בסוף חודש דצמבר, תקפו מיליציות פרו-איראניות בעיראק את אסדת הגז ״כריש״ הממוקמת בסמוך לגבול עם לבנון, באמצעות כטב״מ בים התיכון. ניסיון התקיפה אמנם כשל, אבל הוכיח פעם נוספת את מה שאנחנו כבר יודעים: רשת חשמל מבוססת דלקים מזהמים היא אחת התשתיות הפגיעות ביותר תחת תרחישי הייחוס הביטחוניים של ישראל. לניסיון התקיפה של ״כריש״ קדמה השבתה בת חודש של אסדת הגז ״תמר״ לחופי אשקלון, שפעילותה הושבתה באופן מיידי עם פריצת המלחמה בעזה. אין זו הפעם הראשונה שפעילותו של מאגר ״תמר״ – ספק הגז הטבעי העיקרי של חברת החשמל – מושבתת בשל איומים ביטחוניים. גם ב-2021 פעילותו הופסקה, לאחר שחמאס ניסה לפגוע בו מספר פעמים במהלך מבצע ״שומר חומות״. אולם פגיעותם של מתקני אנרגיה בים בפני איומים מצפון ומדרום, ידועה עוד הרבה קודם. למעשה, כשלושה מיליארד שקלים הוקצבו לצבא לשם הגנה על אסדות הגז עם הקמתן, ואלה שימשו לבניית כוח מגן ורכש ספינות ייעודיות עבור חיל הים. נוסף על כך, כ-400 מיליון שקלים בשנה מושקעים באבטחה סדירה של האסדות. אבטחת מתקני אנרגיה קריטיים בים היא קשה, מסובכת ויקרה הרבה יותר כך לדוגמה גם , היה צורך להסב את מערכת כיפת ברזל לפעילות על גבי ספינות בים, בפעילות שארכה 8 שנים לפחות וסביר שעלתה מאות מיליוני דולרים למרות כל אלה, החשש מפגיעת רקטות וסיכון צוות העובדים, מביא לכך שגם סכומי העתק הללו, לא יכולים להבטיח פעילות סדירה בעת מלחמה.
רשת של נקודות תורפה
כ-70% ממשק החשמל של ישראל מתבסס כיום על גז טבעי, עם תחזית של 76% עד 2025. בשל העובדה שאסדת תמר סיפקה בשנת 2022 כ-57% מהדלקים לחברת החשמל, ניתן להסיק כי השבתה מכוונת של האסדה, לא כל שכן פגיעה בה כחלק מעימות ביטחוני, משפיעה באופן מיידי על תמהיל הדלקים המשמש את משק האנרגיה במקרה הטוב, ועל סדירות אספקת החשמל במקרה הרע. השבתת האסדה במלחמת ״חרבות ברזל״, אילצה את חברת החשמל למלא את מצבורי הפחם והסולר שלה – מהמזהמים שבדלקים – ולשם כך השתמשה החברה בכמיליארד שקלים מקופת הכספים השמורה לה לשעת חירום. בנוסף, על פי ניתוח של חברת ראיית החשבון BDO, סגירת האסדה מביאה לאובדן של כ-800 מיליון שקלים בחודש למשק, ולעלייה של 80 מיליון שקלים בעלות החודשית של ייצור החשמל וכן בפברואר 2024 צפויה עלייה נוספת במחירי החשמל.
פגיעותן של תשתיות בכלל ואנרגיה בפרט, בעיתות מלחמה, אינה דבר ייחודי לישראל. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, שהחלה בפברואר 2022, המחישה ביתר שאת את העובדה כי תשתיות דלקים הן מתקנים פגיעים, אשר עלולים להפוך בעת לחימה למוקדי תורפה, או חמור מכך – לכלי נשק המשמש לשיתוק והשבתה של אזורים ואף מדינות. לשם המחשה, בין השנים 2023-2022, תקיפות של הצבא הרוסי הביאו להשבתה של 50% מרשת החשמל האוקראינית, אולם יציבותה של רשת חשמל ריכוזית המבוססת ברובה על דלקי מאובנים – בדומה למצב בישראל כיום – מאויימת לא רק מעימותים אלימים.
https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0, via Wikimedia Commons
גשם כבד עומד ליפול
שנת 2021 היתה רכבת הרים אקלימית בעולם, כמו גם השנים שבאו אחריה. אם נתמקד רגע בארה״ב, בפברואר 21׳ פקדה את מדינת טקסס סופת שלגים מקפיאה, שהביאה את הטמפרטורות במדינה למתחת לאפס. היה זה החורף הקר ביותר מאז 1989, ו-10 מיליון איש מצאו את עצמם ללא חשמל לחמם את הבית במשך ימים. 246 בני אדם מצאו בסערה זו את מותם. באוגוסט, הוריקן איידה פגע בעיקר בלואיזיאנה וגרם לעשרות אבידות בנפש. לבסוף, בדצמבר, היו אלה מדינות אילינוי ואיווה שהוכו על ידי סופת רעמים מלווה ברוחות חזקות, שהשאירה אחריה שובל של הרס. בשנת 2023, כבר דווח מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי בארה״ב על 25 אירועי מזג אוויר קיצוניים שנזקם עולה על מיליארד דולר – שיא מאז החל המנהל במעקב זה לפני 43 שנים.
