אפשר גם בלי פלסטיק – 5 מיזמי אפס פסולת מעוררי השראה מהדרום הגלובאלי

זוכרים את התקופה שבה החיים לא היו עטופים בפלסטיק חד-פעמי? כן, הייתה כזו פעם – שימוש חוזר אינו דבר חדש. לרוב ארצות העולם יש מסורת ארוכת שנים של מוצרים רב-פעמיים כשמוצרי פלסטיק חד-פעמיים הם למעשה התופעה החדשה. במשך עשרים השנים האחרונות יוצרו יותר מוצרי פלסטיק מאשר בכל המחצית השניה של המאה ה-20. מוצרי פלסטיק חד-פעמיים הם המצאה אנושית של הזמן האחרון, שמונעת מתאוות בצע של חברות בינלאומיות והפכה למרבה הצער, לנורמה.

חברות גדולות כמו נסטלה ויוניליוור, קוקה קולה ופפסיקו, הרסו מסורות ישנות של שימוש חוזר ומילוי מחדש, כאשר ניצלו מה שבעיניהן היו הזדמנויות עסקיות בשווקים מתפתחים. עם עליית תרבות הצריכה, מוצרים פטרוכימיים ופלסטיק הן ביססו את ההרגל לצרוך מוצרים ולהשליך אותם לפח לאחר שימוש אחד, בשנות השישים של המאה ה-20, בכך ששיווקו תחת הילה של נוחות ומודרניות את השימוש בפלסטיק חד-פעמי במקום מוצרים שניתן למלא מחדש ולעשות בהם שימוש חוזר.

בעוד חברות בינלאומיות חייבות לקחת אחריות ולשנות את המודל העסקי שלהן משימוש במוצרים חד-פעמיים לכזה המתבסס על אריזות רב-פעמיות ומילוי מחדש, מובן שגם להחלטות שלנו, כאנשים פרטיים, יש חשיבות רבה בתור צרכנים שהכוח בידיהם. לשמחתנו, כשמדובר במוצרים רב פעמיים, אין צורך שממשלות וחברות ימציאו מחדש את הגלגל. למדינות המתפתחות שיטות רבות לחדשנות ולמידה שיכולות להניע שינוי מערכתי גם במדינות מפותחות (ומזהמות). 

בהודו לדוגמה, נעשה שימוש בשיטת הובלת המזון דאבאוואלה (Dabbawalla) במשך עשרות שנים, וכן שיטה להגשת מאכלי רחוב בצלחות וספלים רב פעמיים ממתכת, הנקראים ט'אלי (Thali) לאלפי אנשים ביום, במקדשים סיקיים שבהם מטבחים קהילתיים הפועלים על בסיס יומיומי.

באפריקה הועברו חוקים שאוסרים על שימוש בכלי פלסטיק חד פעמיים ומעודדים פתרונות יצירתיים לשימוש חוזר. באמריקה הלטינית, צ׳ילה אישרה לאחרונה תקנה לפיה יש לעודד ולקדם כלים ואמצעים למילוי חוזר וכן החזר על בקבוקים. נציין גם שמאז 2018, חברת קוקה קולה מוכרת בברזיל בקבוקים שניתן להחזיר או למלא מחדש, בהצלחה מרובה.

יש מדינות נוספות באסיה-פסיפיק שפועלות לסלול את הדרך לעתיד רב-פעמי. בפיליפינים אנו רואים תנועת zero waste (״אפס-פסולת") צומחת ומספר רב של חנויות שנקראות וואלה אוסיק (wala usik), שמשנות את פניהן של חנויות מכולת קהילתיות – חנויות סארי-סארי – בהן מרבים להשתמש בשקיקי פלסטיק חד-פעמיים המלאים בקוסמטיקה, תכשירי ניקוי וכו'. Wala Usik הוא מושג מהתקופה שקדמה לתנועת האפס-פסולת המודרנית ומשמעות המילים ״וואלה אוסיק״ היא ״אפס-בזבוז״ בשפת הביסאייה.

