גרינפיס הוא ארגון סביבה עצמאי, בלתי תלוי וא-מפלגתי. אנחנו לא קוראים לשינוי הממשלה אלא מתנגדים למדיניות הנוכחית שלה – השינויים הצפויים במערכת המשפט מהווה סכנה חמורה לשמירת בריאות הציבור, הטבע והסביבה בישראל. לסביבה שלנו ולבעלי החיים החיים בה אין אפשרות להשמיע את קולם והצעדים המוצעים כיום, צפויים להחליש  באופן קיצוני את יכולת ההגנה עליהם. אנו קוראים לממשלת ישראל ולחברי הכנסת לפעול באופן שקול, ולהימנע מקידום שינויים משטריים כה דרמטיים באופן חפוז ודורסני, באופן שיפגע בשלל אינטרסים ציבוריים חשובים, אשר נוגעים לכל אדם בישראל, מכל המחנות הפוליטיים.

צילום: אלעד איבס גרינפיס ישראל

מה קרה שארגוני הסביבה פתאום מוציאים מכתב יחד נגד הרפורמה המשפטית?

האמת שזה קורה הרבה. בין אם מדובר בפגיעה בערך טבע מסוים או בתכנית חקיקה נרחבת כמו זו המוצעת עכשיו, אנחנו ועמיתינו בארגוני הסביבה האחרים בישראל משתדלים לפעול יחד ושמחים על כך. הפעם, מכיוון שאנחנו רואים את עצמנו כחלק מהחברה האזרחית הפעילה בישראל, ראינו לנכון להתריע מפני פגיעה בחברה זו החשובה כל כך לתפקודה הבריא של כל דמוקרטיה.

שגשוגה של החברה האזרחית ופועלה, בין היתר בשדה המשפטי, היא מאפיין בולט של כל מדינה דמוקרטית ומצליחה בעולם. לעומת זאת, במדינות לא דמוקרטיות, או כאלו עם דמוקרטיה מוחלשת, הממשלה מנסה להצר את צעדיה של החברה האזרחית ולהשתיק אותה. מעיון בטיוטות החוק השונות שפורסמו, אנחנו חוששים בדיוק מכך – פגיעה אנושה ביכולת שלנו לפעול כנגד מפגעים שעלולים להסב נזק בלתי הפיך בסביבה וכפועל יוצא מכך גם באיכות החיים של כולנו.

אז זהו, ארגוני הסביבה מתנגדים לממשלה ימנית? רק בממשלה שמאלנית אתם תומכים?

כמובן שלא. ארגוני הסביבה וגרינפיס הם בין הארגונים היחידים בישראל שזוכים לתמיכה של ציבור מגוון מכל קצוות הקשת הפוליטית – ואנחנו מאד גאים בכך. לכן, חשוב לנו להדגיש שההתארגנות שלנו היא א-פוליטית ונעדרת כל זיקה מפלגתית.  כולנו מאוחדים סביב עניין אחד ויחיד– קידום שמירת הטבע והסביבה ובריאות הציבור בישראל, למען הציבור הישראלי ולמען הדורות הבאים.

אז אם זה לא פוליטי, למה אתם מתנגדים לרפורמה המשפטית? רפורמה זה דבר חיובי, לא?

אין מערכת שלא זקוקה למקצה שיפורים ואין ספק שאפשר לשפר את מערכת המשפט שלנו. אבל כמו בכל משטר דמוקרטי, גם בישראל יש מערכת של נורמות וכללי משחק – כלומר, חוקים – שמנחים את העבודה של בית המשפט ועוזרים לו לבצע את המטרה שלשמה הוא הוקם – להגן על הזכויות הבסיסיות של כולם אל מול עוצמת השלטון. שבירה חדה של כללי משחק אלו, אשר התפתחו באופן אבולוציוני מאז קום המדינה, היא לא פחות מצונאמי חברתי שאי אפשר לחזות מראש במלוא השלכותיו. בהקשר הסביבתי, מדובר בנזק שאין להפריז בחומרתו. מסיבה זו, אנחנו מתריעים ששינויי חקיקה כל כך נרחבים בלי דיון עומק הם מסוכנים ויש להימנע מהם.

גרינפיס פועלים בשטח, על ספינות בלב ים ובהפגנות ברחובות. מה הקשר בכלל בין העבודה שלכם ושמירה על הסביבה לבין בית משפט עליון?

אנחנו בגרינפיס פועלים בכל מיני מישורים, גם במישור המשפטי, וישנם ארגוני סביבה אחרים שמתרכזים במישור המשפטי כמו ארגון "אדם, טבע ודין". בזכות פעילות זו, בעשורים האחרונים, התרחשה מהפכה סביבתית של ממש בחקיקה הסביבתית בישראל, בדומה למתרחש במדינות אחרות בעולם. נחקקו חוקים כמו "חוק אוויר נקי" ו"חוק המזהם משלם". אלה חוקים שעוזרים לנו לעשות את העבודה שלנו.

