בזמן שבישראל מנסה משרד האנרגיה לנצל כל סדק כדי לקדם דרכו קידוחי גז ונפט חדשים בים ובאדמה, יש ממשלות בעולם שדווקא הולכות בכיוון הנכון. הפרלמנט האוסטרי הלאומי אישר את הצעת החוק להרחבת האנרגיות המתחדשות, הקובע יעד מחייב של 100% חשמל מאנרגיה מתחדשת, עד סוף העשור הנוכחי, בשאיפה לנייטרליות אקלימית עד 2040. כבר היום, 75% מהחשמל באוסטריה מגיע ממקורות מתחדשים בהם אנרגיית רוח, אנרגיה הידרואלקטרית, ביומסה ופאנלים סולאריים. אין באוסטריה תחנות כוח גרעיניות או פחמיות.
בעוד חימום, קירור ודלק מכוניות אינם כלולים בחוק החדש ולכן לא מדובר בזניחה מוחלטת של דלקים פוסיליים, החוק מציב יעדים ברורים להרחבת תשתיות חיוניות של אנרגיה מתחדשת, כמו גם התייעלות אנרגטית ומהלכים שיאפשרו דה-קרבוניזציה של הסקטור התעשייתי. הממשלה מייעדת לכך תקציב של כמיליארד אירו בכל שנה, עד 2030, ואספקת החשמל ממקורות נקיים עתידה לעלות ב-50% בתוך פחות מ-10 שנים. בנוסף, משרד הסביבה האוסטרי העלה את התקציב המיועד לאנרגיה סולארית, ל-92 מיליון אירו לשנת 2021.
אוסטריה, המורכבת מ-9 מדינות, תזדקק לשיתוף הפעולה של כל מדינותיה על מנת לעמוד ביעד שהציב השלטון המרכזי. כל אחת מהן תהיה אחראית להקצות שטחים לאנרגית רוח ולתכנן את פיתוח התשתיות במרחב. אולם מבין 9 המדינות, 2 כבר השיגו אותו – לפני 6 ו-8 שנים. מדינת בורגנלנד, השביעית בגודלה ובה כ-250 אלף תושבים, החלה את מסעה לעצמאות אנרגטית נקייה כבר ב-1992. ב-2009 נקבע יעד העצמאות האנרגטית שלה ל-2050 אבל היעד הושג 4 שנים בלבד לאחר מכן, ב-2013, בזכות חוות רוח מקומיות. מוערך כי תעשיית אנרגית הרוח יצרה 4500 מקומות עבודה חדשים במדינה.
בנובמבר 2015, הצהירה המדינה השנייה בגודלה באוסטריה אחרי וינה ובה 1.6 מיליון תושבים, אוסטריה התחתית, כי הגיעה לעצמאות אנרגטית שכולה מתבססת על אנרגיה מתחדשת מקומית. במשאל עם שנערך במדינה ב-1978, הצביע הרוב נגד הקמת תחנות כוח גרעיניות. במשך כעשור וחצי, בין השנים 2002-2015, השקיעה הממשלה כ-2.8 מיליארד אירו בקידום מעבר לאנרגיה נקייה שכלל הנחת מערכות סולאריות, חידוש אנרגיה הידרואלקטרית בנהר הדנובה ומאמצי חינוך נרחבים שהביאו למעורבותם של כ-300 אלף איש בתהליך על ידי התקנת מערכות סולאריות ביתיות או בידוד הבתים.
בזמן ההכרזה לפני כמעט 6 שנים, התבסס תמהיל החשמל של אוסטריה התחתונה על 63% תחנות הידרואלקטריות גדולות, 26% חוות רוח, 9% ביומסה ו-2% אנרגיה סולארית. המדינה הצהירה שהיא מחוייבת לשמור על רשת החשמל שלה 100% נקייה, גם אם תהיה עלייה בביקוש לחשמל ושהיא פועלת להעלאת מספר המשרות בסקטור מ-36,000 (ב-2015) ל-50,000.
מדינות נוספות באירופה הציבו יעדים שאפתניים: באיסלנד, אנרגיה מתחדשת מהווה כמעט 100% מרשת החשמל הביתית כבר מ-2015. ממשלת דנמרק קבעה ב-2019 כי היא מתחייבת להעלות את אחוז החשמל המיוצר מאנרגיות המתחדשות ל-100% עד 2030. לעומת זאת, נורווגיה, יצואנית הנפט והגז השנייה בגודלה באירופה – מה שהפך אותה לאחת המדינות העשירות בעולם, מבססת את רוב ייצור החשמל שלה על אנרגיה הידרואלקטרית (88%) ורוח (10%) ובמקביל, מסרבת לשחרר את קידוחי הדלקים הפוסיליים. ממשלת המרכז-ימין צופה כי קידוחי הנפט והגז ירדו באופן טבעי ב-65% רק ב-2050.
החוק החדש מהווה אחת מהרפורמות החשובות בתחום האנרגיה באוסטריה מזה עשורים, אולם לא הכל ירוק – הדרישה לאנרגיה באוסטריה הולכת ועולה ולכן קיים החשש כי ללא חוק מחייב בנושא התייעלות אנרגטית, האנרגיה המתחדשת תתקשה להחליף לחלוטין את תחנות הכוח הפועלות על אנרגיה פוסילית. לכן, קורא ארגון גרינפיס בדחיפות לקידום רגולציה בדבר התייעלות אנרגטית במקביל להעברת רשת החשמל ל-100% אנרגיה נקייה.