לכידת פחמן – פתרון חדש ומופלא!

מזה עשורים רבים, עוסקות חברות הדלקים בבחישה בלתי פוסקת מאחורי הקלעים של כל מנופי ההשפעה המצויים בהישג ידן, פעמים רבות מבלי שנרגיש בכך כלל. נמצא אותן בבתי ספר ומוסדות להשכלה גבוהה, נגלה שהן נותנות החסות לקבוצות ואירועי ספורט בינלאומיים, נראה את סמליהן מתנוססים על קירות בתערוכות במוזיאונים ועוד. כך, בשקט, ללא כל הפרעה, ממשיכות חברות הנפט, הגז והפחם, לשכנע אותנו בחיוניותו של המודל הכלכלי מחרב האקלים שלהן – זה שהפך אותן לחלק מהחברות הרווחיות בהיסטוריה.

לצד לוביזם מסורתי ותעשיית שיווק משומנת במיוחד, חברות האנרגיה מבססות כבר שנים ארוכות את שליטתן בעולם הפוליטי, הכלכלי והתרבותי בעזרת השפעה על השיח הציבורי באמצעים רבים ומגוונים שמטרתם אחת: לדאוג שהלגיטימיות הציבורית תאפשר להן להמשיך את עסקיהן המזהמים כרגיל. תעשיית דלקי המאובנים הוציאה מיליארדי דולרים בכדי לשלוט ולהשפיע על דעת הקהל בנושא משבר האקלים והגורמים לו. כיום, משלא ניתן יותר להכחיש את העובדות המדעיות, עברה התעשייה – שאחראית לכ-75% מכלל פליטות גזי החממה ולכ-90% מפליטות הפחמן – למתג את עצמה כמי שלוקחת חלק פעיל בהצלת כדור הארץ.

בוועידת האקלים של האו״ם שנערכה בדובאי COP28, השתתפו לא פחות מ-2,456 לוביסטים של חברות הדלקים במטרה להשפיע על החלטות אשר עלולות להיות הרות גורל לתעשייה. חלקם, כ-475 לוביסטים קידמו פתרון בשם לכידת פחמן(carbon capture and storage (CCS), טכנולוגיה בלתי מוכחת אשר מדענים מזהירים מפניה שלא רק שלא תמנע את התחממות כדור הארץ אלא אף עשויה להחריף את המצב. 

שנת 2023 היא באופן רשמי השנה החמה בהיסטוריה, אולם השקעתן של חברות הנפט והגז באנרגיה מתחדשת וטכנולוגיות נקיות, עומדת נכון להיום על 2.5% בלבד, לעומת 97.5% בנפט, גז או פחם. כדי להצדיק את העובדה שתאגידי הדלקים ממשיכים להשקיע כמעט אך ורק בדלקים מזהמים על אף התחייבויות עמומות וגמישות לאיפוס פחמני עד אמצע המאה, נוקטת התעשייה בפרקטיקה מוכרת היטב בעולם התאגידי – התמקדות בפתרונות שווא. כפי שיצרניות הפלסטיק ותאגידי מזון ומשקאות נלחמים בחירוף נפש על הסתפקות במיחזור וולונטרי של הציבור ככלי המרכזי להילחם בזיהום שהן מייצרות, כך מצאו להן חברות האנרגיה פתרון שווא משלהן למקד בו את מירב המאמצים. כפי שנראה מיד, שני הפתרונות אינם מהווים בשום אופן צעד משמעותי שביכולתו להתמודד עם שורש הבעיה. כל ייעודם הוא למסמס שינויים רגולטוריים ולאפשר לחברות המזהמות להמשיך בעסקיהן ללא שינוי.

