מזג אוויר קפוא שובר שיאים. סופות קרח ושלגים מתחוללות בעונת החורף הנוכחית באזורים ענקיים בחצי הכדור הצפוני. לדוגמא, ערים במזרח אסיה כמו בייג'ינג וסיאול חוו קור מקפיא שלא שחוו במשך עשרות שנים. בספרד נמדדו טמפרטורות נמוכות ביותר של כ מינוס 25 צלזיוס וחלק גדול מאדמת מדינת הולנד קפאה, ואילו בצפון מזרח ארה"ב נערם השלג והגיע עד לגובה חצי מטר. מזג האוויר הקיצוני הזה, שמשפיע על יותר ממיליארד אנשים ברחבי העולם, הוא סימן מרכזי נוסף להשפעתו המכרעת של משבר האקלים. למרות שזה נראה כמו התקררות עולמית ולא התחממות כדור הארץ. איך זה אפשרי? ובכן, זה קשור רבות לקוטב הצפוני המתחמם שמביא ליציאה מאיזון של מערבולת הקוטב. האם כל זה נשמע קצת מסובך? אל דאגה, נסביר בדיוק מהי מערבולת קוטבית, כיצד היא משפיעה על מזג האוויר שלנו וקשורה למשבר האקלים, ומה אנו יכולים לעשות בנידון.
אז מהי בעצם מערבולת קוטבית?
המערבולת הקוטבית היא מין סוג של טורנדו ענקי של אוויר קר המסתחרר ומסתובב גבוה באטמוספירה בקוטב הצפוני ובקוטב הדרומי, אך בבלוג הזה נתמקד במערבולת הקוטבית בקוטב הצפוני. זו תופעה טבעית שתמיד קיימת על יד אזור הקטבים, אך נחלשת בקיץ ומתחזקת בחורף. מכיוון שהמערבולת מנותקת מחום השמש בקוטב הצפוני זה הופך אותה ליותר קרה מאשר קו המשווה, הנשאר חם כל השנה. האטמוספירה מנסה לאזן את הפרש הטמפרטורות הקיצוני הזה על ידי יצירת מערבולת של האוויר הקר בקוטב הצפוני – וזוהי מערבולת הקוטב. ספירלה ענקית זו של רוחות מקפיאות נמצאת בסטרטוספירה, לפחות 16 ק"מ מעל פני כדור הארץ, כך שהיא גבוהה מדי כדי שתשפיע ישירות על מזג האוויר שלנו, אך יש לה השפעה עקיפה. כאשר המערבולת מסתובבת כרגיל, כל האוויר הקר נשאר במערבולת, אבל כאשר המערבולת מתנדנדת, האוויר הקר בורח דרומה ומתחיל בתגובת שרשרת הגורמת לירידה דרסטית בטמפרטורות.
מכשיר הסאונד האינפרא אדום האטמוספרי (AIRS) של נאס"א לוכד מערבולת קוטבית הנעה ממרכז קנדה למערב התיכון של ארה"ב החל מה -20 בינואר ועד ה- 29 בינואר.
מה גורם למערבולת הקוטבית "להתנדנד" ? מה גורם לתנודות במערבולת?
התשובה לשאלה זאת קשה לפיענוח, אך המטאורולוגים חושבים שזה קשור לעליית טמפרטורות פתאומית באוויר בסטרטוספירה מעל הקוטב הצפוני. עליית טמפרטורה חדה וקיצונית שכזו מסיתה את סיחרור המערבולת הקוטבית מציר הסיבוב שלה, והמערבולת מתנודדת ומתרחבת דרומה יותר מן הרגיל.
תוך כדי התנודות, האויר הקר- הידוע כזרם הסילון- גם כן מוסט דרומה. בתחילת השנה, מערבולות קוטביות מוחלשות הביאו איתם למזרח אסיה גלי קור שוברי שיאים. כעת המערבולת התפתלה לצורת שתי "רגליים" הבולטות לכיוון צפון אמריקה ואירופה. "רגליים" אלו גרמו לאוויר הקפוא להתקרב אל פני האדמה (וזה מה שמשפיע ישירות על מזג האוויר שלנו) להתפשט דרומה, ולייצר חזית קרה המגיעה לרוב רחבי אירופה וצפון אמריקה .
