קו ההגנה האחרון על האמזונס עומד ליפול

בחודש יולי השנה, רשם קצב בירוא יערות האמזונס שיא חדש ומחריד: בין אוגוסט 2020 ליולי 2021 איבדו יערות הגשם העתיקים בעולם 10,476 קמ"ר, שטח שווה ערך לפי 9 מגודלה של ריו דה ז'נרו. מדובר בעלייה של 57% מהשנה הקודמת, הממצבת את השנה החולפת כגרועה ביותר מזה עשור כאשר בחודש יולי לבדו, חלה עלייה של 80% מהחודש המקביל ב-2020. היקף בירוא היערות בשנת 2021 צפוי להיות פי שניים מהיקפו ב-2018, טרם עלה לשלטון נשיא ברזיל ז'איר בולסונרו. 

משוב חיובי קטלני
יערות האמזונס בני מיליוני השנים, מכילים כ-390 מיליארד עצים ומהווים בית למיליוני מיני בעלי חיים וצמחים במה שהיא ללא ספק – המערכת האקולוגית הצפופה והמגוונת ביותר בעולם. מוערך כי קילומטר רבוע אחד של יער יכול להכיל מעל 75,000 מיני עצים ו-150,000 מיני צמחים שונים. בין הצמחיה העבותה חיים כמעט 900 אלף בני אדם המשתייכים ל-305 קבוצות אתניות שונות. אגן האמזונס איבד לכריתה ושריפה כבר 18% מגודלו המקורי כאשר 17% נוספים הושחתו ברמות שונות. מדענים מאמינים כי אובדן 20-25% מהיער, יביאו את האמזונס לנקודת האל-חזור בה יגווע אל מותו, תוך שחרור כמויות עתק של פחמן דו חמצני חזרה לאטמוספרה. 

למעשה, חלק מתהליכים אלה כבר החלו – בחודש יולי האחרון פורסם כי היערות מהווים כבר עכשיו, מקור לפליטתם השנתית של 1.5 מיליארד טונות פחמן דו חמצני, בעודם סופחים כ-0.5 מיליארד בלבד. בעוד מרבית הפליטות מגיעה מהצתות מכוונות לצורך פינוי קרקע לרעיית בקר או גידולים חקלאיים כמו סויה, מדאיגה במיוחד העובדה שהטמפרטורות הגבוהות ובצורת חמורה, גורמות לכך שחלקו הדרומי של האמזונס אינו משמש עוד אגן לספיחת פחמן אלא מקור לגזי חממה המשתחררים לאטמוספרה. בחלקים אלה, היער מת במהירות רבה יותר מהמהירות בה הוא מתחדש.

באמזונס מתקיימת לולאת משוב חיובי אכזרית במיוחד – מספרם ההולך וקטן של העצים משבש את מחזור המשקעים, מה שמחריף את הבצורות וגלי החום המחלישים את היער עוד יותר. השריפות היזומות התכופות של החקלאים ומגדלי הבשר, יוצאות מכלל שליטה ופליטות הפחמן מזנקות. להשפעותיו הקשות של משבר האקלים מצטרף קמפיין מכוון ועקבי מצד השלטונות הברזילאים תחת בולסונרו, שמטרתו לא רק לעקר מתוכן את ההגנה הסביבתית ולפתוח את היער לפיתוח אגרסיבי תעשייתי לכל דורש, אלא להפקיע לידיים פרטיות, שטחים הנמצאים בבעלות ילידית, שמורות מוגנות או שטחי ציבור. 

ממשלת ברזיל נגד האנשים והיער
4 חוקים הרסניים נמצאים כעת בשלבי חקיקה שונים כאשר חלקם עברו אישור במליאת בית הנבחרים וממשיכים בדרכם אל האישור בסנאט וחתימת הנשיא. חוק הרישוי הסביבתי, חוק השתלטות האדמות, חוק המאפשר פעילויות כלכליות בשמורות ילידיות וחוק חומרי ההדברה, אם יעברו במלואם, מהווים את האיום המשמעותי ביותר כיום על זכויותיהן של קהילות ילידיות באמזונס ויהיו מכת מוות ליערות ולמערכת האקולוגית הפגיעה והנדירה.

רגולציית הרישוי הסביבתי היא אחד הכלים העיקריים בו השתמש משרד הסביבה הברזילאי בעבר, כדי לנטר ולמנוע זיהום ופגיעה סביבתית כתוצאה מפעילויות אנושיות בשטחי היערות. התקנות מעוגנות כיום במדיניות הסביבתית הלאומית אבל חוק המסדיר את הרישוי הסביבתי, נידון בקונגרס מזה 17 שנים. נוסח החוק שעבר ב-13.5.21 בהליך חירום בבית הנבחרים, נחשב לגרסתו הגרועה ביותר, המשרתת את לובי החקלאות על חשבון הציבור הברזילאי והאמזונס. אישורו הסופי יהיה אחד המכשולים הרגולטוריים הגדולים של ממשלת ברזיל בעשורים האחרונים, על ידי ביטולו של הליך מתן הרישוי הסביבתי כנורמה מקובלת, והפיכתו ליוצא מן הכלל. 