לצד החקיקה ברשות המחוקקת, גם הרשות השופטת, כלומר בתי המשפט (מכח דיני המשפט המינהלי), סייעו בפיתוח הנורמות הסביבתיות בקרב משרדי הממשלה, מוסדות התכנון והשלטון המקומי, ובכך נמנעו נזקים בלתי הפיכים רבים מספור לסביבה.

הצעדים המוצעים כיום צפויים לפגוע בהתקדמות אדירה זו. הנה דוגמאות (רשימה חלקית בלבד):

  1. ביטול עילת הסבירות: עילת הסבירות היא אמצעי שנועד לתחום את גבולות שיקול הדעת של הרשות המבצעת או המחוקקת ולמנוע שימוש שרירותי בכח השלטוני. בהקשר הסביבתי, מדובר בכלי עבודה חיוני ומרכזי. לדוגמה, באופן תיאורטי, מה מונע מהרשות המבצעת – הממשלה – להחליט על הקמת "קניון צף" שישמיד את שמורת האלמוגים באילת? כלום. רק הרשות השופטת, בעזרת הבלם המשפטי שלה – עילת הסבירות – יכולה לבקר החלטה מסוג זה.
  2. צמצום זכות העמידה: לטבע, לצערנו, אין קול משל עצמו. "זכות העמידה" היא למעשה המפתח המעניק לארגוני הסביבה ולציבור את האפשרות לגשת לבית המשפט במקרה שהשלטון פוגע באינטרס הסביבתי בניגוד לדין. ארגוני הסביבה נאבקים יום יום בכוחות אדירים וחזקים – בעלי ההון, חברות אנרגיה מזהמות, המשפחות החזקות במשק – ויכולתם לזכות ביומם בבתי המשפט מצמצמת את פערי הכוחות האלה.
  3. מינוי יועצים משפטיים "מטעם" (פגיעה בעצמאות הייעוץ המשפטי לממשלה): כפי שכבר התריע חבר הכנסת לשעבר אלון טל, מהלך זה צפוי להסב נזקים משמעותיים לסביבה. יועצים משפטיים יושבים בדיוני משרדי הממשלה השונים, יחד עם השר, ונחשפים לתכניות מבעוד מועד. לכן, בעוד שהביקורת השיפוטית מגיעה בדיעבד, כלומר אחרי שנעשתה או תוכננה פגיעה, הביקורת של היועצים המשפטיים מגיעה לפני הפגיעה והם הגורם היחיד שיכול למנוע אותה עוד לפני שקרתה.

מינוי ייעוץ משפטי "מטעם" יאפשר פרשנות מוטה ומעוותת לחקיקה לפי האינטרסים של השלטון ויתיר לו לפגוע בסביבה תוך קבלת "אור ירוק" מאותם יועצים שהשלטון מינה לעצמו (ואשר אותם ניתן להעביר מתפקידם במידה שאינם "מספקים את הסחורה"). התוצאה הבלתי נמנעת של מינוי יועצים "מטעם" היא התגברות ניכרת של יוזמות והחלטות אנטי-סביבתיות בממשלה, הרואה בעיקר את צרכי השעה והטווח הקצר.

ואולי בכל זאת תנו צ'אנס שינויים המוצעים? הרי בית המשפט לא הולך לשום מקום.

השינויים המוצעים צפויים להחליש באופן ניכר את כוחו של בג"ץ ולצמצם את המגבלות על השלטון לפגוע בזכויות יסוד. מדובר בפועל בשינוי משטרי מהותי. שינויים אלה אינם עולים בקנה אחד עם הנורמות המקובלות בדמוקרטיות המערביות המתקדמות, הכוללות ביקורת שיפוטית על החלטות מינהליות, לרבות מטעמי סבירות, מתן אפשרות להגיש עתירות ותביעות בעניינים סביבתיים, וכמובן הגבלה חוקתית של הכח השלטוני, המעוגנת במגילת זכויות אזרח ואדם, אותה מחויב השלטון לכבד, ללא קשר להכרעת הרוב, גם כאשר מדובר ברוב מכריע.

חשוב לזכור שמדינת ישראל היא מדינה קטנה ולכן משאב הקרקע שלה מאד מוגבל. בנוסף, האוכלוסייה שגרה בישראל רק הולכת וגדלה ומסיבה זו ישנם לחצי פיתוח אדירים שרק הולכים ומחריפים. לכל שימוש בקרקע, בין אם לצרכי תשתיות, דיור, תעשייה או כל שימוש אחר, יש מחיר סביבתי כבד ולרוב בלתי הפיך ולכן חובה עלינו לנקוט במשנה זהירות כשאנחנו ניגשים לנצל משאב זה. לכן, לדעתנו, אין מקום לבצע שינויים משטריים כה דרמטיים בצורה כה חפוזה ודורסנית מחשש לפגיעה אנושה ובלתי הפיכה באינטרסים ציבוריים חשובים אשר נוגעים לכל אדם בישראל – סביבתיים ואחרים. זאת, מבלי לציין את ההתמודדות הצפויה לנו בעשרות השנים הקרובות עם השלכות משבר האקלים ומשבר המגוון הביולוגי שנובע מהרס בתי גידול ומערכות אקולוגיות שלמות בשל פעילות בני האדם.