מה אפשר (וצריך) לעשות כדי להציל את היערות בדרום אמריקה?

שנת 2019 הייתה שנה גרועה מאוד ליערות הגשם באמזונס. עשן השריפות הכבד עורר סערה בינלאומית, הרשתות החברתיות מלאו במסגרות לפרופיל שזעקו SOS Amazonia, תפילות קולקטיביות נערכו ברחבי הגלובוס והעולם הזדעזע לראות את אחת מהמערכות האקולוגיות המופלאות על כדור הארץ, עולה באש. מה שרבים לא יודעים הוא ששנת 2020, הייתה גרועה אף יותר: היקף ההרס ביערות בברזיל עלה ב-9.5% לעומת 2019 ולא פחות מ-30% (!) מהפנטנל, איזור הביצות הגדול בעולם, נשרפו. 

הפנטנל הוא אחד מהמקומות היפים על פני כדור הארץ. זהו אזור ביצות עצום בעל חשיבות אקלימית אדירה, המשתרע על שטח של כ-250,000 קמ"ר, רובם הגדול בשטח ברזיל. המחזורים הקבועים של שטפונות ויובש מספקים בתי גידול מגוונים ובהם אגמים, ביצות קבועות וסוואנות מוצפות עונתיות. הפנטנל מהווה בית חיוני ליגוארים ולעשרות אלפי מינים מהחי והצומח, מתוכם מצויים 12% ממיני היונקים בסכנת הכחדה. במדינה עם רגולציה סביבתית שנמצאת תחת מתקפה, 90% משטח הפנטנל נמצא תחת טענות לא מוכחות לבעלות על קרקעות, רבות מהן, 28% ו-58% בשטח קהילות ילידיות או שמורות מוגנות, בהתאמה. 

שנתיים רצופות של בצורת קשה ומיעוט משקעים עקב האקלים המתחמם שמשבש את דפוסי הגשמים, הפכו את אזור הפנטנל לרגיש במיוחד לאש. ובכל זאת, גורמים רשמיים בברזיל אישרו כי רובן המכריע של השריפות שכילו את הפנטנל ב-2020 מקורן בהצתות ידי אדם. במקרים רבים מדובר על מגדלי בקר החשודים כי פתחו בשריפות במכוון, כחלק מפרקטיקה חקלאית נפוצה ומסוכנת של שימוש באש לניהול קרקע וניקוי צמחיה טבעית. למרות צו פדרלי האוסר על הצתת אש בתנאי בצורת, דו"ח גרינפיס – תוצר חקירה מתמשכת של חצי שנה, חושף את פעילותן של 15 חוות בקר המקושרות לשריפת שטחים בפנטנל בהיקף של לפחות 730,000 דונם – שטח הגדול פי 14 מתל אביב. 

הקשר הישראלי לפנטנל החרוך

אי אפשר לדבר על בשר מבלי לדבר על JBS, יצרנית הבשר הגדולה בעולם. ענקית הבשר העולמית הממוקמת בסאו פאולו, שנייה רק ל"נסטלה" במכירותיה השנתיות. הבנק הלאומי הברזילאי לפיתוח כלכלי וחברתי מחזיק ביותר מחמישית בחברה, המעסיקה כמעט 250,000 עובדים במאות יחידות ייצור ב-15 ארצות. את תוצרי הבשר והעור שלה ניתן למצוא במעל 270,000 עסקים ביותר מ-190 מדינות. במילים אחרות, בכל מקום. 

מסמכים מאשרים כי ללפחות 14 מפעלים לעיבוד בשר השייכים לחברת JBS ומתחרותיה המובילות בברזיל – Marfrig ו-Minerva, הגיע בקר מחוות האחראיות באופן ישיר על שריפת הפנטנל. תיעוד של גרינפיס מאפשר להתחקות אחר שרשראות האספקה של יצרניות הבשר הגדולות משלב גידול הבקר בפנטנל, משלוחי הבקר לבתי המטבחיים ומשם לייצוא לשווקים הבינלאומיים לחברות ענק בתעשיית המזון כמו מקדונלד'ס, בורגר קינג, הקבוצות הצרפתיות קרפור וקזינו וכן גם לשוק הישראלי על ידי יבואנים ישראלים מוכרים כמו ״נטו״, ״בלדי״ ו״שילה״ שאת מוצריהם ניתן למצוא גם ברשת שיווק המזון הגדולה בישראל, שופרסל. 

