יום החוב האקולוגי הגיע ומזכיר לנו כי עשירי העולם פורצים את גבולות יכולתה של הפלנטה שלנו לתמוך בחיים על כל צורותיהם. היום הסמלי הזה משמש אזהרה מהדהדת, לכך שעלינו לחולל שינוי במערכת הכלכלית-חברתית שהורסת את המגוון הביולוגי, פולטת גזי חממה לאטמוספירה, ומקשה יותר מתמיד על זמינותם השוויונית של משאבי מים, מזון ואנרגיה.
על פי הניתוח של Global Footprint Network, יום החוב האקולוגי מסמל את הנקודה הקריטית שבה האנושות חורגת מיכולתו של כדור הארץ לחדש את משאביו. כדי שאפשר יהיה לדמיין מחדש עתיד בר-קיימא, נדרשת הבנה כי הטבע, בני האדם, החברה והכלכלה קשורים זה בזה ותלויים זה בזה לרווחתם. המערכת הכלכלית הנוכחית הביאה למשבר האקלים, שבתורו מייצר משברים חברתיים, כלכליים ובריאותיים רבים. אך ניתן להפוך את לולאת המשוב השלילי הזו על פיה. פתרונות יצירתיים לתיקון המערכת הכלכלית עשויים לתת מענה לא רק לבעיות החברתיות-כלכליות בפניהן אנו ניצבים, אלא גם לאתגרי האקלים והמגוון הביולוגי. מטרתם העיקרית חייבת להיות טיפול באי-השוויון וחוסר הצדק, ולא רק להיות פתרונות 'שיהיה-נחמד-אם-יתרחשו'. הפתרונות הללו חייבים להגיע לבסיס הבעיות המושרשות במערכת כלכלית פוגענית.
כדי לעשות בדיוק את זה, ריכזו הקולגות שלנו בגרינפיס סקנדינביה מגוון מומחים עולמיים בתחום המתרחב במהירות של שינוי מערכות כלכליות, על מנת לחקור כיצד מערכות כלכליות ופיננסיות מניעות את הרס כדור הארץ, ולהציע פתרונות שיכולים להביא לשינוי טרנספורמטיבי. יחדיו, הם מהווים את עונה 1 של הפודקאסט SystemShift.
האדריכל ואיש החזון אינדי ג'והאר מציג את הבעיה כך: האנושות נמצאת בזנבה של מערכת כלכלית בת 400 שנה, ששרדה זמן רב מדי, וכבר אינה מועילה עבורה. עלינו לעצב מחדש מודל חדש, מחובר והוליסטי יותר, שישנה מהותית את החברה ואת מערכת היחסים שלנו עם מושגים דוגמת אנרגיה, עבודה ובעלות. ג'והאר מכנה זאת בשם 'מהפכה תרבותית', טרנספורמציה מבנית גדולה לפחות כמו המהפכה התעשייתית. הצלחה משמעה שנצטרך להעניק לעצמנו את החופש לדמיין מחדש ולחשוב מחוץ לקופסה.
סיבות השורש: יותר מדי מאיתנו רוצים עוד
לא זו בלבד שמדינות צפון כדור הארץ מייצרות צריכת יתר חריגה, הן גם פונות לקהילות העניות יותר של דרום כדור הארץ כדי לחלץ את משאביהן ולהנציח מאות שנים של קולוניאליזם, שמוטבע במודל הכלכלי הנוכחי. להתחיל ולפרום את הרכיבים שמניעים את הנתיב הלא-צודק ולא בר-קיימא הזה היא משימה מסובכת, אולם להלן חמש סיבות שורש שמומחי הפודקאסט זיהו:
צמיחה
בבסיס הדיונים, מדגישים כל המומחים את הפרדיגמה הרווחת של צמיחה כלכלית אינסופית. טים ג'קסון, מנהל המרכז לחקר שגשוג בר-קיימא באוניברסיטת סארי, אנגליה, מסביר כיצד החיפוש אחר מדדים קונבנציונליים, כמו תוצר מקומי גולמי (GDP) כיעד מדיניות, הפך את המערכת הכלכלית רעילה ולא בת-קיימא. ג'קסון מציין שהתחרות חסרת המעצורים, הניזונה מהשאיפה לתמ"ג גדל והולך, מתעלמת לחלוטין מהעלויות האמיתיות של הידרדרות סביבתית ואי-שוויון חברתי.
עבודה
ההתמקדות בצמיחה אינסופית במקום בקיימות הובילה לרעיונות מיושנים לגבי 'עבודה', ולתיוג של פעילויות רבות החיוניות לרווחת בני האדם כ-'לא פרודוקטיביות'. כל זה הביא להגדלת שעות העבודה באופן כזה שלאנשים יש זמן מועט ביותר ליהנות ממה שהופך את החיים למשמעותיים כל כך, כמו זמן עם חברים ובני משפחה. ג'ולייט שור, פרופסור לסוציולוגיה במכללת בוסטון, ארה"ב, מסבירה כיצד שעות עבודה מוגזמות תורמות למעשה להפחתת היעילות והפריון, ואף הביאו לירידת ערכם של היבטים רבים החיוניים לרווחת בני האדם, כמו כלכלת הטיפול. שור, המסתמכת על המחקר המקיף שלה בעולם האמיתי, טוענת כי הפחתה בשעות העבודה והגדלת שעות הפנאי תועיל משמעותית לרווחה, לפריון ולסביבה על ידי הפחתת פליטות הפחמן ברחבי העולם.