באופן לא מפתיע, כשמסתכלים על מפת הפסקות החשמל הגדולות של ארה"ב בשנים האחרונות, ניכרת חפיפה גדולה למפת אירועי אקלים קיצוניים. לארה"ב, כמו מדינות רבות אחרות בעולם, יש בעיה נוספת שמחמירה את הבעיה הקשה גם כך של אקלים מתחמם ומזג אוויר שיוצא משליטה – תשתיות ישנות שאינן מותאמות למשבר אקלימי הולך ומחריף. לדברי טרמיין פיליפס, חבר ועדה מיוחדת של מדינת מישיגן, "רשת החשמל שלנו לא נבנתה על מנת להתמודד עם הסערות שעומדות להתרגש עליה במאה הקרובה". והוא צודק. על פי הפאנל הבין ממשלתי לשינויי האקלים (IPCC), בעשורים האחרונים חלה עלייה בתכיפותם וחומרתם של אירועי קיצון אקלימיים, מגמה שעתידה להמשיך ולהתגבר עם העלייה בטמפטורה הגלובלית עקב פליטות גזי חממה.
הסיבה לחולשה של מערכת החשמל בארה"ב איננה רק בגלל שהיא ישנה, אלא גם בשל העובדה שמדובר במערכת ריכוזית המבוססת על נפט, גז או פחם. כך, כל פגיעה במערכת או באספקת הדלקים שלה גורמת להשבתה או שיבושים באספקת החשמל למיליוני בתי אב. המערכת כה שברירית עד כי היא נוטה לקרוס (או שמפעיליה מכבים אותה כאמצעי מנע) אחרי כל אירוע אקלימי קיצוני. בין השנים 2021-2011 התרחשה עלייה של 64% בהפסקות החשמל לעומת השנים 2010-2000, ו-83% מכל הפסקות החשמל בשנים האלה משויכות לאירועי מזג אוויר.
משבר ידוע מראש
את ישראל אמנם לא פוקדים (בינתיים) אירועי קיצון אקלימיים בתכיפות וחומרה רבות כל כך, אבל אין זה אומר שמשק החשמל הישראלי נמצא במצב טוב יותר. על פי בכירים במשק החשמל, ישראל עומדת על סיפו של מחסור קבוע בחשמל בתוך שלוש שנים בלבד עקב ביקוש גבוה, וכבר כעת מתקשה לתפקד בעת אירועי קיצון, כפי שראינו בהפסקות החשמל היזומות באזורים רבים בארץ בגל החום הקיצוני בתחילת יוני 23׳. בשל העובדה ש-17.5% מהחשמל בישראל עדיין מיוצרים מפחם, קריסת העגורן במסוע הפחם בתחנת הכוח באשקלון בחודש מרץ עקב סערה ורוחות חזקות, אילצה את חברת החשמל לשנע פחם מתחנת הכוח ״אורות רבין״ בחדרה באמצעות עשרות משאיות ביום. כ-18 חודשים לאחר התאונה, העגורן עדיין לא שוקם, ועשרות משאיות פחם עדיין נוסעות בכבישי ישראל בכל יום.
האתגרים הניצבים בשנים הקרובות בפני רשת החשמל, העולמית והמקומית, מחייבים שינוי קונספציה. באירופה הפנימו היטב את צו השעה, כשהיבשת נקלעה למשבר אנרגטי חמור בתחילת 2022, עקב המלחמה באוקראינה. התלות בגז הרוסי הביאה מיליונים לעוני אנרגטי עקב עליית מחירים פראית של גז, נפט ופחם – ולרווחי שיא חסרי תקדים לחברות הדלקים. כתוצאה מכך, אירופה הכניסה להילוך גבוה את ההשקעה שלה באנרגיות מתחדשות והנתונים בהתאם: היבשת הגיעה השנה לייצור של כמעט 60% מהחשמל שלה ממקורות מתחדשים – מים, רוח ושמש. בספרד נרשמה עלייה של יותר מ-8% בשנה(!) בהפקת אנרגיה נקייה. גרמניה, הקרירה והמעוננת, עלתה מ-42% טרם המלחמה באוקראינה, לקצת פחות מ-52% בסוף 2023, פורטוגל עומדת כיום 72% של אנרגיה מתחדשת ועוד. כל אלה מציבים את אירופה במקום השני אחרי אמריקה הלטינית, בה 65% מהאנרגיה מופקים ממקורות מתחדשים.
