השנה, ב-15 בספטמבר, ציינו 50 שנה לאותו מסע ראשון של גרינפיס ונזכרנו בקמפיינים, בנצחונות, בשיעורים שלמדנו ובאנשים המדהימים שהיו לב ליבו של גרינפיס. אנחנו מודים למנהלי הקמפיינים שלנו המסייעים בארץ באמזונס ובאוקיינוס השקט, הנלחמים בשריפות ברוסיה ומסתערים על בתי פרלמנט וחדרי ישיבות בכל העולם כדי לומר את האמת מול בעלי הכוח. אנחנו מודים לנערה הצעירה שתורמת תרומה קטנה בכל חודש, לגימלאי שצועד לצד בני הנוער במחאות האקלים, לקמפיינרים ולמדענים המפנים זרקור אל התעשייה שנדמית הכי חזקה בעולם – תעשיית הדלקים הפוסיליים, שמתחבאת מאחורי שקרים כדי לגנוב את מה שלא יסולא בפז מידי הדורות הבאים.
50 השנה שעברנו הכינו אותנו. כאן ועכשיו, עלינו לשאוב כוח וידע מכל השיעורים שלמדנו בתקופה זו ולהיות הכי יצירתיים, הכי נחושים והכי מאוחדים שאפשר. כאן ועכשיו זה הזמן בו מיליארדים צריכים לדחוף את עצמם קדימה, אל קצוותיו של אזור הנוחות, למקום בו האומץ מתחיל והתקווה מאירה את הדרך.
“זה מדהים, מה שמספר אנשים שיושבים סביב שולחן האוכל שלהם יכולים להשיג”. דורות'י סטו, ממייסדי גרינפיס.
1971: המסע שישנה את העולם
המסע הראשון של גרינפיס התחיל ב-15 בספטמבר 1971 כשהספינה "פיליס קורמאק" (שכונתה גם "גרינפיס"), יצאה מונקובר לכיוון האי אמצ'יטקה. מטרתם של 12 האנשים שהיו על הסיפון, הייתה לעצור את הניסויים הגרעיניים שהתרחשו על האי על ידי השטת הספינה אל תוך האזור האסור לכניסה. אירווינג סטו, אחד ממייסדי גרינפיס, תיאר את תוכניתם לשבש את הניסויים האטומיים באיים האלאוטיים שבאלסקה עם ספינה קטנה במילים אלה – "מסע למען החיים – והשלום". איש מבין 12 האנשים שהרכיבו את הקבוצה הקטנה, לא ידעו שהמסע הזה יסתיים בהקמתו של ארגון גלובלי שישנה את העולם.
למעשה, הספינה והצוות מעולם לא הגיעו אל האי – הם יורטו על ידי משמר החוף האמריקאי והחשיבו את מסעם לכישלון, עד שחזרו הביתה לגלות מאות תומכים שחיכו לקבל את פניהם כששבו אל נמל ונקובר.
על אף שלא הגיעו ליעדם, הפעולה הראשונה מעולם של גרינפיס יצרה לחץ ציבורי כה כבד על ממשלת ארה"ב, שהניסויים פסקו והאי אמצ'יטקה נותר שמורת טבע עד היום הזה.
1974: צרפת מסיימת את הניסויים הגרעיניים
ב-1974, צרפת הכריזה שהיא מפסיקה את תכנית הניסויים הגרעיניים האטמוספריים שלה – החלטה שהביאה לכך שכלל הניסויים הגרעיניים באוקיינוס השקט, הופסקו. הניסויים החלו בשנות ה-60' תוך התעלמות מוחלטת מהשפעת הניסויים על בני האדם והסביבה. בניו זילנד, דיוויד מק'טאגרט ראה מודעה בעיתון ונידב את השימוש בסירה שלו, "הוגה" (the Vega), לצורך המחאה כנגד הניסויים. לאחר שהשלימו את הסידורים הנדרשים עם גרינפיס בקנדה, צוות של חמישה בהובלתו של מק'טאגרט יצא מניו זילנד במאי על היאכטה, שזכתה לשם חדש – "גרינפיס-III".
הצוות הקפיד להישמע לחוק הבינלאומי בים אך התעלם מהכרזתה החד צדדית של צרפת על השטח כאזור אסור לכניסה. נוכחותה של היאכטה באזור הניסוי הכריחה את ממשלת צרפת לעצור את הניסויים שלה. בסופו של דבר, כלי שיט של חיל הים הצרפתי נגח בסירה והזיז אותה מהשטח כדי לסיים את התקרית המביכה.
