בכל יום שעובר אנחנו קוראים על השלכותיו של משבר האקלים ברחבי העולם: ערים המתמודדות עם הצפות ושטפונות, יערות נעלמים עקב שריפות משתוללות, גלי חום קיצוניים, שינויים בלתי הפיכים באוקיינוסים, הכחדת מינים, הרס יבולים בשל בצורות קשות ועוד ועוד. אולם כדי להימנע מהשפעותיו החמורות ביותר של משבר האקלים, אנחנו חייבים להתייצב כנגד התעשיות המזהמות – כל פרויקט חדש של גז, נפט או פחם, הופך את כדור הארץ שלנו לפחות מתאים לחיים אנושיים משגשגים.
זה נכון עבור כל אחד מאיתנו וביתר שאת עבור ילדות, נערות ונשים. הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי האקלים (ipcc) מצא כי "אי שיוויון על בסיס מגדרי מועצם על ידי סיכונים הקשורים לאקלים המתבטאים בין השאר בעומסי עבודה כבדים, סביבות עבודה מסוכנות בפנים ובחוץ, לחץ פסיכולוגי ורגשי ותמותה מוגברת ביחס לגברים". כשאסונות טבע פוגעים, הראשונות להיפגע הן קהילות ואוכלוסיות עניות ומוחלשות שנסמכות באופן נרחב על סביבתן הקרובה ומשאביה. כאשר 70% מ-1.3 מיליארד בני האדם החיים מתחת לקו העוני הן נשים, וגישתן למשאבים כגון אדמות, אשראי, כוח פוליטי, טכנולוגיה, והכשרה מקצועית מוגבלת – ברור לגמרי מדוע נשים פגיעות הרבה יותר לשינויי האקלים מבחינה חברתית, כלכלית ותרבותית.
למרות פגיעותן הרבה, נשים אינן רק קורבנות של משבר האקלים אלא הן כוח עוצמתי וחיוני לשינוי, וחלק בלתי נפרד מהתנועה הסביבתית העולמית. כמה מהידועות ביותר הן ונסה נאקאטה ודישה ראבי לצד גרטה תונברג; נשים העוסקות בשימור הטבע דוגמת ד״ר פורנימה דווי בארמן, ד״ר גלדיס קאלמה-זיקוסוקה וג׳יין גודול; וקובעות מדיניות כמו וואנגארי מאת׳הי, ג׳סינדה ארדרן או מרינה סילבה.
לצד הגברים, מובילות הנשים בגרינפיס את המאבק העולמי כנגד התרחבותה ההרסנית של תעשיית הדלקים, במיוחד נגד פרויקטים הידועים כ״פצצות פחמן״. יותר מ-400 ״פצצות פחמן״ זוהו על ידי מדענים – אזורי קידוח שלהם פוטנציאל פליטות גזי חממה שיביאו לעליית טמפרטורה גלובלית של מעל סף המעלה וחצי. בשל כך, ביטולם של פרויקטים אלה נמצא בחזית המאבק כנגד משבר האקלים וגרינפיס נאבק בהם בשיתוף קהילות וארגונים מקומיים בכל רחבי העולם.
אדינה איפטיסנה, קמפיינרית נפט וגז בגרינפיס צרפת.
יחד עם 250 פעילים, אדינה שיבשה את המפגש השנתי של בעלי המניות של תאגיד האנרגיה הצרפתי ״טוטאל״. הפעילים דרשו מענקית הנפט והגז לצאת משטחה של רוסיה והחוג הארקטי ולעצור כל פרויקט פוסילי חדש.
כשנשאלה מה משאיר אותה ערה בלילה, אמרה ״האמצעים של התעשייה נגדה אנחנו נלחמים, הם אדירים״. למרות הגילוי כי פליטות גזי החממה בפועל של החברה גבוהות פי 4 מדיווחיה, בשנת 2022 גרף התאגיד רווחי שיא. ״אנחנו חייבים להפוך את הפחד שלנו לנחישות ולא לכניעה או השלמה״, הוסיפה. אם פעולותיה יעצימו או יעוררו השראה לאקטיביזם באישה אחת לפחות, אדינה תשמח מאוד.
״בימים אלה, יותר ויותר נשים הופכות לאקטיביסטיות, לא רק בתנועה הסביבתית, כמו לדוגמה הנשים המדהימות באיראן הנלחמות על עצם החופש שלהן. אבל פמיניזם ואקטיביזם סביבתי מזכירים לנו את הקשר בין נשים והטבע, וכן את הדמיון בין הרס סביבתי והדיכוי של נשים בידי מבני הכוח שיוצרים את אותו ההרס בדיוק״.
