ארגון הבריאות העולמי מנסה להילחם באיום הבריאותי הגדול ביותר. האם העולם יקשיב?

8.7 מיליון מקרי מוות, כחמישית ממקרי המוות בעולם, נגרמו בשנת 2018 כתוצאה מה"רוצח השקט" – זיהום אוויר הנוצר משריפת דלקים פוסיליים. בשנים האחרונות, עוד ועוד מחקרים מראים באופן ברור כי כלי רכב עם מנוע בעירה פנימי, הפקת חשמל בתחנות כוח המבוססות על נפט או פחם, מפעלים, מכרות או מזקקות, שריפת פסולת וכל שימוש בדלקים מזהמים לצרכים ביתיים, גורמים לזיהום אוויר בעל תג מחיר גבוה וקטלני במיוחד – 1 מכל 10 בני אדם באירופה ובארה"ב, כשליש ממקרי המוות של בגירים מעל גיל 14 במזרח אסיה ו-13.6% ממקרי המוות של ילדים מתחת לגיל 5 באירופה, נגרמים בכל שנה מהשימוש בדלקים פוסיליים. בצלה של  הקורונה, אסונות טבע ופוליטיקה עולמית, השיח הציבורי והתקשורתי ממעט לעסוק בעובדה כי התמותה לה גורמת ההתמכרות האנושית לנפט, פחם וגז – גבוה מהתמותה לה גורמים עישון סיגריות ומלריה, יחד. 

100 ערים עם ציון נכשל

לפני כשבועיים, לראשונה מזה 16 שנה, החמיר ארגון הבריאות העולמי את הנחיותיו לאיכות האוויר ותקנות הנוגעות לריכוז מזהמים באוויר. בשנת 2020, השנה בה רוב חלקי העולם היו תחת סגרים והגבלות תנועה בשל התפרצות נגיף הקורונה, רוב הערים הגדולות בעולם כשלו מלעמוד אף בתקנות הישנות, שהיו מחמירות הרבה פחות. כל אחת מ-100 הערים הגדולות בעולם הפרה את הרמות המותרות על פי התקנות החדשות.
בדלהי, ממוצע הזיהום השנתי שנגרם מחלקיקים נשימים עדינים בקוטר 2.5μm עבר את תקנות ארגון הבריאות העולמי שגובשו ב-2005 פי 8, מה שהפך אותה לעיר המזוהמת בעולם. על פי התקנות החדשות בהן נחתך הרף המותר של מרבית המזהמים בחצי ודו-תחמוצת החנקן ב-75%, היה הזיהום בדלהי גבוה פי כמעט 17 מרמת הזיהום המותרת. על פי הערכות, בשנת 2020 אירעו 57,000 מקרי מוות בטרם עת בבירה ההודית בשל איכות אוויר ירודה וזיהום חלקיקי חמור.

בג'אקרטה ובייג'ינג היה הזיהום גבוה פי ארבעה, במקסיקו סיטי, סיאול ובנגקוק – פי שניים, אבל אפילו בערים בהן זיהום האוויר לא הפר את תקנות האירגון, נרשמו ב-2020 אלפי מקרי מוות המיוחסים לחשיפה ארוכת טווח לרמות זיהום נמוכות. כך לדוגמה, מספר מקרי המוות המקושרים לזיהום חלקיקים נשימים עדינים בניו-יורק ובלונדון עומד על 11,000 ו-10,000 בהתאמה. בזמן שערים במזרח אסיה סובלות מההשלכות החמורות ביותר, זיהום אוויר הוא נכון להיום האיום הסביבתי הגדול ביותר לבריאות האנושית הגלובלית ומהווה משבר בריאות חריף הן במדינות מתפתחות והן במדינות עשירות. בדו"ח של הבנק העולמי מ-2016, נאמדת ההוצאה על בריאות כתוצאה מזיהום אוויר בעלות של 5 טרליוני דולרים בשנה.

מסוכן לכל איבר בגוף
על פי נתוני האו"ם, כ-90% מאוכלוסיית העולם חיים באזורים בהם זיהום האוויר עולה על הנחיותיו של ארגון הבריאות העולמי, ובמקביל, מנסים מדענים להדגיש שוב ושוב כי לא קיימת רמת זיהום שניתן להתייחס אליה כבטוחה. בסקירה שנערכה ב-2019 נמצא כי חשיפה לזיהום אוויר, גם ברמות נמוכות לאורך זמן, עשויה להביא לפגיעות הדרגתיות חמורות בכל איברי הגוף ובניהן דמנציה, שבץ, מחלות לב-ריאה, סוכרת, סוגי סרטן שונים, בעיות פוריות ואף פגיעה בהתפתחות המוח והפחתה באינטיליגנציה. "המדע חד משמעי – זיהום אוויר, גם ברמות נמוכות, מקצר את משך החיים והוא בעל השלכות חמורות על בריאות הציבור" אומר ד"ר איידן פארו, מומחה גרינפיס לזיהום אוויר מאוניברסיטת אקסטר באנגליה. "ארגון הבריאות העולמי אמנם הקשיח את תקנות איכות האוויר שלו אבל תקנות אלה חסרות משמעות אם ממשלות לא פועלות על פיהן. מה שמשנה הוא אם ממשלות יחלו לנקוט במדיניות רבת-השפעה שתפחית את הפליטות המזהמות ובראשה – הפסקת סבסוד תעשיות הדלקים הפוסיליים וזירוז המעבר לאנרגיה נקייה."

כמעט 80% ממיליוני מקרי המוות המיותרים הנגרמים מזיהום אוויר בכל שנה, ניתן היה למנוע לו זיהום האוויר בערים היה עומד בתקנות החדשות של ארגון הבריאות העולמי. בידי ממשלות מצויים הפתרונות והכלים הנחוצים כדי לפתור את משבר זיהום האוויר ואת המגפה הבריאותית לה הוא גורם. גם מבלי לקחת בחשבון את העול הכלכלי הכבד הנגרם מזיהום אוויר, במרבית חלקי העולם הרבה יותר משתלם להשקיע במקורות אנרגיה מתחדשים ונקיים מאשר להמשיך לשרוף פחם, נפט או גז. מהלכים שיצמצמו באופן דרסטי את זיהום האוויר ברחבי העולם, יהיו בעלי השפעה מרחיקת לכת על הבריאות הציבורית ועל פליטות גזי החממה המחריפות את משבר האקלים. למעשה, נתוני התמותה וחישובים כלכליים פשוטים מראים כי אין כל ספק שבשלב זה, פתרונה של בעיית זיהום האוויר הוא עניין פוליטי הרבה יותר מאשר עניין טכנולוגי.