באוגוסט 1973, ה"גרינפיס-III" יצאה שוב לדרך לכיוון האי מורורה, כדי לחסום שוב את הניסויים בנשק גרעיני, הפעם בליווי מספר ספינות וכלי שיט נוספים. גם הפעם, נכנסו הספינות לאזור הסגור עליו הכריזה צרפת וקומנדו של חיל הים הצרפתי פשט על הספינה. דיוויד מק'טאגרט וניל אינגרם הוכו קשות וצילומים של התקיפה הוברחו לתקשורת על ידי אן מארי הורן. התקרית עוררה סערה בינלאומית וב-1974, הודיעה צרפת שהיא מסיימת את ניסוייה באוקיינוס השקט.
1982: הפסקת ציד לוויתנים
לאחר עשור של מחאה ואינספור עימותים בין פעילי גרינפיס לציידי לוויתנים, הוועדה הבינלאומית לציד לווייתנים הוציאה איסור על ציד לוויתנים מסחרי. עם תחילתו של הקמפיין בשנות ה-70', מספרם של הלוויתנים הכחולים עמד על פחות מ-6000 פרטים. לוויתני האמפבק הראו ירידה זהה ואוכלוסיות הלוויתן האפור, לוויתן צפוני וראשתן גדול ראש ירדו בחצי ממספרן לפני שהחל ציד לוויתנים מסחרי.
תמונותיהם של פעילי גרינפיס המתעמתים עם ציי ספינות ציד בלב ים, כשלא אחת הם העמידו את עצמם לפני הצלצלים (Harpoon, כלי דיג), הביאו את נושא ציד הלוויתנים למרכז תשומת הלב הציבורית. תמונות המתעדות לוויתנים שניצודו הסתובבו בכלי התקשורת ודעת הקהל החלה לנטות כנגד ציידי הלוויתנים. קמפיינים עולמיים נגד הפרקטיקה המשיכו לצבור אהדה ציבורית וב-1979, הכריזה הוועדה הבינלאומית לציד לווייתנים על השמורה ללוויתנים באוקיינוס ההודי כאמצעי לשמר את מספרם המדלדל.
בגרינפיס לא הסתפקו בכך והמשיכו להפעיל לחץ ציבורי כבד עד שב-1982 הושגה המטרה אותה ניסו להשיג – איסור על ציד לוויתנים מסחרי. לאחר עשור שלם של פעילות, אוכלוסייתם המצטמקת של הלוויתנים קיבלה סופסוף את ההזדמנות להתאושש.
1985: גרינפיס מוביל את "מבצע אקסודוס" – פינויים של אנשי האי רונגלאפ
האי רונגלאפ באוקיינוס השקט, סבל מנשורת גרעינית מניסויים שערכה ארה"ב בקרבתו. בעוד האיים ביקיני ואנוואטק פונו מתושביהם לפני שהחלו הניסויים, תושבי רונגלאפ שהתגוררו במרחק 150 קילומטרים, לא פונו. בתוך 4 שעות מהפלתה של הפצצה "בראבו" במשקל 15 מגה-טון, נשורת גרעינית החלה נופלת על האי. תושביו דיווחו כי אפר לבן החל לנחות על ראשיהם וזרועותיהם החשופות של אנשים שעמדו באוויר הפתוח, להתערבב בתוך מאגרי מי שתייה ולחדור אל תוך הבתים.
על אף שב-1957 הכריזה ממשלת ארה"ב כי האי בטוח למגורים, מספר ההפלות על האי היה גבוה פי 2 מאשר אצל נשים שלא נחשפו לרמות קרינה גבוהות כל כך. תושבי האי יצרו קשר עם פעילי גרינפיס בבקשת עזרה. ב-17 במאי הגיעה הספינה "ריינבואו ווריור" (Rainbow Warrior) לאי. בעשרת הימים לאחר מכן, חילץ הצוות יותר מ-300 תושבים ומעל 100 טונות של חומרי בנייה לאי מג'אטו, 180 קילומטרים משם.
1985: הטבעתה של הריינבואו ווריור על ידי ממשלת צרפת
ב-10.7.85, עגנה ספינת גרינפיס ה"ריינבואו ווריור" באוקלנד, ניו זילנד – מוכנה לשבש את הניסויים הגרעיניים באי מורורה שערכה ממשלת צרפת – כאשר השירות החשאי הצרפתי הניח 2 פצצות על גוף כלי השיט. הפיצוץ שנגרם מפצצות אלה הטביע את הספינה והרג את צלם גרינפיס הפורטוגלי בן ה-35, פרננדו פררה.