עבור ג'יאטי גוש, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת אמהרסט, מסצ'וסטס, ארה"ב, הירידה בערך עבודתם של מטפלים אף מחמירה בשל היעדר הכוח והקול של עובדים בשכר ומטפלים שאינם מקבלים שכר בחברה, בהשוואה להשפעתם הרבה של מוסדות פיננסיים ותאגידים.
המערכת הכלכלית הנסתרת
ההיבטים ההרסניים של המערכת הכלכלית הנסתרת מחמירים בשל היעדר שליטה ציבורית ודמוקרטית ב'עשיית כסף' ובמערכת המוניטרית העולמית המונעת מרווחים פיננסיים. אן פטיפור, מנהלת צוות החשיבה Policy Research in Macroeconomics, מפנה אצבע מאשימה כלפי התפיסה המורכבת והמסתורית של 'עשיית כסף', המאפשרת לבנקאים מסחריים לייצר אשראי ללא הגבלה, להרחיב את משאבי הבנק המרכזי ולפרוס אותם לטובת האינטרסים הפרטיים של שווקי הון עצומים, לא-מוסדרים ומסוכנים מבחינה מערכתית – מעין מערכת של "בנקאות צללים". פטיפור מסבירה כיצד התרחבותה של בנקאות הצללים באה בעקבות התקופה 2014-1981, כאשר 30 ממשלות ברחבי העולם החליטו להפריט את קרנות הפנסיה שלהן, ובשל כך, מאגר עצום של חסכונות מכל רחבי העולם זרם לקרנות ניהול נכסים בשוקי הון גלובליים, שברובן אינן מפוקחות.
קולוניאליזם
הנרטיב האימפריאליסטי ממשיך לעצב את חיי היומיום שלנו ברחבי העולם, כאשר מיליוני אנשים עדיין לכודים בהשפעות ההיסטוריות והמתמשכות של הקולוניאליזם. קוג'ו קאראם, מרצה בבית הספר למשפטים בבירקבק, אוניברסיטת לונדון, אנגליה, הסביר כיצד המורשת הקולוניאלית שטבועה במודל הכלכלי הנוכחי, מנציחה מאות שנים של אי-שוויון כלכלי-חברתי – ומחריפה בשל העובדה שלרבים מאיתנו אין את הידע וההבנה המספיקים כדי לדעת כיצד להשתחרר ממנה. קאראם מסביר שמאות שנים של הפקת משאבים ברחבי העולם הניחו את התשתית לקפיטליזם העכשווי, המתבטא בהגנה לה זוכים תאגידי הענק העוסקים בדלקי מאובנים – שרבים מהם הם הצאצאים הישירים של החברות הגדולות שהוקמו על ידי ממשלות קולוניאליות – על אף ההידרדרות הסביבתית הקטסטרופלית בפניה אנו ניצבים.
אי-שוויון
קייט פיקט וריצ'רד ווילקינסון, אנשי אקדמיה ומחברי הספר המהדהד The Spirit Level: Why More Equal Societies Almost Always Do Better, מסבירים בפירוט את ההשפעות המזיקות של אי-השוויון על בריאותם של אנשים, מערכות יחסים ורווחה כללית – וכיצד אי-השוויון קשור קשר סבוך להידרדרות הסביבתית.
ג'יאטי גוש טוענת כי מדענים חברתיים רבים מתעלמים מאי-השוויון היחסי שמחזק מדיניות לא רציונלית ובלתי צודקת מבחינה חברתית, במיוחד זה המדכא את המגזר הכלכלי הבלתי פורמלי, שבו נמחצות פרנסות והעוול ממשיך להיות מונצח. גוש מביאה לשם הדוגמה את ניסוי הדה-מוניטיזציה של הודו בנובמבר 2016, כאשר הממשלה הכריזה לפתע על 86% מן הכסף שבמחזור, כבלתי חוקי. כפי שגוש מסבירה, במדינה שבה 95% מכלל העסקאות הן במזומן ומתנהלות בכלכלה הבלתי פורמלית, היו לכך השפעות הרסניות על הכלכלה הכפרית ועל עובדים בלתי פורמליים.
פתרונות: מערכת כלכלית ששמה בראש סולם העדיפויות מידתיות, לא בצע כסף.
יום החוב האקולוגי מהווה קריאה לפעולה לשינוי השיטה הכלכלית הנוכחית באופן שיביא לתיעדוף רווחה עבור כל צורות החיים, וצדק חברתי.
