בניגוד לחששות – מחיר הנפט דווקא יורד
מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר נחלש מחיר הנפט הגולמי בכמעט 20% בתוך חודשיים: ביום פתיחת המלחמה מחירה של חבית נפט גולמית עמד על 83 דולר. כעבור חודש, ב-7 בנובמבר, היא כבר תומחרה בכ-75 דולר, ועד ה-7 בדצמבר היא נפלה למחיר של מתחת ל-70 דולר לחבית (ראו גרף) – לראשונה מאז יולי.
מחיר הנפט אמנם קפץ בימים הראשונים של המלחמה בעזה, אולם מאז ה-19 באוקטובר הוא נמצא במגמת היחלשות, בעיקר בשל עלייה בתפוקה של ארצות הברית, מפיקת הנפט הגדולה בעולם, חרף מאמציה של סעודיה, יחד עם קרטל הנפט אופ"ק, לשמור על יציבות מחירים באמצעות קיצוץ מכוון בתפוקת הנפט. לכך מצטרפות תחזיות לביקושים גלובליים חלשים לנפט ב-2024, שתורמות לירידה נוספת במחירים.
כך או אחרת, הירידה במחירי הנפט מעידה כי המלחמה בעזה, לצד פתיחת חזיתות נוספות – מצפון (חיזבאללה) ומדרום (החות'ים) – אינה משפיעה לפי שעה על שוק הנפט, וזאת חרף החששות ובניגוד למגמות היסטוריות: במקרים רבים מחירי האנרגיה עולים עם פרוץ מלחמות, בשל חשש בשווקים משיבושים באספקה העולמית והשלכות ארוכות טווח שישפיעו לרעה על התפוקה. כך למשל, בחודש הראשון של פלישת רוסיה לאוקראינה זינק מחיר הגז "הטבעי" ב-25%, והמשיך להתייקר עד זינוק של 100% במחיר תוך חצי שנה. ההתייקרות נבעה בשל העובדה שרוסיה היא מעצמת גז ומדינות רבות באירופה נהפכו תלויות בה לאספקת גז, ובראשן גרמניה, הכלכלה הגדולה ביבשת.
עם זאת, מחיר הנפט עשוי לזנק בהמשך השנה כתוצאה מהמשך המלחמה. בסוף אוקטובר פירסם הבנק העולמי תחזית, לפיה מחירה של חבית נפט עשוי להאמיר לטווחים של 150 דולר במקרה של הסלמה לכדי מלחמה אזורית, בהשתתפות של חיזבאללה ואיראן. זינוק כזה צפוי להיות בעל השפעה שלילית על מצוקת המזון בעולם השלישי ולפגוע בצמיחה העולמית. איראן אמנם מפעילה מיליציות ומנסה להוציא לפועל פיגועים ברחבי העולם, וחיזבאללה מתגרה בצה"ל בירי רקטות ונסיונות להחדיר מחבלים מעבר לגבול לבנון, אולם בשני המקרים הן נמנעות עד כה מהסלמת העימות למלחמה אזורית. כניסה שלהן לעימות צבאי כולל עם ישראל צפויה לגרום להידוק הסנקציות של ארה"ב והמערב על המשטר האיראני, במקביל לזריעת בהלה בשווקים – שני אירועים שיקפיצו את המחירים.
הבנק פירסם שלושה תרחישים לשיבוש באספקת הנפט – שיבוש מצומצם, שיבוש בינוני, שיבוש חמור.
במקרה של שיבוש מצומצם, אספקת הנפט העולמית תצטמצם בכ-500 אלף חביות ביום. זהו צמצום של 0.5% בתפוקה העולמית (השוק העולמי צורך כ-100 מיליון חביות נפט ביום), שיגרום לעלייה במחירה של חבית נפט גולמי לטווח של 93-102 דולר לחבית. מצב זה דומה להשלכות של מלחמת האזרחים בלוב ב-2011.
במקרה של שיבוש בינוני, האספקה תצטמצם בהיקף של 3-5 מיליון חביות ביום – צמצום של עד 5% בתפוקה העולמית, שיגרום לעלייה במחיר לטווח של 109-121 דולר לחבית. מצב זה דומה להשלכות של מלחמת המפרץ ב-1991.
במקרה של שיבוש חמור, האספקה תצטמצם ב-6-8 מיליון חביות ביום – צמצום של עד 8% בתפוקה העולמית, אשר עשוי לגרום לזינוק של עד 100% במחירים לטווח של 140-157 דולר לחבית. השיא הקודם נרשם ב-2008, אז הגיע מחירה של חבית ל-147 דולר, בצל המשבר הפיננסי העולמי.