ד״ר אניטה קוסגרוב, חוקרת בפרויקט וודסייד (Woodside) של גרינפיס אוסטרליה-פסיפיק
אניטה עובדת על האתגרים המשפטיים והרגולטוריים בתוכניתה של חברת ״וודסייד אנרג׳י״, לבנות את פרויקט הגז ״בורופ האב״, הפרויקט ההרסני ביותר לאקלים שהוצע באוסטרליה מעולם, ואחד מפצצות הפחמן, אותן מנסה גרינפיס לעצור גם באמצעים משפטיים. לאניטה תואר שלישי באקולוגיה, פזיולוגיה ושימור.
אניטה מצליחה ממאי 2022, לעכב ולמנוע מחברת ״וודסייד״ לבצע חיפושים סייסמיים, אך היא חוששת ״איך ייראה העולם שאנחנו חיים בו בעוד 50 שנה, אם לא נחתוך באופן עמוק, מהיר ואמיתי בפליטות גזי החממה הגלובליות.״ במקביל היא ״גאה לעמוד כתף אל כתף עם צוות חכם ואמיץ מספיק כדי להילחם באחת מעשר מפלצות האנרגיה הגדולות בעולם. העולם תלוי בנו, באופן מילולי.״
היא מרבה לחשוב על עצמה כאקטיביסטית סביבתית הפועלת כדי להתגבר על חסמים ובעיות, אולם ״לעיתים, חסמים נוספים נמצאים בדרכי בגלל שאני אישה. אבל אני פשוט ממשיכה קדימה עם העבודה שלי כדי לגבור גם על אלה״.
אנושה נאראיאן, מובילה את קמפיין עצירת הדלקים הגלובלי של גרינפיס
לפי אנושה, ״הצו המוסרי של ימינו ברור: דלקים פוסיליים הורסים את החיים על פני כדור הארץ, עם השלכות המשפיעות באופן לא פרופורציונלי על נשים, שחורים, ילידיים, אוכלוסיות לא-לבנות ובעלי מעמד סוציו-אקונומי נמוך.״
הבית והקהילה בהם אנושה גדלה, מצויים בלב הסיבה שבשלה היא נלחמת עבור האקלים. ״עבורי, בית וקהילה הם לא רק הקהילה שלי בוושינגטון די.סי. זה כולל גם את הוריי ומשפחתי החיים בהודו וחווים עלייה חדה באירועי קיצון אקלימיים המשפיעים על חיי היום-יום שלהם, כמו הצפות שפגעו באופן חמור בביתם של סביי, וכן זיהום אוויר שהוביל לאיכות אוויר כה גרועה עד שהיו לכך השפעות קטלניות על בריאותה של משפחתי.״
״אנחנו יודעים שהשווקים הגלובליים ותאגידים נבהלים כשהם חשים אף באי-יציבות קלה, או בחוסר וודאות. אחת החוזקות של גרינפיס היא הנוכחות הגלובלית שלנו, עם פעילים ביותר מ-50 מדינות. ביחד, אנחנו יכולים לשבש את שווקי הגז והנפט על ידי נקיטת פעולות לאורך כל שרשרת הייצור והאספקה… החל מהמקום בו הדלקים מיוצרים ועד למקום בו הם נשרפים.״
ליבי סנטנה, פעילה בגרינפיס מקסיקו
ליבי עמדה בקדמת רבות מהפעולות של גרינפיס מקסיקו, וכעת מתמקדת בעצירת הצינור שמוביל גז מפצצת הפחמן באגן פרמיאן, ארה״ב.