המספרים לא מותירים מקום לספק – בין ה-1 בינואר 2019 וה-31 באוקטובר 2020, עמדו ההכנסות מייצוא בשר בקר ממתקנים הקשורים לחוות גידול בפנטנל, על 2 מיליארד דולר. בתקופה זו נשלחו לנמלי חיפה ואשדוד כמעט 10,000 טון של בשר בשווי 51 מיליון דולר, מ-4 מפעלים בבעלות JBS. כך, בלא יודעין, תומכת צריכת הבשר הגבוהה של הישראלים בהרס אחת מהסביבות הטבעיות החשובות והייחודיות בעולם. 

אז הפנטנל עולה באש. האשמים והמניעים מאחורי הפשע של שריפת הפנטנל ברורים. את האש הציתו מגדלי הבקר אבל את הגפרורים סיפקו להם יצרניות הבשר. הצריכה הבלתי מרוסנת של בשר זול גובה מחיר יקר מאוד מכדור הארץ ופוגע באקלים, בפוריות האדמה, במגוון הביולוגי ובמערכות אקולוגיות שלמות. למעשה, דריסת הרגל האקולוגית של תעשיית הבשר היא כה חמורה, שלא ניתן להגן על עולם החי ולמנוע את השלכותיו החמורות של משבר האקלים, ללא צמצום משמעותי של צריכת הבשר שלנו. מה אפשר לעשות על מנת לשנות את המציאות העגומה הזו? 

לסגור את השוק למחרבי היערות 

על שוק הבשר להיסגר בטריקת דלת בפני יצרנים, יבואנים ומשווקים של מוצרי בשר שמקורם בהרס אקולוגי. בעידן של משבר אקלים, המשך סחר עם חברות ששרשרת האספקה שלהם כה מלוכלכת והרסנית פשוט אינו מתקבל על הדעת. אנו דורשים מיבואני הבשר ורשתות שיווק המזון, בראשן הגדולה מביניהן, שופרסל, לאמץ מדיניות שמגנה על יערות העד ולנקות את שרשראות האספקה של מוצריהם.  מדיניות זו תכלול התחייבות שלא לרכוש ולא לשווק מוצרים המקושרים להרס היערות, לרבות בקר, ולאמץ מדיניות של עידוד צריכת מזון מן הצומח.  

הדבר נכון לא רק לבשר – יש לאסור על ייצורם או שיווקם של סחורות ומוצרים המתבססים על בירוא יערות, הרס מערכות אקולוגיות או הפרת זכויות אדם. נדרשת רגולציה דקדקנית לאורך כל שרשרת האספקה, כולל הסקטור הפיננסי, שתאפשר שקיפות מקסימלית ומעקב ואכיפת תקנות מחמירות. הגיע הזמן להבטיח שהסכמי הסחר הגלובליים שפרחו בעשורים האחרונים במקביל לעלייה דרמטית בפליטת גזי החממה, יוכפפו למדיניות המחוייבת לאקלים, להגנה על המגוון הביולוגי ולצדק חברתי. 

רבים מדי מהסכמי הסחר מתבססים על ניצול תאגידי בלתי מרוסן, הן של משאבי הטבע והן של בני אדם, והם אינם עולים בקנה אחד עם הגנה על היערות ומערכות אקולוגיות נוספות. על זכויות אדם ובריאות סביבתית, לעמוד בראש סדר העדיפויות הבינלאומי, עם יעדים ברורים, חקיקה מותאמת ושימוש באמצעים פיסקליים על מנת להביא לירידה בייצור וצריכה של בשר ומוצרי חלב במדינות בהן הצריכה גבוהה. במקביל, יש לקדם מעבר נרחב לחקלאות אקולוגית ולתזונה המתבססת בעיקרה על הצומח, כדי להפחית עד כמה שניתן את הלחץ מהמערכות הטבעיות. 
כמו דלקים פוסיליים, על האנושות להיגמל גם מבשר תעשייתי ולהפסיק כל מימון או סחר המציפים את השוק ומחוללים הרס בלתי נתפס. יש לעצור באופן מדורג אך מיידי, הפקה ומכירה של מוצרי בשר וחלב תעשייתיים ולשאוף להפחתה של 50% עד 2025 ושל 70% עד 2030, במיוחד במדינות בעלות צריכת בשר גבוהה. נכון ל-2018, ישראל נמצאת במקום הרביעי בצריכת הבשר העולמית עם צריכה ממוצעת של 88.5 קילו בשר לנפש בשנה. על מספרים אלה להשתנות, ומהר.