בניגוד להבטחות – אספקת הנפט העולמית צפויה לגדול
בתחילת נובמבר פרסם האו"ם דו"ח מטריד, לפיו ממשלות וחברות אנרגיה ברחבי העולם מתכוונות להגדיל בשנים הקרובות את תפוקת הנפט העולמית. זאת, בניגוד גמור להבטחותיהן להפחית את היקף הפליטות המזהמות כדי לבלום את קצב התחממות כדור הארץ. המהלכים האלה עתידים להזרים להם טריליוני דולרים, על חשבון עתידה של האנושות.
הדו"ח ניתח 20 מדינות שמפיקות דלקי מאובנים מזהמים, אשר יחד היוו 84% מפליטות הפחמן העולמיות ב-2021. 17 מתוכן התחייבו להפחית את הפליטות שלהן לאפס בעשורים הקרובים.
אולם הבטחות לחוד וכוונות לחוד. מפיקות נפט גדולות כמו סעודיה, ארה"ב, רוסיה והודו מתכוונות להגדיל את תפוקת הנפט שלהן עד 2030, כמו גם תפוקה של דלקי מאובנים מזהמים אחרים – גז ופחם. קטאר ורוסיה מתכננות הגדלה משמעותית של שדות הגז שלהו, הודו, אינדונזיה ואוסטרליה מתכוונות להרחיב בהיקף דרמטי את ענף הפחם.
בסך הכול, תפוקת הנפט העולמית צפויה לגדול ב-29% עד 2030, תפוקת הגז ב-83% ותפוקת הפחם ב-460%. תפוקת הגז צפויה לזנק כתוצאה מהשלכות המלחמה באוקראינה והצורך לספק רזרבות לשוק העולמי במקרה של שיבושים הקשורים לרוסיה. הזינוק החד בפחם מגיע דווקא לאחר צמצום דרמטי בייצור פחם בעשור האחרון.
ומה יקרה לאחר 2030? אז יתכן שתתרחש האטה. סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) צופה כי הביקוש לנפט יקטן מ-102 מיליון חביות ביום בסוף העשור הנוכחי, ל-97 מיליון חביות ביום עד 2050, למרות הגידול באוכלוסיה. הסיבה המרכזית להאטה, לפי הסוכנות, היא המשך המעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, ובעיקר בשוק הרכב העולמי, שעובר בקצב מפתיע לטובה ממכוניות מונעות בנזין למכוניות חשמליות. עם זאת, מציינים מחברי הדו"ח, גם אם תתרחש האטה, היא לא תשפיע על בלימת קצת ההתחממות של כדור הארץ.
התפתחויות אזוריות: ישראל, סעודיה, החות'ים
כיצד פגעה המלחמה פגעה בשוק האנרגיה הישראלי?
עם פתיחת המלחמה החליטה ממשלת ישראל להשבית באופן מיידי את פעילות אסדת הגז תמר, וזאת למרות מיליארדי שקלים שהשקיעה המדינה במערכות הגנה על אסדות הגז של ישראל. ההחלטה התקבלה בהובלת המלצת משרד הביטחון, בשל החשש מפגיעת רקטה באסדה לאור שיגורים של אלפי טילים מרצועת עזה, ואפשרות למתקפת טילים מצפון על ידי חיזבאללה.
ההחלטה הזאת משקפת את ההשפעה המיידית של מלחמה על שוק האנרגיה וגם פגעה במשק הישראלי בהיקף של 800 מיליון דולר בחודש, לפי ניתוח של חברת BDO שהוזמן על ידי החברות השותפות במאגר תמר. הפגיעה נובעת מכמה גורמים – עלייה בעלויות ייצור החשמל בשל שימוש בחלופות יקרות יותר, אובדן הכנסות מדינה מתמלוגים, ואובדן הכנסות מיצוא הגז למצרים, שצנח במהלך המלחמה ב-70%.
מלחמה, מטבע הדברים, מקשה גם על משיכת השקעות זרות, ובדרך כלל גורמת לבריחה של הון זר מהמדינה. השבתת אסדת הגז תמר, שיגורי הטילים של חמאס לעבר ערי נמל בישראל (אשדוד, אילת וחיפה), והאפשרות לפתיחת חזית נוספת מול חיזבאללה בצפון, מעוררים חששות בקרב חברות בינלאומיות בנוגע לחוסן של כלכלת ישראל בכלל ושוק האנרגיה בפרט, בדגש על נסיונות לפגוע באסדות הגז מול חופי הים התיכון.
