבר האקלים בעיצומו

דו"ח של מכון קופרניקוס מהאיחוד האירופי מציין כי קיץ 2024 היה החם ביותר שנמדד מאז החלו המדידות בחצי הכדור הצפוני. החום הקיצוני הזה, שבחלקו מיוחס לתופעת אל-ניניו, שבר שיאים גלובליים וגרם לעלייה של 0.03°C בהשוואה לקיץ הקודם(מחזיק השיא). אפילו במקומות קרירים יחסית, כמו סיאטל בארה"ב, נרשמו שיאי טמפרטורות של 31.6°C.

החוקרים מזהירים שגלי החום הקיצוניים הם התוצאה המוחשית ביותר של משבר האקלים: ככל שתימשך פליטת גזי חממה אל האטמוספירה, כך צפויים גלי החום להחמיר ולהתארך, במיוחד באזורים עירוניים כמו תל אביב וגוש דן, המושפעים מהמבנים הצפופים והפעילות האנושית. גידול בשכיחות ובאינטנסיביות של גלי חום בעקבות משבר האקלים, מביא באופן טבעי לעלייה והחמרה של תופעת "אי החום העירוני", והמשמעות עצומה: מחקרים מראים כי הפרש הטמפרטורות באזורים פתוחים לבין מרכזי הערים עומד על 9 מעלות צלזיוס.

אז מה אפשר לעשות?

בראש ובראשונה, חשוב לזכור כי כל תוספת של גזי חממה, משמעותה התחממות והקצנה אקלימית, גלי חום, שיטפונות, שריפות ועוד. הפקה ושריפה של דלקים אחראיות ל-85% מפליטות גזי חממה בעשור האחרון, ולכן יש מה לעשות – קודם כל לעצור את תעשיית הדלקים.

העיר פיניקס שבמדינת אריזונה בארה"ב, לה אקלים דומה לאקלים בישראל, היא הראשונה בעולם שהקימה אגף בעירייה שתפקידו להוריד את הטמפרטורה בעיר באירועי חום קיצוני – Office of Heat Response and Mitigation. כיום קיימים אגפים כאלה גם במיאמי שבפלורידה ובסינגפור, שם החליטו להתרכז ב"איי חום עירוניים". מהפעולות שיבוצעו בעיריות ייהנו כמובן תושבי הערים לא רק במהלך אירועי חום קיצוניים, אלא בכל הימים החמים בשנה. עוד ועוד ערים אירופאיות נוטעות עצים ויערות עירוניים, סוגרות כבישים לתנועת מכוניות ומחליפות משטחי אספלט ואבן בדשא וצמחייה.


גם לנו בישראל, יש מגוון רחב של צעדים הזמינים לנו כבר עכשיו, על מנת להתמודד באופן אפקטיבי עם תופעת אי החום העירוני: נטיעת צמחים ועצים, והקמת גינות ציבוריות ופארקים ירוקים, יפחיתו באופן ניכר את טמפרטורת האוויר בקרבתם, ויגבירו את חווית הנוחות של הולכות והולכי הרגל בעיר על ידי הצללה. צמצום משטחים "סופגי חום" כמו גגות, מדרכות, כבישים ועוד – על ידי שימוש בחומרים בעלי צבעים בהירים או בתכונות המפחיתות ספיגת חום –  יסייעו גם הם לצמצום החום במרחבים העירוניים.

התקנת פאנלים סולאריים מעל חניונים, מגרשי ספורט ועוד, תהיה בעלת יתרון כפול – גם הפחתה בפליטות גזי החממה והתרומה שלהם לשינוי האקלים, וגם הרחבת מקורות צל בעיר. לבסוף, תכנון עירוני מושכל ומותאם לאתגרים שמציבים שינוי האקלים, הכולל תכנון רחובות מוצלים, בנייה ירוקה ושמירה על שטחים פתוחים וריאות ירוקות, יכול לסייע במידה רבה לצמצום אפקט אי החום העירוני ולשיפור איכות החיים בעיר.לסיכום, רבים מהפתרונות הללו מצריכים השקעה הקטנה בהרבה מהתועלת הכללית שתצמח מהם – אנחנו רק צריכים להתחיל ליישם אותם.