שיחה איתה מגלה את תפיסתה העמוקה והייחודית על רשת האחווה הנשית ואקטיביזם סביבתי: ״עצם היותי אישה היה מעצים ומעורר השראה, בין השאר בגלל האהבה העמוקה שקיבלתי לעולם, על ידי נשים נפלאות שהקיפו אותי מאז ילדותי. נשים בהן תמיד בערה תשוקה לשנות דברים בחברה, עבור החברה. היכולת שלי להשמיע את קולי כאקטיביסטית במגוון נושאים, לא רק נתנה לי סיבות להילחם אלא גם עזרה לי לגדול משמעותית כאדם. להיות אישה ואקטיביסטית זה לא עניין של מה בכך, אלא שני דברים המגלמים בתוכם עוצמה גדולה – להיות אישה ואקטיביסטית זה להיות המהפכה עצמה.״ ֿ
אירנה וואביווה, מובילה את הקמפיין הגלובלי למען יערות הגשם באגן קונגו, קינשאסה
יערות הגשם בקונגו הם אגן הפחמן הגדול בעולם, ויער הגשם השני הגדול בעולם, אחרי יערות האמזונס. באפריל 2022, הממשלה הקונגולזית הכריזה כי היא פותחת חלקות חיפוש אחר גז ונפט, באזור בגדול בריטניה, החופף בחלקו לשטחים בבעלות ילידית וכן לשטחי ביצות העשירים במיוחד בפחמן דו-חמצני. גרינפיס אפריקה מובילים את הקמפיין העולמי שנועד לעצור פיתוח גז ונפט במדינה, לצד ארגונים מקומיים ובינלאומיים.
״ילדות שפגשתי, או האמהות שלהן, אמרו לי שאני עבורן מודל לחיקוי, וזו אחריות גדולה מאוד. העובדה שנשים באזורים כפריים ומרוחקים רוצות להפוך לאקטיביסטיות סביבתיות בזכות העבודה שאני עושה, היא אחד ההישגים הגדולים של חיי.״
״כשאני עובדת, אני לא מבדילה בין גברים ונשים אלא בין אלה שיש להם רעיונות רלוונטיים ואלה שלא. בעיניי, להיות אישה זה נכס באקטיביזם: נשים הן הראשונות לפגוש את ההשפעות של סביבה הרוסה או מזוהמת. הן יהיו אלה שיעבדו שדות בזמן בצורת, אלה שיספקו מים לביתן והראשונות להבחין בתגובה של ילדיהן למים, אם אלה מזוהמים. כשנשים נלחמות על סביבה בריאה, הן עושות זאת בתשוקה, מעומק ליבן. כאישה, אני מביאה כל כך הרבה תשוקה לאקטיביזם שלי!״
דנה כהן, ראש תחום אקלים וקשרי ממשל, גרינפיס ים-תיכון, ישראל
גרינפיס ישראל פועל לעצור את הרחבת פעילותה של תעשיית הדלקים באגן המזרחי של הים התיכון, כמו גם קידוחי נפט המתוכננים בערבה. העשייה שלנו פועלת לשבור את הברית בין תעשיית הדלקים ובעלי אינטרס בממשלה הישראלית, ולפעול למען האקלים והאזרחים.
בכל זאת, היא חשה תקווה מלקחת חלק בתנועה הסביבתית הרחבה שפועלת בישראל. כמי שהייתה פעילת גרינפיס בחמש השנים האחרונות, דנה ״מתעניינת במיוחד בהיבטים הפסיכולוגיים וההתנהגותיים הקשורים לקידום שינוי סביבתי, מתוך הבנה שהפתרונות והידע כבר ישנם, אך חסמים שונים מעכבים את השינוי הנדרש. האתגר המרכזי שלנו הוא לדחוף קדימה הטמעה של פתרונות קיימים, כנגד רצונם של הכוחות הפוליטיים והכלכליים החזקים ביותר.״
זאנה ואנרנטרגרהם, מובילת קמפיין בגרינפיס בלגיה
״אני גאה להיות חלק מתנועה סביבתית עם מודעות הולכת וגוברת לקשר בין אקטיביזם אקלימי ופמיניזם, המשתמשת במודעות הזו כדי לשנות את איך שאנחנו עובדים, מארגנים ובונים את הפרק הבא של התנועה שלנו״, אומרת זאנה, לאחר יותר מעשור של אקטיביזם סביבתי.
על היותה אישה ואקטיביסטית סביבתית היא מספרת: ״לפעמים אני צריכה להגיד לגבר שלא יסגביר לי אמיתות סביבתיות בסיסיות, אבל להיות אישה במרחבי האקטיביזם הסביבתי שסביבי – זה די קל. זה לא המקרה עבור רבות מאחיותיי ברחבי העולם שנאלצות להילחם על עצמן, הקהילות שלהן והפלנטה. כשאני נזכרת בהן, אני נמלאת ענווה ורק רוצה להיות בעלת ברית חזקה ככל הניתן לתנועה האנטי-פשיסטית, פרו-הפלות ותנועת המי טו (#MeToo).