בסדר, אז מה הקשר של זה לשינוי האקלים ?
ישנן עדויות רבות לכך שמשבר האקלים הוא אחת הסיבות העיקריות לכך שהמערבולת הקוטבית נדחקה מהמסלול וגרמה לחורף קשה במיוחד. אנו יודעים כי האזור הארקטי מתחמם במהירות כפולה מזו של שאר העולם. זה הביא להמסת קרחונים ולהמסת כמות משמעותית של מי קרח באזור. מדענים חושבים שייתכן שהדבר “נידנד” את מערבולת הקוטב. אחת התיאוריות היא שעם כמות קטנה יותר של מי קרח המשקפים את קרינת השמש, המים באזור הארקטי מתחממים וגורמים לעננים של אוויר חם היוצרים אדוות שמוציאות מאיזון את מערבולת הקוטב.
קורה הרבה יותר מזה, אבל מה שבטוח הוא שמערבולת הקוטב המתנדנדת מתרחשת בתדירות גבוהה יותר בעשור האחרון. וזה אומר שחורפים קשים ומסוכנים באופן יוצא דופן, דבר שהיה בעבר אירוע נדיר, הופכים להיות הרבה יותר נפוצים כמו אירועי מזג אוויר קיצוניים אחרים הקשורים למשבר האקלים
אבל מה כל כך רע בקצת קור?
מזג אוויר קר מהרגיל הוא בעיה ענקית ולעיתים קרובות טרגית. אנשים מתים מקור או מתאונות הנגרמות כתוצאה ממזג אוויר קיצוני.יותר מתריסר אנשים נהרגו ממפולות שלג ביפן. בספרד, סופת שלגים מקפיאה גרמה למותם של ארבעה אנשים מהיפותרמיה.
סופות שלג משתקות את מערכות התחבורה הכוללות כבישים, רכבות וטיסות אוויריות; חורפים מקפיאים מובילים לנזקים ביבול החקלאי ולתמותה של בעלי חיים המשבשים את תהליך ייצור המזון; מזג אוויר סוער יכול לנתק את אספקת האנרגיה ולגרום לתקלות באספקת החשמל . סופות באוקיינוסים עלולות לגרום לאובדן חיים ולנזקים כלכליים. זה לא סתם מזג אוויר קר – אירועי מזג אוויר קיצוניים כמעט תמיד מהווים סכנה ממשית .
מה אנחנו יכולים לעשות?
אנו יכולים לפנות אל לב הבעיה ולנקוט בפעולות מיידיות על מנת להקל על משבר האקלים. אנו זקוקים לשינויי מדיניות דחופים כדי לשנות את הכלכלה הקיימת המבוססת על דלקים פוסיליים לכלכלה המבוססת על אנרגיות מתחדשות.
בעיקרון, הדרך היחידה להתמודד עם אירועי מזג האוויר הקיצוניים היא להתמודד עם מצב החירום האקלימי.
המשמעות היא להפסיק באופן מוחלט את השימוש בדלקים מאובנים, 100% אנרגיה מתחדשת בכל מקום ולכל דבר. כולנו יכולים לעשות את חלקנו, וזה חשוב ביותר. רבים מכם כבר נוקטים בפעולה על ידי בחירה בתחבורה ציבורית, רכיבה על אופניים או הליכה ומעבר לשימוש באנרגיה מתחדשת. אך בסופו של דבר ממשלות ותאגידים מחויבים להוביל את הדרך לשינוי.
והם חייבים להתחיל להוביל עכשיו.
וכאן נכנסת לתמונה מזרח אסיה
בשנה שעברה התחייבו סין, יפן וקוריאה להפחית באופן משמעותי פליטות של פחמן דו חמצני וגזי חממה עד שנת2050 או 2060. הם הפגינו מנהיגות אמיתית. אבל הבטחות הן רק מילים, ומה שאנחנו צריכים עכשיו זה פעולה אמיתית. שלוש המדינות הללו – האחראיות לשליש מכלל פליטת הפחמן העולמית בשנת 2018 – חייבות כעת לפרסם תוכניות קונקרטיות ארוכות טווח לעמידה ביעדים שהוכרזו. ולהציג לוח זמנים מפורט כיצד הם יעברו לאנרגיה מתחדשת.
אני רוצה לעזור