עיצוב מחדש: טים ג'קסון וג'יאטי גוש דוגלים במערכת כלכלית אלטרנטיבית שמתרחקת מן ההתמקדות המתמדת בצמיחה. מערכת זו אמורה למנוע פעילויות מסוימות, כגון הפקת דלקי מאובנים, כדי שמערכות אקולוגיות יישמרו ומגבלות הפלנטה שלנו יזכו להכרה הראויה. זה כולל פיתוח אינדיקטורים חלופיים (לתמ"ג) המתעדפים שמירה על הסביבה, רווחה חברתית וחלוקת משאבים שוויונית.
מיסוי: כחלק מאותו עיצוב מחדש, רבים מן האורחים שלנו מצביעים על רפורמה במערכת המיסוי כדרך לטפל במהירות באי-שוויון פוגעני. קוג'ו קאראם וקייט פיקט מצטרפים בקולם לקריאה לביטול מיידי של מקלטי מס, והסרת מעטה הסודיות שאלו מעניקים לשחקני התאגידים הגדולים. ג'יאטי גוש מציעה למסות את עושרם של אנשים בכל מקום שבו הם מחזיקים בו, לארגן רישומי נכסים בינלאומיים כדי לשתף את המידע בין מדינות, ולהבטיח שתאגידים רב-לאומיים ישלמו לפחות את אותם שיעורי המס כמו תאגידים מקומיים.
חופש: אווה פון רדקר, סופרת ופילוסופית, מציגה תפישה מחודשת של חופש סביבתי, המדגישה את זכותנו להיות חופשיים מזיהום ולחיות בסביבה נקייה ובריאה. פון רדקר רואה בעיני רוחה את פירוק המערכת הנוכחית, שבנויה על בסיס פטריארכלי, כדי שנוכל לארגן מחדש את הדרך שבה אנו חיים באופן שיסייע לנו להעריך את החיים, במקום להרוס אותם.
פמיניזם: ג'יאטי גוש מדגישה כיצד הכלכלה הפמיניסטית יכולה לסייע בזיהוי ה"בטן הרכה" שעליה נשענת הכלכלה, וליצור מסגרת שמחזקת את כלכלת הטיפול הבלתי מוערכת – במיוחד זו המוענקת ללא תשלום – ולבנות מערכת כלכלית שעובדת עבור כולם.
נחלת הכלל: גאי סטנדינג, לשעבר פרופסור ללימודי פיתוח באוניברסיטת SOAS בלונדון, אנגליה, מציע להגן על העושר המשותף שלנו כדי להבטיח שהמשאבים יחולקו בצורה שוויונית, בניגוד ישיר לצנע הפיסקאלי ולמדיניות הניאו-ליברלית, ששללו מכולנו את זכויותינו המשותפות בנות מאות השנים לחלוקה הוגנת ושוויונית של העושר הציבורי שלנו. סטנדינג ממשיך ובוחן בדקדקנות את הפוטנציאל של מערכת הכנסה בסיסית אוניברסלית ככלי להתמודדות עם אי-השוויון, שינויי אקלים ופופוליזם רודני.
הכללה: בסופו של דבר, החזון של אינדי ג'והאר מדגיש את חשיבותה של ההכללה וההבטחה שלכולם תהא הזדמנות לדמיין מחדש ולעצב את המערכת הכלכלית החדשה. עבור ג'והאר, מערכת חדשה תשקף ראייה יחסית יותר של העולם הסובב אותנו, באופן שנראה עצמנו כמקיימים תלות הדדית עימו, ולא כאינדיבידואלים נפרדים ומנותקים ממנו. הוא מקווה שזה יתורגם למסגרת מוסדית חדשה ויתבטא במה שמערכת זו מעריכה וכיצד היא מחשבת את הערך הזה.
הנ"ל מהדהד את קריאתה של אן פטיפור לשליטה דמוקרטית רבה יותר על ייצור הכסף, ולביסוס ארכיטקטורה פיננסית בת-קיימא המחזירה את פיקוח ההון, מסדירה מחדש את הבנקאות העולמית, מלאימה מחדש את הפנסיות ומחזירה את הכוח הפוליטי והכלכלי לבתי הנבחרים.
בואו נבחר – אל לנו להסכים לכך שטביעת הרגל האקולוגית שלנו הולכת וגדלה באופן בלתי נמנע. יש לנו שפע רעיונות עבור קובעי המדיניות, שקל מאוד ליישמם. עלינו לחבור יחדיו ולקרוא לממשלות שלנו להסדיר את התאגידים ואת השווקים הפיננסיים כדי לעצור את הניצול שלנו ושל כוכב הלכת שלנו.
בסופו של דבר, יום החוב האקולוגי הוא תזכורת עוצמתית לכך שבעלי השררה בחרו ליצור את העולם הזה בצורתו הנוכחית – מה שאומר שאנו יכולים לבחור ביחד לשנות אותו ולאמץ את המידתיות עבור כולם במקום את השפע שהוא מנת חלקם של מעטים. שלל הרעיונות המוצג כאן הוא רק טעימה מהדיונים העמוקים על אודות שינוי המערכת הכלכלית, מהם תוכלו ליהנות בפודקאסט SystemShift ביוטיוב ובכל פלטפורמות הפודקאסטים המרכזיות.
אז בואו. הצטרפו אלינו.