בואו ננפץ רגע את אחד המיתוסים הגדולים שחברות הדלקים מנסות שנאמין להם: גז טבעי הוא לא אנרגיה נקייה. למעשה, המשוואה פשוטה מאוד — גז טבעי = גז מאובנים. נקודה. זה נכון שבביטוי גז טבעי אמנם מופיעה המילה ״טבעי״, אבל כפי שנראה, זה ממש לא הופך אותו למקור אנרגיה בטוח עבור כדור הארץ, בני האדם או האקלים. מתחת ליחסי הציבור ולגרינוושינג, גז מאובנים הוא דלק מאובנים מלוכלך ממש כמו נפט ופחם, וכמו שאר הדלקים המאובנים – הוא מסכן את העתיד של כולנו.

הנה חמש סיבות עיקריות…


מיצג המחאה של ״האסדה הנודדת״ של גרינפיס ישראל מול משרד האנרגיה בירושלים

1. גז מאובנים הוא אחד הגורמים העיקריים למשבר האקלים

גז מאובנים מכיל כ-85% מתאן, גז חממה עוצמתי פי 86 מפחמן דו-חמצני – גז החממה השופע ביותר באטמוספירה שמניע את משבר האקלים. בעוד שריכוזו באטמוספירה נמוך בהרבה מזה של פחמן דו-חמצני, הרכבו הכימי של המתאן הופך אותו ליעיל במיוחד בכליאת חום. בשל כך, ריכוזי המתאן באטמוספירה, שהגיעו בשנים האחרונות לשיא של כל הזמנים, הם בעלי השפעה ניכרת על מידת ההתחממות הגלובלית ועל המהירות בה היא מתרחשת. בנוסף, אורך חייו של המתאן הוא קצר יחסית בהשוואה לגזי חממה אחרים. דווקא בשל כך גדלה חשיבותו לטווח הקצר. לדברי אינגר אנדרסון, מנהל בפועל של התוכנית הסביבתית של האו"ם (unep), "צמצום פליטות המתאן הוא המנוף החזק ביותר שיש לנו, על מנת להאט את שינויי האקלים ב-25 השנים הקרובות, והוא משלים את המאמצים החיוניים להפחתת פליטות פחמן דו-חמצני. היתרונות בכך לחברה, לכלכלה ולסביבה הם עצומים ועולים בהרבה בחשיבותם וערכם, על המחיר הכרוך בהם."

בשל אופיו, גז מאובנים נוטה לדלוף: דליפות מתאן מבארות גז, צינורות, מיכליות ואסדות אחסון של גז טבעי נוזלי (LNG) ומבתי זיקוק כה נפוצות ורחבות היקף, עד כי מדענים קבעו כי הן מהוות ״איום חמור על האנושות״. לכל אורך הדרך – החל מהקידוח, שאיבה, זיקוק, שינוע ושריפה – הפקת גז פולטת לא רק פחמן דו-חמצני אלא גם מתאן, והרבה ממנו. מוערך כי 3% מכלל הגז הטבעי שמופק אובד בכל שנה עקב דליפות, תקלות ובעירה בשלבי הייצור, או אפילו אחריו: הממשל הפדרלי בארה"ב מעריך כי ישנן 2 מיליון בארות שלא נאטמו בטרם ננטשו ברחבי ארצות הברית. תרומתה השנתית של דליפת גזי חממה מבארות אלה שוות ערך לפליטת גזי החממה השנתית של מיליון וחצי מכוניות.

אם לוקחים בחשבון את דליפות המתאן, שברובן הגדול כלל אינן מנוטרות, מחקרים רבים קובעים כי גז מאובנים עלול להיות גרוע לאקלים באותה המידה כמו פחם, ולעיתים אף גרוע ממנו. תעשיית הגז אחראית כיום על 22% מפליטות גזי החממה הנובעות משריפת דלקים.

תיעוד של דליפת מתאן מבאר נטושה בים הצפוני

2. גז מאובנים מניע אי-שיוויון, אלימות וקונפליקטים

בזמן שתאגידי האנרגיה רשמו רווחי שיא מהזינוק במחירי הדלקים ב-2022 בעקבות המלחמה באוקראינה, אזרחים רבים ברחבי העולם התמודדו עם חשבונות חשמל שנסקו בחדות לצד אינפלציה גואה ויוקר מחייה משתולל. חשבונות גז גבוהים ודיור ללא בידוד, דחפו רבים באירופה לעוני וכן לעוני אנרגטי – קושי של משק הבית לצרוך אנרגיה במידה הנחוצה למילוי צרכיו הבסיסיים כתוצאה מקשיים כלכליים. תעשיית הגז מניעה גם קונפליקטים, בשל היתרונות הגיאו-פוליטיים שהיא מעניקה למדינות עשירות במשאבים, על חשבון מדינות הזקוקות לייבוא גז, החיוני לתמהיל האנרגיה שלהן. בנוסף, קידוחי גז הם בעלי השפעה חברתית מרחיקת לכת בסביבת אתרי הקידוח, ומקושרים להפרת זכויות אדם, אלימות, שחיתות ופינוי תושבים מביתם, במיוחד באזורים השייכים לקהילות ילידיות או מוחלשות. 

