הים התיכון מהווה משאב כלכלי ותרבותי בעל חשיבות אדירה לאזרחי ישראל ומכיל מגוון ייחודי ודינמי של מינים ובתי גידול, חלקם בעלי חשיבות עולמית כמו טבלאות הגידוד. על אף היותו ים קטן וצעיר, באופן יחסי לאחיו האוקיינוסים, הים התיכון נחשב לנקודה חמה (Hotspot) של מגוון ביולוגי עם מספר גבוה במיוחד של מינים אנדמיים (מקומיים). למרות גודלו הקטן, 0.82% משטח הים הגלובלי, הוא מהווה בית ל-7.5% מהמגוון הביולוגי הימי העולמי. לא רק זה, מחקר מ-2010 העריך כי במים העמוקים של הים התיכון חיים 2805 מינים כש-66% מהם אינם ידועים עדיין למדע.
מרבית המחקר הקיים הנוגע לתפוצה, התנהגות ואקולוגיה של יונקים ימיים במים הכלכליים של ישראל מתמקד באזורים הקרובים אל החוף. ישנם פערים גדולים במידע זה באזורים נרחבים בעומק הים בחלקו המזרחי והדרומי של הים התיכון. עומק הים התיכון מכיל מישורים תהומיים נרחבים בהם מצויות תעלות התחומות במדרונות. אזורים אלה מהווים בית גידול חשוב ליונקים ימיים. אוכלוסייתם של שניים ממיני הלוויתן החיים בים התיכון, לוויתן ראשתן וזיפיוס חלול-חרטום, נמצאות בירידה בשנים האחרונות וסטטוס השימור שלהם מוגדר ב"סכנת הכחדה" ו"פגיע" בהתאמה. 12 מיני יונקים ימיים זוהו באזורים אלה ובהם לוויתן מצוי, לוויתן ראשתן, זיפיוס חלול-חרטום ומספר מיני דולפינים. נתון זה אינו כולל מינים המוגדרים כ"מבקרים" ובהם נתב גדול-סנפיר, קטלן, לוויתני מינקי ועוד.
עתה, עם כוונתה של הממשלה לפתוח את הים התיכון לקידוחי גז נוספים בעבור ייצוא, מחקר מדעי ואיסוף נתונים על האוכלוסייה הימית במים הכלכליים של ישראל חשובים מאי פעם. הפעילות השוטפת לחיפוש והפקה של נפט וגז בים מסבה לים נזקים חמורים וללא היכרות מעמיקה עם האקולוגיה הימית באזורים אלה, תסקירים סביבתיים לוקים בחסר ואינם מעריכים באופן מלא את מלוא הנזקים שעשויים להגרם למערכת האקולוגית הייחודית שלחופי ישראל. סקרים סייסמים המשמשים לסקירת הקרקע לצורך איתור מרבצי נפט וגז, יוצרים פיצוצים ברמות רעש משתנות ומשפיעים באופן דרמטי ולעיתים קטלני, על יונקים ימיים המצויים ברדיוס של מאות ואף אלפי קילומטרים ממוקדי הרעש.
הימצאותם של יונקים ימיים במים של ישראל והשפעת הקידוחים הימיים עליהם, אינה חלק מהשיח הציבורי ואנחנו הישראלים, כמעט ולא מכירים את בעלי החיים שהים שלנו, מהווה עבורם בית. מינים אלה, החיים בעומק הים במים הכלכליים של ישראל, מושפעים ממגון גדול של פעולות אנושיות בים בהן רעש, התנגשות בכלי שיט, זיהום ודיג ודווקא בשל פגיעותם הגוברת, עלינו להכיר אותם טוב יותר כך שנדע כיצד להגן עליהם. מטרתו המרכזית של המחקר אותו תערוך המשלחת המדעית על גבי מפרשית "הוויטנס", היא לתעד את נוכחותם של היונקים הימיים באיזור המדרון היבשתי בעומק חלקו המזרחי של הים התיכון. בזמן שיתועדו כלל היונקים, דגש מיוחד יושם על לוויתני ראשתן (לוויתני זרע), שנחקרו באופן מועט באזורים אלה, לעומת אזורים אחרים של הים התיכון.