על פי הסכם פריז, עליו חתמו כ-200 מדינות ב-2015, התחייבו מדינות העולם להגביל את עליית הטמפטורה העולמית ל״הרבה מתחת ל-2 מעלות״ וכמה שיותר קרוב ל-1.5. יעדי ביניים שונים של הפחתת פליטות נקבעו, ומרבית המדינות התחייבו להגיע לאיפוס פחמני עד 2050, אולם רבות מהן אינן יודעות כיצד יגיעו ליעד זה, או שהן מסתמכות על פתרונות טכנולוגיים שנשמעים טוב בתיאוריה, אך אינם קיימים כרגע ואין לדעת אם ומתי אכן יהיו. בעולם הפולט כ-4000 טונות פחמן דו-חמצני בכל שלוש שניות, ומתקשה להיפרד מחיקם החמים וההרסני של דלקי המאובנים והרווחים שבצידם – יש צורך דחוף בפתרון קסם. בשנת 2022 הושקעו 6.4 מיליארד דולר בפרויקטים העוסקים בלכידת פליטות פחמן ואגירתן (CCS – Carbon Capture and Storage) בטכניקות שונות. רוב הפרויקטים כשלו.

זורים חול בעיניים
טכנולוגיות לכידת פחמן מתמקדות בלכידת פליטות הפחמן ואגירתן בעת ייצורן, לדוגמה מתחנות כוח או מתקנים תעשייתיים, או בשיטה המזרימה כיום השקעות ענק לסטארט אפים ברחבי העולם – הסרת פליטות פחמן ישר מן האוויר. זו האחרונה חביבה במיוחד על חברות הדלקים, הנשענות על סובסידיות ממשלתיות ומשקיעות רבות בפיתוח הטכנולוגיה שעשויה, על הנייר לפחות, לאפשר להן להמשיך בעסקי הנפט, הגז והפחם, כאילו משבר האקלים מתרחש על פלנטה אחרת. אבל את המציאות לא ניתן להכפיף לאינטרסים עסקיים. ענקית הנפט והגז האמריקאית שברון, נאלצה להודות שפרויקט הדגל שלה ללכידת פחמן ואחסונו, שהוא גם הגדול מסוגו בעולם — פועל בשליש תפוקה בלבד, פולט יותר גזי חממה ממה שהוא לוכד ומטמין, ורחוק מאוד מהיעדים בהם היה אמור לעמוד, כל זאת 6 שנים לאחר שהוקם. חברה שווייצרית העומדת מאחורי הקמת תשתית ללכידת פחמן באיסלנד, מסוגלת ללכוד רק 4000 טון פחמן מהאוויר בשנה, מה שהאנושות פולטת ב-3 שניות בלבד, על אף 650 מיליון דולר שגייסה באפריל 2022.

דוח של המכון לכלכלת אנרגיה סקר עשרה מהפרויקטים העולמיים המשמעותיים ללכידת פחמן, ומצא כי שבעה מתוכם לא עמדו ביעדים שנקבעו, שניים נכשלו ופרויקט נוסף נבלם. למערכות אלה דרישה אנרגטית כה גבוהה, שפעמים רבות הן גורמות לפליטות גזי חממה גבוהות יותר מאלה שהן מצליחות ללכוד, ועד היום לא נמצאה טכנולוגיה מוכחת ומבוססת שתוכל לסייע באופן משמעותי בלכידתם הנדרשת של 1.6 מיליארד טון, עד 2030. למרות כל אלה, דוח חדש של צוות החשיבה הבינלאומי InfluenceMap, העוסק בקידום פעולה שאפתנית של ממשלות ותאגידים מול משבר האקלים, מראה כי הן התאגידים והן הממשלות, ממשיכים לקדם לכידת פחמן ואגירתו בתור פתרון מוביל למשבר האקלים – זאת באופן שאינו תואם את מסלולי הפעולה אותן מתווה הפאנל הבין ממשלתי לשינויי האקלים להגבלת ההתחממות העולמית למעלה וחצי. הדוח סוקר את פעילותם של 250 איגודי תעשייה ומעל ל-500 מהחברות הגדולות בעולם.

שיתוף פעולה גלובלי בכיוון הלא נכון
בין השנים 2023-2021, רעיון לכידת הפחמן קודם בעיקרו על ידי סקטור הנפט והגז, שנעזר לשם כך במגוון טקטיקות השפעה ובהן יחסי ציבור, מודעות פרסום ולוביזם ישיר. הקולות המובילים בקידום תמיכה רגולטורית בטכנולוגיה הן ענקיות הנפט אוקסידנטל פטרוליום ואקסון מובייל האמריקאיות, של האנגלית-הולנדית, BP הבריטית, סנטוס האוסטרלית, סנווס אנרג׳י הקנדית וחברת האנרגיה הלאומית של אבו-דאבי. לצדן פועלים במרץ איגודים מקצועיים, חלקם בינלאומיים, של תעשיית הנפט והגז באוסטרליה, קנדה וארה״ב. המשותף לכל אלה הוא שכולם פועלים לקידום הטכנולוגיה על חשבון דרכים אחרות מוכחות לאיפוס פחמני – העיקרית שבהן היא סיום הדרגתי של השימוש בדלקים פוסיליים.