מודלים של צרכנות ירוקה במדינות מתפתחות נמצאים בחזית מהפיכת המוצר הרב-פעמי ובשיטות לשימוש חוזר ומילוי מחדש, שהותאמו לעולם המודרני. הנה כמה מיזמים מעוררי השראה בדרום הגלובלי – במילים שלהם – שעומדים מאחורי התנועה הנפלאה המגוונת הזו שפועלת  לצמצום זיהום הפלסטיק בעולם. 

1. Join the pipe, קניה

ממשלת קניה הצטרפה לאחרונה לשורת מדינות כגון רואנדה, אשר הטילו איסור על מוצרי פלסטיק חד-פעמיים מסוימים. למרות שזו הצהרת כוונות פוליטית חיובית, המדינות שלנו עדיין רחוקות מהמטרה מבחינת מחוייבות פוליטית, אם נביא בחשבון את העדיפות שעדיין ניתנת למזהמי הפלסטיק הגדולים. בשל היעדר גישה למי שתיה נקיים, אנשים נאלצים לקנות בקבוקי מים מפלסטיק לשימוש חד-פעמי ולהשליך אותם לאשפה, מה שמהווה רק חלק מבעיית הפלסטיק של היבשת. מאחר שאין ברבות מהערים באפריקה אמצעים נאותים לניהול אשפה, אין טעם בהטלת איסור על צריכת פלסטיק ללא הסדרת גישה למי שתייה נקיים, שהם צורך אנושי בסיסי וזכות אזרחית מהותית.

אנו זקוקים למחוייבות משותפת מצד הממשלה שלנו והחברות העסקיות, בעיקר החברות שמעורבות בתעשיית המשקאות בבקבוקים, לדאוג למי שתייה נקיים ולעודד אנשים למלא מים בבקבוקים רב-פעמיים בתחנות למילוי מים. צעד זה חיוני ליצירת קהילות נקיות ובריאות יותר, ועולם בר-חיים עבור כולנו. הצהרות עקרוניות, שביצוען תלוי ברצונם הטוב של אנשים במוקדי הכוח שמונעים משיקולי רווח כספי מהיר, פשוט לא יעזרו לנו.

2. מוטאינאי רפיל, קולומביה

מוטאינאי הוא מיזם בקולומביה שמטרתו לתרום לצמצום השימוש במוצרי פלסטיק חד-פעמיים. עיקר פעולותינו הם מוצרי ניקיון לבית ומוצרי הגיינה אישיים במילוי מחדש. אנו מאפשרים למשפחות לעשות שימוש חוזר במיכלי פלסטיק שיכולים להחזיק מעמד שנים רבות, ופשוט למלא אותם מחדש במוצר ולשלם לפי משקל המוצר במיכל.

הרעיון של מוצר רב-פעמי ומילוי מחדש חשוב לנו בקולומביה, כי אם עוד ועוד משפחות יאמצו את ההרגל להשתמש במוצרים רב-פעמיים ומילוי מחדש, תהיה לכך השפעה מיטיבה על הסביבה ותצטמצם כמות הפסולת המוצקה שמגיעה למטמנות, האוקיינוסים והמערכת האקולוגית שלנו.

כאן, בקולומביה, אנו זקוקים לחקיקה שתתמוך במודל המילוי מחדש כך שניתן יהיה להפיץ אותו להגביר את הצלחתו. לפי שעה, שיטת המילוי מחדש לא מבוקרת על ידי גורמים ממשלתיים ולכן קשה יותר ליזמים לאמץ אותה ולהביא אותה לקהל הרחב. אנו זקוקים גם לחינוך והגברת המודעות באמצעות דיונים בקהילה על מודלים לקיימות, כך שאנשים יבינו את רעיון המילוי מחדש, וכיצד השלכותיו יהיו בעלות השפעה מיטיבה על עולמנו.

אנו נוהגים לומר בספרדית, שהדרך המוצלחת ביותר לנהל פסולת היא לא לייצר אותה בכלל, וזה בדיוק מה שאנחנו מנסים להשיג באמצעות הפצת מוצרי ניקיון למילוי מחדש בקולומביה.

