שטח עצום של יער כרות והרוס בקוי מתאר ישרים שנעשו ביד מכוונת
הרס יערות בדרום אמריקה בעבור תעשיית הבקר שמיובא גם לישראל

ה-1 באוגוסט הוא יום החוב האקולוגי העולמי של שנת 2024, היום בו כדור הארץ נאנק תחת עומס תאוות הבצע של מדינות עשירות ועשירונים עליונים, הצורכים יתר על המידה. לפי הניתוח של הארגון Global Footprint Network, יום החוב האקולוגי העולמי מסמן את הנקודה, בה האנושות מתחילה לצרוך משאבים מעבר לרמה שכדור הארץ מסוגל לחדש בשנה.

יום החוב האקולוגי, או בשמו הלועזי Overshoot Day, הגיע מוקדם יותר ויותר במהלך 50 השנים האחרונות. אלו מאיתנו החיים במדינות עשירות יותר, חייבים לקחת את זה כתזכורת לאחריות הקולקטיבית שלנו לחיות חיים בהם אנחנו מסתפקים במה שכבר יש, ולבחור ממשלות שיהיו מסוגלות לרסן תאגידים הרומסים את המערכות האקולוגיות השבריריות של כדור הארץ ודוחפים את כדור הארץ אל מעבר לגבולותיו. צריכת יתר אינה בלתי נמנעת. לפי הדירוג של Global Footprint Network, יותר מרבע מהמדינות בעולם אינן חורגות בצריכת המשאבים שלהן מגבולותיו הביולוגיים של כדור הארץ.

יום החוב האקולוגי לפי מדינות.
© Global Footprint Network

יום החוב האקולוגי הוא לא בלתי-נמנע

עם זאת, הבעיה של צמצום טביעת הרגל האקולוגית שלנו אינה בכך שאין לנו מודלים של חיים בר קיימא – אלא שרוב המדינות הללו מאופיינות בעוני. המדינות העשירות, שחלק ניכר מכלכלתן התבסס ומתבסס גם היום על שריפת דלקי מאובנים עד כדי עודף, לא נקטו עדיין בצעדים המאתגרים – אך ברי הביצוע לחלוטין – לחיות בלעדיהם. לדמיין דרכי חיים חדשות דורש איזושהי תוכנית שתנחה אותנו. מדינה אחת שמציעה כמה רעיונות כיצד להתקדם למציאות ירוקה ובטוחה יותר, היא אורוגוואי: מדינה קטנה של גבעות מתגלגלות, שניסיונה מראה שהפחתת הצריכה של משאבי כדור הארץ אינה פירושה רמת חיים נמוכה יותר. אמנם אין תבנית 'גודל אחד מתאים לכולם' לקיימות, אבל אורוגוואי מראה שמנהיגי מדינה יכולים להיות מכוונים בעשייתם ולפעול, בהצלחה, למען צמצום טביעת הרגל האקולוגית שלה.

אורוגוואי – סיפור של רצון פוליטי ופעולה נועזרת

בהסתכלות על העבר הקרוב שלה, אורוגוואי מדגישה את החשיבות של רצון פוליטי ופעולה נועזת בהשגת קיימות, ומראה שהיא יכולה ללכת יד ביד גם עם ביטחון כלכלי לרבים וגם עם צדק חברתי. אורוגוואי בת ה-3.4 מיליון תושבים, היא מדינה מפותחת בעלת כלכלה עתירת הכנסה, ומדורגת במקום הראשון באמריקה הלטינית בדמוקרטיה, שלום, חופש עיתונות וצמיחה כלכלית, לצד שחיתות נמוכה ומדדים גבוהים של זכויות אדם ואזרח, זכויות להט״ב וזכויות נשים על גופן. בנוסף, יש בה את אחת הרמות הנמוכות ביותר של אי-שוויון בהכנסה באמריקה הלטינית, והיעדר כמעט מוחלט של עוני קיצוני. הממשלה השקיעה רבות בחינוך, בריאות, שכר מינימום צמוד לאינפלציה ומערכת מס פרוגרסיבית המחלקת מחדש את העושר מהעשירים לעניים – כל אלו סייעו לצמצום העוני ואי השוויון. התמקדות זו ברווחה חברתית סייעה ליצור חברה יציבה וגמישה יותר, כאשר אנשיה פגיעים פחות לזעזועים כלכליים ובעלי חוסן גבוה יותר בעת משבר. אין זה מפתיע שאורוגוואי היא אחת המדינות המאושרות ביותר באמריקה הלטינית, עם רשת ביטחון סוציאלית חזקה ורמת חיים גבוהה.

יום החוב האקולוגי לפי התקופה בשנה לאורך השנים
© Global Footprint Network

הגעה לעצמאות אנרגטית

אורוגוואי הפחיתה את תלותה בדלקים מאובנים על ידי יצירת מגזר אנרגיה מתחדשת שהופך אותה למובילה עולמית בחזית זו. לאורך שנות ה-90 וה-2000, היא עיכבה תוכניות לפיתוח מקורות אנרגיה חדשים והסתמכה יותר ויותר על מפעלים תרמיים המופעלים בנפט. מחירי סחורות לא יציבים הובילו להגברת הפסקות החשמל ולמחסור בדלק, והממשלה נאלצה לבדוק כיצד המדינה יכולה להשיג עצמאות אנרגטית. אנרגיה גרעינית נשללה בגלל פסולת רעילה, אבל האטרקטיביות של אנרגיה מתחדשת הפכה הלכה ועלתה, ככל שעלויות הייצור ירדו בטווח תחרותי עם דלקי מאובנים. לאורוגוואי היה גם יתרון משלה: שפע של שטחי חווה שופעי רוח, המתאימים למתקנים של טורבינות רוח גדולות. בשנת 2008, אורוגוואי החלה במעבר ארצי לאנרגיה מתחדשת שיצרה היום את אחת מרשתות החשמל הירוקות בעולם, המופעלת על ידי 98% אנרגיה מתחדשת, בעיקר אנרגיה הידרואלקטרית ורוח. מחויבות זו לאנרגיה נקייה יצרה מקומות עבודה והזדמנויות כלכליות חדשות, שכן אורוגוואי הפכה למובילה בטכנולוגיה ויצוא של אנרגיה מתחדשת.