לשם כך, יבצעו החוקרים ניטור אקוסטי וחזותי שיעקוב אחר התנהגותם של אוכלוסיית היונקים הכללית וכן האינדיבידואלית של פרטים ספציפיים. כאשר תתקל המשלחת ביונקים, ובמיוחד בלוויתני ראשתן, התנהגותם וסימני ההיכר הייחודיים להם ינוטרו בעזרת צילומים מכלי השיט או בסיוע רחפנים מהאוויר. מידע זה יוצלב עם מידע קיים של מדענים מקומיים וישותף עם הקהילה המדעית הגלובלית כדי להרחיב את מאגר הידע על היונקים במזרח הים התיכון.
תומכים במסע המחקר של מפרשית ״וויטנס״ של גרינפיס בישראל
את המחקר הימי יובילו מטעם אוניברסיטת חיפה ד״ר אביעד שיינין, ומטעם גרינפיס ד״ר קירסטין תומפסון מהיחידה המדעית של גרינפיס באוניברסיטת אקסטר באנגליה. ד״ר תומפסון היא מומחית ליונקים ימיים, ועוסקת בחקר אוכלוסיות של מיני יונקים פראיים כדי לסייע בייעול מדיניות השימור וההגנה עליהם. היא נחשבת לאחת המדעניות המובילות בצוות המדענים של גרינפיס, ומאחוריה מסעות מחקר לאוקיינוס ההודי, לקוטב הצפוני ולאנטארקטיקה ועוד
ד”ר שיניין הוא מנהל תחום טורפי העל בתחנת מוריס קאהן לחקר הים בבית הספר למדעי הים ע”ש צ’רני באוניברסיטת חיפה. הוא נבחר לאחרונה כחוקר מבטיח (Emerging Explorer) על ידי ארגון נשיונל ג’יאוגרפיק (National Geographic) העולמי בזכות תרומתו בשדה המחקרי וגילוייו הייחודיים באגן הים התיכון. הוא ממיסדיי עמותת דלפיס שפועלת למען השמירה על היונקים הימיים בישראל, והקים את המרכז החינוכי מרכז הדולפין והים באשדוד.
בסקירה מדעית משנת 2018, בה נסקרו מחקרים ותצפיות שנערכו על יונקים בים התיכון בשני העשורים האחרונים, מצאו החוקרים כי המידע הקיים אינו אחיד מבחינת החלקים הגיאוגרפיים ועונות השנה. כאמור, ניכר מחסור בנתונים בחלקו המזרחי והדרומי של הים התיכון בחודשי השנה שאינם בעונת הקיץ. אזורים אלה הם בעלי מאפיינים ימיים יחודיים דוגמת מים חמים יותר ופרודוקטיביים פחות ופעילות מערבולות רבה יותר. מסקנת החוקרים הייתה כי לא ניתן להסיק על תפוצת יונקים ימיים באזורים אלה, על סמך נתונים מחלקים אחרים של אגן הים התיכון ויש צורך במחקר נוסף.
תיעוד אקראי של לוויתני ראשתן בחלקם הצפוני של המים הכלכליים של ישראל עלה בעבר ברשתות החברתיות אולם נחוץ מחקר עומק כדי לבחון את תפוצתם, גודל אוכלוסייתם המקומית ואת פוטנציאל הנדידה של פרטים אלה, לאזורים אחרים של הים התיכון. מחקרים מ-2014 ו-2017, העריכו את אוכלוסיית לוויתני הראשתן במזרח הים התיכון ב-200-300 פרטים.
תומכים במסע המחקר של מפרשית ״וויטנס״ של גרינפיס בישראל