3. טאפאוור, מלזיה

המותג שלנו, טאפאוור, שואף להיות חלוץ בכלכלה מעגלית ולהציע חלופות טובות יותר כגון מיכלים למילוי מחדש, בתעשיית אריזת המזון במלזיה. הלקוחות יוכלו להזמין מזון (Take away) כרגיל, לקבל אותו במיכלי טאפאוור, ולאחר הארוחה, להביא את המיכלים הריקים לנקודת איסוף.

כמה מהאתגרים שניצבים בפנינו בהחלט קשורים להרגלי היום-יום של תושבי מלזיה, כי המודל נסמך על נכונותם של אנשים לעשות מאמץ ולהביא את המיכלים הריקים לנקודות איסוף. הרעיון שלנו חדש, והתושבים אינם משוכנעים שהשיטה שלנו מוצלחת. מסיבה זו, גם רשתות גדולות נרתעות מהכנסת המודל של שימוש חוזר ומילוי מחדש לשגרה, כי עדיין אין תשתית ברורה וקשה להן להעביר את המערכות שלהן למודל כמו שלנו, שהוא בלתי צפוי.

בינתיים ממשיכה פסולת פלסטיק לזלוג ולהיפלט מהמטמנות שלנו, המלאות עד אפס מקום, וזו אחת הסיבות העיקריות להצפות החמורות ביותר בתולדות מלזיה. פסולת הפלסטיק מהווה גם איום על בריאות האוקיינוסים שלנו ובעלי החיים שבהם. מסיבה זו, הצוות שלנו בטאפאוור ממשיך לחפש פתרונות ומודלים חלופיים למילוי מחדש ושימוש חוזר, לטובת הסביבה והקהילות.

מלזיה התברכה בחופים ארוכים ומגוון עשיר של חי וצומח, על כן הזיהום בפלסטיק מהווה בעיה הולכת ומחריפה. אנו יודעים שעל מנת לפתור אותה, יש להימנע מלייצר את פסולת הפלסטיק עוד בקו הייצור. אנו מאמינים שכדי להצליח בתוכנית המילוי מחדש והשימוש החוזר, תמיכה ממשלתית יכולה לשחק תפקיד חיוני וחשוב ולספק לנו הזדמנויות רבות – באמצעות מתן תמריצים לשימוש במוצרים רב פעמיים ומילוי מחדש, וצמצום הכדאיות שבשימוש במוצרי פלסטיק חד פעמיים.

4. גלסיה, ויאטנם

ויאטנם היא אחד השווקים המתפתחים המובילים בעולם, אבל צמיחתה כשוק תהיה מלווה בנזק לכדור הארץ אם לא ישולבו מיד יוזמות סביבתיות תוך כדי צמיחתה. היוזמה שלנו כאן בויאטנם היא גלסיה, מודל לביקבוק מים באופן מבוזר, שהופך את המודל הצריכה הלינארי לשיטה מעגלית, נטולת פלסטיק. אנו מספקים מי שתייה באיכות גבוהה באריזה רב-פעמית, ומספקים ואוספים את הבקבוקים מהצרכנים. כך אנו מצמצמים את העלויות ומאפשרים לעסקים לעבור למודלים רב-פעמיים. במפעל שלנו בדנאנג אנו ממלאים מיליון בקבוקים ביום, ואנו מתכננים ליישם את המודל בקנה מידה ארצי ולהקים את המפעל הבא שלנו בהו צ׳י מין סיטי ב-2022.

בויאטנם לא קיימים פתרונות לשימוש חוזר ומילוי מחדש בקנה מידה רחב, ולכן יש לעסק שלנו הזדמנות להיות חלוץ בתחום. ואולם, מיזמים כמו שלנו נאלצים להתמודד עם אתגרים תפעוליים כגון לוגיסטיקה בעלות גבוהה ושיתוף פעולה מוגבל מצד חברות עסקיות. חברות מאמצות את המודל המעגלי באיטיות רבה, אבל לעומתם, יזמים יכולים לכלול את מודל הכלכלה המעגלית באופן ישיר, תוך כדי פיתוח מוצרים ושירותים.