הדוח מזהה שלושה טיעונים הנפוצים בפעילותם של תאגידי אנרגיה ואיגודי תעשייה בתחום, המציגים באופן שגוי את ההנחיות עליהן מתבססת הקהילה המדעית: הראשונה היא שלכידת פליטות פחמן ואגירתן מאפשרת למעשה את המשך התרחבותה של תעשיית הנפט והגז. השנייה מבקשת לטעון כי פתרון זה מהווה נדבך מרכזי ביכולת לעמוד ביעדי האקלים העולמיים ולבסוף, אימוץ הטכנולוגיה יסייע ביצירת מקומות עבודה. טיעונים אלה, אותם דוחפים תאגידי הדלקים הן ברמה הבינלאומית והן האזורית, משמשים לביסוס נרטיב עולמי שקרי על תפקידה של לכידת פליטות פחמן במאבק במשבר האקלים. נרטיב זה מסיט את תשומת הלב מהצורך הדחוף להפסיק את השימוש בדלקי מאובנים, ומקבע החלטות מדיניות והשקעות המבוססות על הנחת "עסקים כרגיל" לחברות הדלקים.

הדמיון הרב בין המסרים שנבחנו, מראה כי חברות אלה משתפות פעולה באופן גלובלי לצורך קידום מטרותיהן. מטרידה אף יותר העובדה כי עמדותיהן של 17 מתוך 21 מדינות (מדינות ה-G20 ואיחוד האמירויות), תואמות את עמדתם של תאגידי הנפט והגז. התבטאויות הנשמעות מהדרגים הגבוהים של מדינות כקנדה, יפן, בריטניה וארה״ב – הרואות בהמשך השימוש בדלקים מזהמים בשילוב עם CCS אסטרטגיית אקלים מרכזית – מוכיחות כי חברות הדלקים המושכות בחוטים, גורפות הצלחה רבה במאמציהן לגרום לממשלות לאמץ את עמדתן. מדינות שלהן חברות דלקים לאומיות גדולות, נוטות לאמץ גם הן את אותן התפיסות, לצד ביסוס משק האנרגיה שלהן על אנרגיה פוסילית לטווח רחוק.

מה צריך לקרות עכשיו
עם החרפת משבר האקלים והעלייה במספר אירועי הקיצון האקלימיים, תעשיית הדלקים המזהמים מאבדת במהירות את הלגיטימיות הציבורית שלה. תאגידי האנרגיה יודעים כי העידן בו הם יכולים לגלגל רווחי שיא תוך שהם חומקים מאחריות על הנזק לו הם גורמים – מגיע לקיצו. בשנים הקריטיות הללו, עלינו להתנגד לכל ניסיון של התעשייה להמשיך להשפיע באופן נסתר או גלוי על השיח הציבורי, או גרוע מכך, להסיט את תשומת הלב מהצעדים הנדרשים – אל פתרונות שווא מתעתעים. אין כל דרך לבלום את משבר האקלים ללא הפחתה משמעותית ומהירה בשימוש בגז, נפט ופחם ומעבר לאנרגיה מתחדשת, לצד השקעה נרחבת בפתרונות מבוססי טבע הלוכדים ומאחסנים פחמן באופן טבעי. בראש הפתרונות המוכחים והיעילים ניצבים הגנה ושיקום של מערכות אקולוגיות שונות, התייעלות אנרגטית, שימוש מבוקר יותר במשאבים ועוד מגוון צעדים בכל תחומי החיים, הזמינים לנו כאן ועכשיו. צעדים אלה לא רק יסייעו במאבק מול משבר האקלים אלא יהיו בעלי השפעה חיובית ניכרת על הבריאות, הכיס והרווחה של כולנו.