בתחילה, הכחישה ממשלת צרפת כל קשר למעורבות במעשה אולם מעורבותה התבררה בתוך זמן קצר. לבסוף, הופיע ראש ממשלת צרפת דאז, לורן פביוס, בטלוויזיה וסיפר לציבור ההמום כי סוכני השירות החשאי הטביעו את הספינה בהוראת הממשלה. המקרה עורר סערה בינלאומית וזעם רב בשל בחירתה של הממשלה להגיב באופן קטלני מול מחאה בלתי אלימה.
ספינה חדשה של גרינפיס קיבלה מחדש את השם "ריינבואו ווריור" ובמשך 22 שנים, המשיכה לפעול למען עולם ירוק ובטוח. ב-2011 הושקה ה"ריינבואו ווריור" השלישית – הספינה הראשונה בעולם שנבנתה במיוחד לצרכי ניהול מסעות סביבתיים.
1991: בסיס הפארק העולמי באנטרקטיקה
ב-1987, ייסד גרינפיס את "בסיס הפארק העולמי" – בסיס שפעל לאורך כל השנה בקייפ אוונס, באי רוס שבאנטרקטיקה. הבסיס הוקם כדי לאפשר לגרינפיס מושבים סביב שולחן הדיונים על אמנת אנטרקטיקה – מערכת של בריתות והסכמים המסדירה את היחסים הבינלאומיים ביחס לאנטרקטיקה, היבשת היחידה בעולם ללא אוכלוסייה ילידית. 46 מדינות חתומות על האמנה, בה מוסכם כי אנטרקטיקה תישאר שמורה מדעית בה ניתן חופש חקירה ואסורה כל פעילות צבאית על היבשת. פעילי גרינפיס הפעילו את הבסיס, באחד המקומות המבודדים בעולם, משנת 1987 ועד 1991, ודרשו כי אנטרקטיקה כולה תוכרז כפארק עולמי.
צוות גרינפיס ניטר זיהום מבסיסים קרובים ודרש מהמדינות לקחת אחריות על מעשיהן. ב-1990 מנעו פעילי גרינפיס את בנייתו של מסלול המראה, על ידי ממשלת צרפת. עבודות הבנייה היו שנויות במחלוקת שכן נדרשה הפצצה בדינמיט של אזורי קינון של פינגווינים. מדענים צרפתים הודו כי עצם בניית מסלול המראה מפירה היבטים מסוימים של אמנת אנטרקטיקה. הבסיס נסגר ב-1991 כאשר המדינות החברות באמנת אנטרקטיקה הסכימו לאמץ פרוטוקול סביבתי חדש, כולל איסור על כרייה וניצול מחצבים למשך מינימום 50 שנה. עד 1997, אישרו את הפרוטוקול כל המדינות בעלות בסיסים באנטרקטיקה.
1993: הועדה להשלכת פסולת בלונדון אוסרת על השלכת פסולת רדיואקטיבית לים
לאחר קמפיין שנמשך 15 שנים וכלל אינספור פעולות בים, הגשת התנגדויות ולחץ ציבורי כבד בהובלת גרינפיס ושותפים נוספים, הועדה להשלכת פסולת בלונדון אסרה על השלכת פסולת רדיואקטיבית ברמה נמוכה לים וכן התחייבה לסיים שריפת פסולת תעשייתית. החלטות הוועדה היוו הישג אדיר של גרינפיס בקמפיין המתמשך וארוך השנים שלו למען אוקיינוסים בריאים.
1995: הקמפיין "ברנט ספאר" מוביל לניצחון גדול נגד השלכת פסולת פטרוכימית בים.
אחת מהפעולות הידועות ביותר של גרינפיס, ההשתלטות על אסדת קידוחי הנפט "ברנט ספאר", התרחשה בים הצפוני ביוני 1995. פעילי גרינפיס השתלטו על האסדה למשך 3 שבועות כחלק מקמפיין בינלאומי מתואם, כנגד הצעתה של חברת האנרגיה "של" – להשליך את פסולת האסדה ובה 11,000 טונות של נפט, בעומק הים. הקמפיין הסתיים בהצלחה לאחר ששל חזרה בה מתוכניותיה.
1995: הזעקה שנשמעה מסביב לעולם
ביוני 1995, הממשלה הצרפתית הכריזה כי היא מתכוונת להמשיך ולבצע 8 ניסויים גרעיניים תת קרקעיים באי מורורה, לפני שתאשר סופית את אמנת האו"ם על איסור ביצוע ניסויים גרעיניים. גרינפיס הגיבה בשליחת ה"ריינבואו ווריור 2" למורורה כדי להמשיך את המשימה אליה יצאה הרייבואו ווריור המקורית ב-1973 – למחות וליצור רעש תקשורתי ובמידת האפשר, לשבש את הניסויים.