לויאטנם חופים באורך 3,200 ק״מ וכלכלתה מסתמכת רבות על תיירות ודייג, על כן שימוש מוגבר במוצרי פלסטיק חד-פעמיים וייצור פסולת פוגעים קשות בהתפתחותה הכלכלית של ארצנו. הנזק שנגרם לבריאות הציבור מזיהום מים לבדו, אחראי להפסד של 3.5% מהתל"ג בשנה. חשוב שהמעבר לכלכלה מעגלית, בעיקר אימוץ מודלים של שימוש חוזר ומילוי מחדש, יהיה בעדיפות גבוהה בשלב הבא בהתפתחותה הכלכלית של ויאטנם.

5. shop zero, דרום אפריקה

אנשים רבים אינם מכירים את המושג כלכלה מעגלית, אבל כדאי שאנשים רבים יותר ידרשו פתרונות טובים יותר. נוכל להגדיל את השפעתנו אם נדרוש מחברות להשתנות. לעסקים גדולים יש תקציבים גדולים, אבל יש להם גם הרבה פסולת לנקות, לכן אנו מצפים מהם להשקיע כספים במחקר ולמצוא חלופות טובות יותר שיובילו את המאמץ לעבר כלכלה מעגלית.

לא כל אחד יכול להימנע משימוש במוצרי פלסטיק, ובדרך כלל אנו מייחסים את זיהום הפלסטיק בקנה מידה רחב יותר, לאוכלוסייה במעמד סוציו-אקונומי נמוך. איננו יכולים לצפות מאנשים שמתקשים להתפרנס, להחליט להוציא סכומים גדולים יותר על מוצרים ידידותיים לסביבה. ממשלות, יצרניות וחברות צריכות לשנות את המערכת, כך שכל אחד יוכל להרשות לעצמו לממן את השינוי.

כל המוצרים שלנו בשופ זירו מוצעים לרכישה באינטרנט, וכל אחד יכול למצוא אצלנו משהו. אנחנו מנצלים את אתר האינטרנט שלנו לחינוך הציבור בכל הזדמנות, ומסייעים לתקשורת בין אנשים שונים שהמשותף לכולם הוא הרצון בסגנון חיים ירוק ובר-קיימא יותר. רצוננו לחנך משתקף בבחירת המוצרים שלנו; לדוגמה, אנשים רבים לא יודעים ששקיקי תה מכילים פלסטיק, כך שתערובות עלי התה בתפזורת שאנו מציעים מעוררות דיונים בין הצרכנים. אריזה שלא לצורך ופריטים חד-פעמיים הפכו אותנו לחברה חסרת אחריות, המנותקת משיקולים של רווחת כדור הארץ. נראה שקל יותר להשליך דברים לפח ולקנות מוצרים חדשים, מאשר להקדיש מחשבה להרגלים שלנו. אבל מה יהיה המחיר? עתיד העולם ועתידנו?

מאגר המידע העולמי על פתרונות, ארגונים ויוזמות אפס-פסולת, מתעדכן תדירות. אם אתם יודעים על יוזמות נוספות הקשורות לפתרונות של שימוש חוזר ומילוי מחדש, שלחו לנו הודעה לכתובת [email protected].

העסקים המופיעים ברשימה לא אושרו ספציפית על ידי גרינפיס, אך הם מהווים דוגמאות לגישות שונות המטפלות במשבר פסולת הפלסטיק העולמי ומטמיעות מודל חדש של שימוש במוצרים רב-פעמיים ומילוי מחדש.

הבלוג נכתב על ידי קרוליין וגנר היא המתאמת הבינלאומית של מסע ההסברה למען עתיד נטול פלסטיק בגרינפיס ארה״ב.

עוצרים את מגיפת הפלסטיק

אני רוצה לעזור