אתר סידוק הידרואלי (פראקינג) בארה״ב

3. מתקנים ותשתיות לקידוחי גז הורסים את סביבתם על אלו שחיים בה

מתקנים ותשתיות לקידוחי גז כגון רציפים, צינורות, מסופים ובתי זיקוק, הרסניים במיוחד עבור הטבע: בירוא יערות, שחרור חלקיקים רעילים לאוויר, זיהום קרקעות, שטחי ביצה או פגיעה בקרקעית הים, זיהום רעש מביצוע סקרים סייסמיים המסכן יונקים ימיים ועוד. ההשלכות הקשות הללו, מחמירות באופן ברור לא רק את משבר המגוון הביולוגי, אלא גם מתדלקות את משבר האקלים: הן פוגעות עוד יותר במערכות אקולוגיות הפגיעות גם כך, ומשבשות את מנגנוני ספיחת הפחמן הטבעיים של מערכות אלו המשמשות בלם להתחממות העולמית.

טכניקת קידוחי גז הרסנית במיוחד היא פראקינג, שבירה הידראולית, שיוצרת זיהום סביבתי חמור שייתכן ומקושר למשקל לידה נמוך של יילודים, אסתמה, לימפומה ומחלות נוספות.

דליפת מתאן בבית הנמצא סמוך לאתר קידוח גז בארה״ב

4. זיהום מקידוחי גז גורם לתחלואה ולתמותה

שריפה של גז מאובנים גורמת לפליטת חנקן דו-חמצני (NOx) ורעלנים נוספים המזהמים את האוויר. חשיפה לרמות מוגברות של חלקיקים רעילים אלה, עלולה להיות בעלת השפעה שלילית נרחבת על הבריאות האנושית, כולל מחלות לב וכלי דם וסרטן. מוערך כיום כי לפחות חמישה מיליון בני אדם מתים בכל שנה בטרם עת בעקבות זיהום אוויר הנגרם מהפקה ושימוש בדלקי מאובנים, ומחקרים עכשוויים מצאו כי תנורי גז לשימוש ביתי מעלים את הסיכון למחלות ריאה בשיעור גבוה מזה שהוערך בעבר.גם ההתחממות הגלובלית הנובעת מהשימוש בגז, נפט ופחם, גורמת לתחלואה ולתמותה. על פי הערכות, כ-360 אלף בני אדם עלולים למות בטרם עת עוד לפני סוף המאה מטמפרטורות קיצוניות להן גורם משבר האקלים, זאת כתוצאה מפליטות גזי חממה של תשע חברות דלקים אירופאיות בשנת 2022 לבדה.

מחאה מחוץ לשימוע ציבורי בשל דליפת מתאן

5. תעשיית הגז היא מסוכנת מעצם מהותה

פיצוצים, שריפות ואף רעידות אדמה, הם אירועים נפוצים בתעשיית הגז, בכל התחנות לאורך שרשרת ההפקה וההפצה. בארה״ב, תאונה המערבת צינור הולכת גז מתרחשת בכל 40 שעות. ההיסטוריה מלאה באסונות הקשורים לתעשיית הגז, בהם סאן חואניקו במקסיקו, בו נהרגו בין 500 ל-600 בני אדם ונפצעו עוד אלפים רבים, או Ufa בברית המועצות לשעבר, בו איבדו את חייהם כמעט 600 בני אדם. בחודש אפריל השנה, ממשלת הולנד החליטה לסגור אתר קידוחי גז ביבשה, משיקולי בטיחותה של האוכלוסייה המקומית: רעידות אדמה תכופות שמקורן בקידוחים, גרמו נזק לאלפי בתים ומבנים בסביבה.

אסדת לוויתן – 100 תקלות בשנתיים של פעילות

בואו נסיים את עידן גז המאובנים בפרט ודלקי המאובנים בכלל

כיום, כמעט רבע מצריכת האנרגיה הגלובלית מקורה בגז מאובנים. הוא משמש בעיקר לבישול, חימום בניינים, הפקת חשמל וצרכי תעשייה. למרות הסיפורים והמילים הירוקות של תאגידי הדלקים, הגז הטבעי מעמיד את כולנו בסכנה בשל תרומתו לאי-שיוויון, אלימות ומתיחות גיאו-פוליטית, וכמובן להחרפת משבר האקלים, פגיעה בבריאות האנושית ובמגוון הביולוגי, הרס מערכות אקולוגיות חיוניות וזיהום הסביבה.לאור כל זאת, הרחבת תשתיות ושימוש בגז טבעי, כפי שמתכננת הממשלה, נוגדים באופן ברור את היעדים עליהם חתמו מאות מדינות בהסכם פריז וישראל ביניהן. החדשות הטובות הן שמערכות אנרגיה המתבססות על 100% אנרגיה מתחדשת – קיימות ועובדות, ולישראל פוטנציאל סולארי אדיר שאינו מנוצל. ניתן לסיים בהדרגה את השימוש בגז מאובנים על ידי חישמול, התייעלות אנרגטית, הקטנת הדרישה לאנרגיה, שימוש בטכנולוגיות אגירה ועוד. קיומם של פתרונות פשוטים ונמוכי עלות, יעדים מוגדרים וטווח חיים קצר יחסית של המתאן באטמוספירה, הופכים את סיום התלות הישראלית בגז המאובנים לא רק למשתלמת במיוחד אלא לחלק בלתי נפרד מהמאבק להגנת האקלים, האוויר, הבריאות והסביבה של כולנו.

הבלוג נכתב על ידי ליסה גולדנר ממובילות המאבק למען עתיד נקי מדלקים פוסיליים של גרינפיס בינלאומי ותורגם על ידי הצוות של גרינפיס ישראל

גרינפיס תובע את הממשלה

דור האקלים תובע את הממשלה על הפרת הסכם האקלים הבינלאומי

אני רוצה לעזור