הרחבה כה מאסיבית של כושר הייצור – כששני שלישים ממנו מגיעים מפרויקטים גדולים וקטנים של אנרגיה סולארית – הביאה לירידה משמעותית במחירי החשמל באירופה. אלה חזרו לרמתם טרם הפלישה לאוקראינה, או למחצית ממחירו הסיטונאי הממוצע של החשמל ב-2022. בשורה קשה לחברות הדלקים ובשורה נפלאה לכל השאר. הגדלה נוספת של כושר הייצור עשויה להביא לירידה נוספת במחירים. על אף שהמעבר לאנרגיה נקייה באירופה נמשך כבר עשורים, המלחמה באוקראינה היוותה תמריץ משמעותי לסיום התלות בדלקים מזהמים ושליטים קפריזיים, ומעבר לרשת אנרגיה יציבה, מגוונת וחסינה יותר.
ישראל אמנם לא נזקקת לאספקת גז מבחוץ, אבל בדו"ח שנכתב על ידי ד"ר דניאל מדר, יועץ וחוקר מוביל בתחום האנרגיה והסביבה, עבור גרינפיס ישראל, עולה כי משק האנרגיה הישראלי נמצא בפגיעות רבה בשל העובדה כי שלוש אסדות גז בים התיכון, מספקות היום ועתידות לספק בעתיד, כ-70-80% מהאנרגיה במדינה. בשל כך, רשת החשמל בישראל היא רשת ריכוזית, המבוססת ברובה על דלקים מזהמים, שנשרפים במספר מצומצם של תחנות כוח מזהמות. עובדה זו הופכת את הרשת לפגיעה מפני תקיפות ותקלות נרחבות במערכת, ופוגעת מאוד בחוסן האנרגטי של ישראל. לאור זאת, המעבר לאנרגיה מתחדשת הוא סוגיה ישראלית קיומית ולא רק סביבתית, שנוגעת לביטחון במובן הקלאסי שלו.
תנו לשמש לעלות
חוסן וביטחון אנרגטי אמיתי ומלא ניתן להשיג רק על ידי הפחתת התלות בדלקים מזהמים, ומעבר לרשת חשמל מפוזרת, המבוססת על מאות ואף אלפי מתקני אנרגיה מתחדשת בפריסה גיאוגרפית רחבה, בשילוב עם אגירה. הקטנת המרחק בין אתר ייצור החשמל וצריכתו, יפחית את הצורך בהולכת חשמל למרחקים גדולים, ויהפוך את רשת החשמל לעמידה יותר מפני פגיעות בטחוניות או טבעיות. כל שכונה, קיבוץ, רשות מקומית או אשכול רשויות, יוכלו להפוך ל"מיקרו-גריד", רשת חשמל קטנה ומקומית שמייצרת, אוגרת וצורכת את כל החשמל עבור עצמה, ובכך מהווה מקור הכנסה למאות אלפי משפחות, מפעלים וחקלאים. רשתות אלה, בדומה לרשת דייג, ממשיכות לתפקד גם אם מספר קווים או צמתים נפגעים. כך יתאפשר המשך העברת החשמל לרוב חלקי המדינה, גם במצבי חירום.
משק אנרגיה המבוסס על מתחדשות ואגירה, במסגרתו כל אזור גיאוגרפי בארץ מתפקד כיחידה אנרגטית עצמאית, יכול לחסוך למדינה מיליארדים של השקעה בפיתוח רשת החשמל ופריסת קווי חשמל, לצד הפחתה דרמטית בזיהום האוויר ופליטת גזי חממה. נוסף על כך, אנרגיה מתחדשת היא דמוקרטית יותר, שכן היא מאפשרת לשחקנים רבים להשתתף ולייצר בזול אנרגיה בבית, בניין או בשכונה, במקום ריכוז הכוח אצל מספר מצומצם של בעלי הון. ביסוס העצמאות האנרגטית של רשויות מקומיות על ידי קידום אנרגיה סולארית בדו-שימוש וגיבוי במתקני אגירה מקומיים, יגדיל לא רק את אמינות האספקה אלא גם את החוסן המקומי בפני השפעות משבר האקלים.
טכנולוגיות מודרניות של אנרגיה מתחדשת, בשילוב הטכנולוגיה המשלימה של אגירת אנרגיה, מיקרוגריד ורשת חכמה (המאפשרת מעקב אחרי צריכת החשמל ומכירת חשמל עודף לרשת המרכזית) – מסוגלות כיום ליצור רשתות חשמל עצמאיות בעלות חסינות אנרגטית גבוהה מאוד. לעומת זאת, המלחמה מזכירה לנו שוב, שלצד שיקולים סביבתיים, התלות הישראלית בנפט, גז ופחם עומדת בסתירה למשק אנרגיה שחסין בפני שלל איומים, ביטחוניים בפרט. אסדות הגז ותחנות הכוח הקיימות מהוות כבר עכשיו מטרה מוצהרת וגלויה של החמאס בעזה, חיזבאללה בלבנון וכוחות נוספים באזור הים התיכון. מתקנים אלה הם לא רק אסון לאקלים ולטבע אלא גם קטסטרופה ביטחונית, אנרגטית ובריאותית המחכה להתרחש, וקטסטרופות – היו לנו די והותר.
לקריאת דו״ח גרינפיס: ״חוסן אנרגטי בישראל- רשת חשמל ריכוזית אל מול רשת חשמל מבוזרת״: לחצו כאן