11 פעולות אקלימיות שמוכרחים לנקוט עכשיו

המדע ברור: משבר האקלים הוא אמיתי, והוא לגמרי כאן.

הפעולות האקלימיות הנדרשות גם הן ברורות: אנו צריכים מעבר מיידי ודרסטי מצריכה של דלק פוסילי (שמקורו במאובנים) כדי להפחית את פליטות גזי החממה שלנו בצורה גלובלית ובמהירות.

בואו נגיד את זה שוב עבור כל המזהמים הגדולים והדחיינים שחושבים בטעות שכסף או טילי חלל ימנעו מהם לחוות את ההשפעות של משבר האקלים.

אנחנו מוכרחים לעבור באופן מיידי לחלופות מדלק פוסילי ועכשיו!

הדברים היחדים שמונעים מהשינוי ההכרחי הזה לקרות הן תאגידים מזהמים שמתעדפים את הרווחים הפרטיים שלהם מאשר טובת כדור הארץ, בנוסף לממשלות שמעדיפות כוח ושליטה על פני חיי אדם וטובת כלל הציבור.

כאן אתם נכנסים לתמונה: אנחנו בגרינפיס, מאמינים כבר חמישים שנה שלאנשים יש כוח לנצח. אבל שינוי אפשר להוביל רק אם נעבוד כולנו ביחד.

כחלק מעבודה משותפת ובתנועה גלובלית, עלינו לעשות כל שביכולתינו בצורה מהירה ואמיצה, בכל רמה שהיא ובכל המגזרים.

להלן כמה פעולות אקלימיות שעלינו לקדם בכל דרך אפשרית כדי להבטיח עתיד הוגן, בטוח ובר-קיימא יותר לכולנו:

1. עצירה מוחלטת של  פיתוח והשקעות חדשות בדלקים פוסליים: יתרה מזאת, יש לצאת בהדרגה משימוש בתשתיות של דלקים פוסליים וזאת מפני שאנחנו מוכרחים להתיישר עם מטרת ה1.5 מעלות צלזיוס. פתרונות יעילים, חכמים וברי-קיימא כבר מוכנים לספק ולעמוד בכל צרכי האנרגיה שלנו.
2. לעצור את הקמתם של צינורות ותשתיות גז ונפט בכל מקום: התנגדות של שבטי ילידים כבר הצליחה בעבר לעצור צינורות הספקה שכאלה. לא רק שעלינו להמשיך ולתמוך בזכויות האדמה של שבטי ילידים, בנוסף אנו מוכרחים לעמוד לצידם של קהילות וכפרים מקומיים אשר יש חשש שיפגעו מתאוות הבצע של תאגידים וחברות.
3. קביעת צעדים ממשיים להשגת ניטרליות פחמנית גלובלית: הפאנל הבין-ממשלתי בנושא שינויי האקלים (IPCC) שהוקם על ידי האו"ם, הוא למעשה קבוצה של מדעני אקלים מהמובילים בעולם אשר הבהירו בדוח ה1.5 מעלות צלזיוס, שעלינו להגדיר מטרות אופרטיביות לקראת היעד, כגון צמצום לפחות בחצי מכלל הפליטות הגלובליות עד שנת 2030. מדינות בעלות יכולות כלכליים ותחושת ואחראיות חייבות להוביל את הדרך ולתמוך במדינות אחרות בדרכן.
4. ממשלות צריכות ליישר קו עם המטרות והתכניות של דוח ה- 1.5 מעלות צלזיוס לקראת 26COP נכון להיום בהתאם להתחייבויות הקיימו של מדינות אנחנו בדרך לעתיד אפוקליפטי של התחממות של כ- 3.2 מעלות צלזיוס. זה פשוט לא בא בחשבון! אנחנו זקוקים ליעדים שאפתניים יותר ולהתחייבויות ממשיות יותר בוועידת האקלים בגלזגו.
5. מוסדות פיננסיים חייבים להתיישר עם המטרות שהוצבו בהסכם פריז: מכיוון שבעתיד לא נשתמש בדלקים פוסליים, והעלויות החיצוניות שלהן ממיטות עלינו אסון, חובה להפסיק להשקיע כספים בהם. על אחת כמה וכמה שמדובר בכספי החסכונות של כולנו. הסטת השקעות תהיה המפתח להימנעות מצריכת פחמן גבוה ולהגבלת עליית הטמפרטורה הממוצעת העולמית ל1.5 מעלות צלזיוס בהתאם לעקרונות פריז. לא עוד לטיוח של חברות שטוענות שהן "ירוקות" או להבטחות חסרות בסיס של "אפס-פליטה" שמסתמכות על קיזוזים דמיוניים.
6. תיקון מערכת המזון השבורה שלנו: הייצור התעשייתי של סחורות כמו שמן דקלים, סויה, בשר ומוצרי חלב, הורסים את היערות שלנו ומערכות אקולוגיות חיוניות אחרות. עלינו לחדול מבירוא היערות, לשקם יערות ומערכות אקולוגיות בים, ביבשה ובאוויר. עלינו לאמץ אגרו-אקולוגיה לצד הפחתה בייצור וצריכה של מוצרים מהחי ולעבור לתזונה מהצומח.
7. הגיע העת לשינוי באופן בו אנחנו מתניידים: אם אנחנו רציניים לגבי הפחתת פליטות גזי חממה, עלינו לשקול מחדש ומהיסוד כיצד אנשים מתניידים וסחורה מועברת. עלינו לצמצם את השימוש ברכב פרטי וטיסות קצרות טווח ולעודד חלופות מקיימות   
8. שימור ושיחזור של מערכות אקולוגיות: מערכות אקולוגיות כאשר בריאות, הינן  עמידות יותר לנוכח שינויי אקלים באשר יבואו. עלינו להגן על לפחות 30% מהקרקעות ומהאוקיינוסים שלנו ולהפחית לחצים ממערכות האקולוגיות של האוקיינוס.
9. להקשיב ולעמוד לצידם של קהילות ילידיות:הזכויות והקהילות המסורתיות של כפרי הילידים הן חלק קריטי ממערכת אקולוגית בריאה, אך חייהם ואדמותיהם תחת איומי הכחדה מסביב לעולם.
10. להתכונן לבלתי נמנע – ובצדק. כל התכניות העתידיות לפיתוח וניהול מים, פרוייקטי תשתית ותכניות לאבטחת מזון חייבות להיות חלק מהמציאות האקלימית שבה אנו חיים. עקרון "המזהם משלם" חייב להיות בלב מאמצי ההסתגלות והפיצוי בין מדינות ובתוכן.
11. התחייבות לביצוע בערבות הדדית: כיום, אלה שמשלמים את המחיר הגבוהה ביותר של משבר האקלים הם אלו שהכי פחות גורמים לו. ממשלות עשירות צריכות לעמוד בהתחייבותיהן הכלכליות מוועידת פריז ולהתייחס ברצינות לאובדן ולנזק שנגרם בעקבות משבר האקלים. זה לא מאוחר מידיי, אבל אנחנו חייבים לפעול עכשיו!

נכון, זה מרגיש כיאילו יש לנו מלא עבודה עוד לעשות. אבל אל דאגה, אנחנו יכולים – ומוכרחים – לעשות את זה, ביחד.

נקיטת צעדים הגיוניים אלה,  בכדי להגן על בני האדם ועל כדור הארץ, לא רק יחסכו לנו זמן וכסף בהשוואה לפתרונות פיקטיביים או חוסר פעולה; נקיטת צעדים אלו תציל נפש ורכוש. מגפת הקורונה הצליחה לערער את הסטאטוס-קוו והציגה בפנינו את ההזדמנות להתניע את התהליך לשינוי ירוק, עם צעדים שכבר אומצו בכל העולם.

זוהי הזדמנות וזהו הרגע הנכון – לעשות או לחדול – לבנות מחדש בצורה טובה יותר! אז בואו נתפוס את ההזדמנות הזאת בשתי ידיים!

בלוג נכתב במקור על ידי כריס גרינברג מגרינפיס בינלאומי