יום החוב האקולוגי מ-1971 ועד היום.
© Global Footprint Network

כדי לממן את המעבר האנרגטי, נמנעה הממשלה משימוש בהכנסות ממיסוי. במקום זאת, השקעה מרשימה של 8 מיליארד דולר נעשתה באמצעות הסכמי רכישת חשמל (PPA) שהציעו חוזים ארוכי טווח בתעריפים קבועים לממשלה, כדי לקנות בחזרה 100% מייצור החשמל המתחדש. כיום, הסכמי רכישת חשמל מהווים סטנדרט בתעשיית האנרגיה הירוקה, ומאפשרים למדינות מתפתחות רבות לגשת לטכנולוגיה מתחדשת שהייתה זמינה בעבר רק לעשירים ביותר.

הסכנה של חזרה לאחור

בעוד שמנהיגי אורוגוואי עשו כמה בחירות טובות במהלך העשורים האחרונים שיכולות להפוך אותה למודל רב-השראה למדיניות לאומית בת-קיימא, לא כל ההחלטות של ממשלתה חיוביות באותה מידה. בהתמודדות עם משבר המים החמור ביותר בתולדותיה, בצורת חמורה בתוספת ניהול כושל וצמיחה בלתי מבוקרת של אזורים עירוניים, הביאה לפי הדיווחים לדלדול השמורה הראשית המספקת את הבירה, מונטווידאו. פעילים גם מתחו ביקורת על הרשויות על כך שהן מתעדפות מים לייצוא ולעסקים חקלאיים על חשבון אזרחיה שלה, כולל תוכניות למרכז נתונים של גוגל, שצפוי להשתמש במיליוני ליטרים של מים. מעוררות דאגה עמוקה גם התוכניות של אורוגוואי להרחיב את חיפושי הנפט והגז במים עמוקים, לאחר שגילתה לאחרונה עתודות חדשות נכבדות בחופיה. אורוגוואי מכוונת כעת להרחיב את הייצור והצריכה באמצעות סחר והיא דוחפת לעסקת הסחר ההרסנית של האיחוד האירופי וגוש מדינות המרקוסור.

מקדמים עדיפות לרווחה

אנו נמצאים בצומת דרכים בהיסטוריה האנושית. אלו מאיתנו שחיים במדינות שציינו את יום החוב האקולוגי הרבה לפני ציון היום הגלובלי, אכן יכולים לחיות טוב באותה מידה גם בלי צריכת יתר קיצונית כזו. אנחנו יכולים לדחוף גם את הממשלה שלנו ללכת בעקבות מדינות כמו אורוגוואי, וליישם מדיניות המתעדפת רווחה קולקטיבית על פני רווחתם של העשירים ביותר. אם לאורוגוואי יש רוח, לנו יש שפע של שמש. בחינת עומק שביצע עבורנו הכלכלן גל שופרוני, לשעבר ראש תחום אנרגיות מתחדשות ברשות החשמל, משרטטת מודל שיאפשר לרשויות מקומיות בישראל להקים תאגידי אנרגיה עירוניים שינצלו את גגות המבנים והשטחים המופרים בשטחן, כדי להקים מתקנים לייצור אנרגיה סולארית ואגירה. תאגידים אלה יוכלו לספק לתושבי הרשויות חשמל במחיר הנמוך עד 35% ממחירי החשמל כיום. על הדרך, פליטות גזי החממה של הרשויות ייצנחו בעשרות אחוזים והכסף המוניציפלי יושקע חזרה ברווחה התושבים. מודל זה, נוסף על כל יתרונותיו האקלימיים והכלכליים, הוא אחת הדרכים היעילות והמשתלמות ביותר להניע קדימה מהלכים משמעותיים בתחום האנרגיה והאקלים בהובלת השלטון המקומי, כשהשלטון המרכזי מדשדש במקום.
עבור המנהיגים, אנשי העסקים והעובדים של אורוגוואי, המעבר הירוק לא רק ייצג מעבר לאנרגיה מתחדשת ומדיניות מקיימת, אלא גם סימן שינוי בהלך הרוח שלהם. במקום להרהר במשברים המשתקים של העתיד, אורוגוואי בחרה להתייחס אליהם כבעיות יומיומיות עם פתרונות ממוקדי אנשים. בואו נשתמש בדוגמאות החיוביות האלה כדי לשוב ולחיות בתוך הגבולות הביולוגיים של כדור הארץ, תוך שאנחנו נפטרים לחלוטין מיום החוב האקולוגי ומצריכת היתר ההרסנית הכרוכה בו.

תיעוד מפופ-אפ הביגוד בגינה הקהילתית ביפו (תיעוד: אלעד איבס / גרינפיס)