הריינבואו ווריור בליווי כלי שיט נוסף של גרינפיס התקרבו לגבול השטח הימי עליו הכריזה צרפת כאזור סגור, ב-1 לספטמבר. ספינת מלחמה צרפתית הורתה לספינות לחזור אחורה אבל תשובת גרינפיס הייתה: "המסר התקבל. אין תגובה". קבוצת קומנדו צרפתית הסתערה על ספינות גרינפיס באלימות ועם גז מדמיע, ועצרה את כל הנוכחים. דוברת הקמפיין, סטפני מילס, סגרה את עצמה בחדר הרדיו והייתה באמצע ראיונות לתקשורת כשחלונות החדר נופצו ורימוני גז מדמיע הושלכו לתוכו. הצרחות והשיעולים נשמעו בתקשורת.
סרטוני הוידאו והאודיו של ההתקפה התפרסמו בכל העולם ועוררו גל של התנגדות לניסויים הגרעיניים. בינואר 1996, הודיע הנשיא כי צרפת מסיימת באופן סופי את תכנית הניסויים שלה.
1997: גרינפיס יוצר את גרינפריז (Greenfreeze)
גרינפיס יוצר מהפכה בשוק המקררים עם יצירתו של "גרינפריז" – מקרר ביתי ללא כימיקלים הפוגעים באוזון ומהווים גזי חממה חזקים המחמירים את התחממות כדור הארץ. גרינפיס זכה בפרס האוזון של התוכנית הסביבתית של האו"ם על פיתוח גרינפריז. בטקס קבלת הפרס אמר ארגון האו"ם: "ארגון גרינפיס הבינלאומי מילא תפקיד חשוב בהעלאת המודעות של ממשלות, לצורך להפסיק את השימוש בחומרים המזיקים לשכבת האוזון. אבל גרינפיס לא הפסיק שם אלא המשיך ופיתח מערכת קירור נטולת כימיקלים מזיקים לחלוטין."
מערכת ה"גרינפריז" זמינה בחינם לשימושן של חברות מסחריות וכיום משווקת על ידי מספר יצרנים אירופאיים גדולים וגם חברות סיניות גדולות שוקלות להחליף לגזי קירור פחמימניים. בכך, תרם גרינפיס תרומה ממשית ומשמעותית להגנה על שכבת האוזון.
2010: גרינפיס לוחץ על חברת נסטלה להפסיק את הרס יערות הגשם
קונגלומרט המזון והמשקאות נסטלה, הסכים לראשונה להפסיק לרכוש שמן דקלים ממקורות הכרוכים בהרס יערות הגשם באינדונזיה. ההחלטה הביאה לסיומם של 8 שבועות בהם הופעל לחץ צרכני כבד דרך הרשתות החברתיות ובפעולות ישירות בלתי אלימות של פעילי גרינפיס, לאחר שהחברה נענתה לדרישות הקמפיין הבינלאומי נגד מותג "קיט קאט" שלה.
2015: חשיפת מעל ל-30 שנים של דיג בלתי חוקי במערב אפריקה
במאי 2015, גרינפיס מזרח אסיה וגרינפיס אפריקה פרסמו דוח שחושף כי חברות סיניות מבצעות דיג בלתי חוקי במערב אפריקה כבר מעל ל-30 שנה. פעילים על ספינת גרינפיס "האספרנזה", חשפו כי תקריות דיג בלתי חוקיות, בלתי מדווחות וללא רישוי, בהן דיג מכמורות הרסני על ידי חברות בבעלות ממשלתית סינית, התרחשו בממוצע בכל יומיים. יותר מזה, התגלה כי תאגיד הדיג הסיני הלאומי זייף את משקל הסחורות של רבות מספינות הדיג שלו.
גרינפיס פנה לרשויות בסין והדוח קיבל תשומת לב עולמית. ביוני, הוזמנו הפעילים לפגישה עם משרד החקלאות הסיני כדי לדון בנושא. ביולי, הסוכנות הלאומית לפיקוח על הדיג, פירסמה הנחיות חדשות הדורשות מכלי דיג חדשים, להוכיח שהם עומדים בסטנדרטים בינלאומיים הנוגעים למשקל הדגה.