עם זאת, בסוף אוקטובר – שלושה שבועות מפרוץ המלחמה – דיווח משרד האנרגיה על כניסתן של שלוש חברות חדשות לשוק האנרגיה המקומי – בריטיש פטרוליום, ENI האיטלקית, וחברת הנפט הממשלתית של אזרבייג'ן. כניסתן נכללת במסגרת המכרז הרביעי לחיפושי גז טבעי בים התיכון, שנפתח ב-2022 והושלם כעת. הצעות החברות במכרז אמנם הוגשו בטרם פרצה המלחמה, אולם אף אחת מהחברות לא חזרה בה או הודיעה על הסתייגויות, מה שיכול להעיד על אמון של השוק העולמי בחוסן הישראלי לטווח הארוך. בסך הכל יוענקו 12 רשיונות חיפוש חדשים לשש חברות, בשני אזורים. כל חברה תשלם למדינה מענק חתימה של מעל 15 מיליון דולר, לפי הודעת משרד האנרגיה.
האם סעודיה משנה כיוון?
סעודיה תמשיך להיות מעצמת נפט עולמית עוד עשורים קדימה, אולם יורש העצר מוחמד בן סלמאן, שתפס את השלטון ב-2017, שואף להפחית את התלות הסעודית בנפט, ולהזניק את כלכלת המדינה על בסיס של תעשיות עתירות ידע ואנרגיות מתחדשות. פרויקט הדגל של בן סלמאן, שמבטא את החזון שלו למדינה, הוא הקמת העיר העתידנית-אקולוגית 'ניאום', בהשקעה של טריליון דולר. העיר, שכבר הוכתרה בתור הפרויקט השאפתני ביותר של המאה ה-21, היא רצועת מבנים ארוכה באורך של 170 קילומטר (המרחק בין באר שבע לחדרה) וברוחב של 200 מטרים בלבד, שתחבר את המדבר הסעודי עם מפרץ עקבה ותתבסס כולה על אנרגיה מתחדשת.
סעודיה אמנם החליטה לקצץ השנה את תפוקת הנפט שלה בכ-10%, לתקרה של 9 מיליון חביות ביום, אולם נראה שהקיצוץ אינו נובע מרצון להפחית את התלות הכלכלית בנפט, אלא מצורך להקטין את הביקושים בשוק כדי להעלות את המחירים – פעולה שסעודיה ומפיקות נפט אחרות בארגון אופ"ק נוהגות לבצע כדי לשמור על רמות מחירים גבוהות לתועלתן.
בתחילת דצמבר נועדו המדינות החברות באופ"ק בועידה מקוונת כדי להסכים ביניהן על מדיניות של קיצוץ בתפוקה, כדי לבלום את המשך הירידה במחיר הנפט – מקור ההכנסה הראשי שלהן. כמה מדינות באפריקה הביעו התנגדות לקיצוץ בשל חשש מפגיעה בהכנסותיהן המדולדלות ממילא, ובראשן ניגריה ואנגולה. בסופו של דבר הסכימו רוב המדינות לקצץ בתפוקה, מחשש להמשך הירידה במחירים. המחיר הנוכחי נמוך עבור סעודיה, ששואפת לייצב את שוק הנפט במחיר של כ-100 דולר לחבית, על מנת להוציא לפועל את האסטרטגיה השאפתנית של מוחמד בן סלמאן (MBS) לחולל מהפכה בכלכלת סעודיה, ובראשה, למרבה האירוניה, לנתק את התלות שלה בנפט. לשם כך זקוק בית המלוכה הסעודי להשקעות עתק בחדשנות טכנולוגית ובמעבר לפרויקטים של אנרגיה ירוקה. המכשול המרכזי למחיר של 100 דולר לחבית הוא ארצות הברית, גם משום שהיא המפיקה הגדולה בעולם, ומפיקה כיום בכ-20% יותר נפט מסעודיה, וגם בשל מדיניות ממשל ביידן, שלוחץ למחירים נמוכים כדי להקל על יוקר המחיה הגבוה של האמריקאים, במיוחד לקראת הבחירות לנשיאות בעוד 11 חודשים.
האם החות'ים בתימן משפיעים על השוק?
החות'ים – ארגון הטרור השיעי הפועל בתימן ונתמך על ידי איראן – עלו במלחמה לתודעה הציבורית בישראל בעקבות עשרות טילים ארוכי טווח ששיגרו לעבר אילת. הטילים אמנם נוטרלו על ידי מערכות יירוט של משחתת אמריקאית, אולם הצליחו לפגוע בשוק הנפט, כשהשפיעו על המחירים, הגבירו את החששות בשווקים מפני הסלמה והזניקו את מדד OVX, המודד את התנודתיות באופציות הנפט הגולמי, לרמתו הגבוהה מאז אפריל. האירוע הזה הוא רק חוליה אחת בשרשרת של תקיפות מצד החות'ים שנועדו לפגוע באינטרסים של גורמים מתונים באזור, ובראשם סעודיה, שם הוציא הארגון לפועל בשנים האחרונות מתקפות נגד מתקני נפט. במארס 22' בוצעה מתקפת טילים נגד מתקנים של ענקית הנפט הסעודית 'ארמקו' בעיר ג'דה, ומתקנים נוספים בבירה ריאד.