2019: מזהמים גדולים נמצאו אחראים להפרת זכויות אדם
בדצמבר 2019, הציגה הועדה לזכויות אדם בפיליפינים (CHR) את הדוח הראשוני שלה על מסקנותיה מהחקירה הלאומית על שינויי האקלים, בועידת האקלים הבינלאומית במדריד, (COP25). החקירה, הראשונה מסוגה, החלה בעקבות עצומה שהגישו אזרחי הפיליפינים, בתמיכתו של ארגון גרינפיס וארגונים לא ממשלתיים רבים נוספים.
לאחר כמעט 3 שנות חקירה, מצאה הועדה כי מזהמי הפחמן הגדולים אחראים להפרות זכויות אדם הנגרמות ממשבר האקלים. הייתה זו החקירה הלאומית הראשונה על הקשר בין המזהמים הגדולים וזכויות אדם, שהיוותה ניצחון תקדימי לתנועה למען צדק אקלימי ולקהילות הסובלות מהשלכות משבר האקלים בפיליפינים. החלטת הועדה שיקפה עבודה של שנים: גרינפיס דרום-מזרח אסיה, בשיתוף 14 ארגונים ו-20 יחידים, הגיש את העצומה ב-22 בספטמבר 2015, בקריאה לביצוע החקירה. מעל 100,000 חתימות נאספו ברשת בתמיכה ליוזמה על ידי 3 ארגונים ובהם גרינפיס דרום-מזרח אסיה ובתמיכתם של 8 ארגונים בינלאומיים נוספים.
2021: פסיקה פורצת דרך בתביעת אקלים נגד של
בפסק דין היסטורי, קבע בית המשפט בהאג כי על תאגיד האנרגיה "של", להפחית את פליטות גזי החממה שלו ב-45% עד שנת 2030 ביחס ל-2019. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה בה חברת דלקים פוסיליים גדולה נמצאת אחראית לתרומתה למשבר האקלים, ומחוייבת להפחית את פליטות הפחמן שלה לכל אורכה של שרשרת האספקה שלה.
התביעה הוגשה על ידי הארגון חברי כדור הארץ הולנד, גרינפיס הולנד, 17,379 תובעים וארגונים לא-ממשלתיים נוספים. הפסיקה היא מסר ברור לתעשיית הדלקים הפוסיליים ומומחים משפטיים מצפים כי בעקבותיה יתעורר גל עולמי של תביעות אקלים. לערכאות משפט שונות יש תחומי שיפוט שונים אבל תובעים בכל העולם יכולים להשתמש בעיקרון המנחה מהתביעה בהאג – ליצרניות הדלקים הפוסיליים יש מחוייבות להפחית את הפליטות שלהם בהתאם למדע האקלימי.
גרינפיס היום
הקבוצה הראשונה של פעילי גרינפיס שתלה זרע שצמח לארגון שלו נציגויות במעל 50 מדינות. יחד עם מאות מיליוני תומכים, אנחנו פועלים כחלק מהתנועה הגלובלית הנלחמת להבטיח את שלומם של כדור הארץ והאנושות. אותה תקווה ורוח עשייה שהניעה את המסע הראשון של גרינפיס, ממשיכה להעניק השראה למגוון מסעות וקמפיינים, החל ממתן עזרה באמזונס ובאוקיינוס השקט, כיבוי שריפות ברוסיה, חשיפת דיג בלתי חוקי באפריקה ופעילות למען הפחתת פליטות מסביב לעולם.
אולם העקרונות הבסיסיים נשמרים: פעולה בלתי אלימה, עצמאות מוחלטת מעסקים ופוליטיקה, תקווה ופעולה. במשך השנים, התפתח גרינפיס וצמח מטיפול בסמפטומים, לטיפול בשורש הבעיות עצמן – התמודדות עם תפיסת העולם ומבני הכוח המאפשרים את הרס הסביבה והאקלים, וההבנה כי הרס זה קשור קשר הדוק לאי-שוויון ואי-צדק.
היום יותר מתמיד, כשארגון גרינפיס מציין 50 שנים בחזית המאבק להגנת כדור הארץ ולמען צדק סביבתי, זה הזמן להסתכל קדימה אל העתיד. כאן ועכשיו, על מיליארדים להתאחד כתנועה גלובלית ולפעול מסביב לעולם. עלינו למנוע את השפעותיו הקשות ביותר של משבר האקלים, את קריסתו של המגוון הביולוגי ולהפיל את מבני הכוח ואת התפיסה המניעה אותם, המאפשרת הרס סביבתי. עלינו לדרוש עתיד ירוק, בטוח וצודק עבור כולנו.
”גרינפיס הוא הרבים, הנתמכים בידי הרבים, שפועלים למען הכלל.“
ביל דארנל, ממייסדי גרינפיס.