החוק החדש יעניק מתן פטור (מלבד לפרוייקטים אינטנסיביים בהיקף בינוני-גדול) מהצורך להחזיק ברישיון לפרויקטים כגון חקלאות, רעיית בקר, הקמת תשתיות, טיפול בביוב ועוד 13 פעילויות שונות בעלות טביעת רגל אקולוגית משמעותית. כך תתאפשר "תחרות אנטי-סביבתית" בין מדינות ברזיל, שעשויות לצמצם את הרגולוציה הסביבתית אף יותר, כדי למשוך חברות ומשקיעים לתחומן. רישוי בהכרזה עצמית, יינתן באופן אוטומטי ללא תסקיר סביבתי, כולל פרויקטים של כרייה, הרחבה וסלילת כבישים ותעשיות מזהמות עם השפעה סביבתית ניכרת. הרישוי האוטומטי מהווה סכנה לשמורות ילידיות שתהליך הכרזתן כשמורות טרם הסתיים, מכיוון שתוסר החובה לערוך תסקיר סביבתי על ההשפעות הצפויות באיזורים אלה. כדי להוסיף חטא על פשע, גופים כלכליים לא יידרשו עוד לבדוק שהפרויקט המבקש את המימון עומד בקריטריונים סביבתיים כלשהם מלבד החזקה ברישיון והם אינם יהיו מחויבים לשלם עבור נזקים במקרה של אסון או תאונה. 

גנבי האדמות
החוק השני שעבר בבית הנבחרים מעודד הלכה למעשה, השתלטות בלתי חוקית על אדמות באמזונס. כבר עכשיו מעניקה ממשלת ברזיל חנינה על השתלטות על אדמות בניגוד לחוק, והיא אינה גובה קנסות שניתנו על עבירות סביבתיות. הצעת החוק החדש מפשטת ומקילה את התהליך הרגולטורי של הפרטת שטחים שבוראו באופן לא חוקי, ומסירה את הצורך בקיום תסקיר סביבתית או אף עמידה בתקנות סביבתיות בסיסיות. בכך מעודד הממשל השתלטות בלתי חוקית, שימוש הרסני בקרקע ולבסוף – מתן אישור חוקי לבעלות על האדמה. 50% משטחו של האמזונס כבר מוכרים ברובם כשטחים שמורים. 21.5% הם שטחים בבעלות פרטית ו-28.5% הנותרים, שטח שווה ערך לגודלן של טקסס וקליפורניה יחד, הם שטחי ציבור ללא ייעוד. בשטחים אלה מתרחשים כ-40% מבירוא היערות בכל שנה. 

חוק נוסף מבקש לפתוח שמורות מוגנות בבעלות ילידית לפיתוח כלכלי תעשייתי ובו כריית מחצבים, אנרגיה הידרואלקטרית, חיפוש וקידוחי גז ונפט וכן חקלאות מהונדסת גנטית. אם יאושר, החוק מבקש להפוך על פיו את מה שעוגן בחוקת 1988 – הכרה בבעלות ילידית על שטחים קודמת להעברתם לידיים פרטיות. החוק האנטי-חוקתי מפר את הזכויות המובטחות לילידים על אדמת אבותיהם ומייתר את הצורך בהתייעצות, יידוע או הסכמה חופשית לשינויים שיחולו על אדמתם. הכרה בבעלות ילידית על שטחים תהפוך לבלתי ישימה, שטחים שאושרו בעבר יהיו תחת איום מתמיד ויימנעו זכויות חוקתיות מתושבי אגן האמזונס. הניסיון לפתוח את שטחי השמורות המוגנות לפיתוח תעשייתי ותאגידי מהווה הפרה בוטה של זכות ילידי האמזונס לקיים את תרבותם ואורח חייהם ומאיימת על יותר מ-70 אלף בני אדם ב-66 טריטוריות שונות. 

בנוסף, מהווה החוק החדש סכנה של ממש לרווחתם ולשלומם של השבטים המבודדים, שרבים מהם חיים בברזיל. הנוסח המוצע מבקש לבטל את מדיניות אי יצירת מגע (No Contact) עם שבטים שטרם נוצר לעולם קשר עמם, במקרים של "אינטרס ציבורי" – בין אם על ידי הציבור הרחב, חברות פרטיות או ארגונים מיסיונריים. משמעות הדבר היא הפצת מחלות, הרס נחלים ונהרות ועלייה מטאורית בהיקף בירוא היער לצרכי רעייה, חקלאות, קידוחים או כרייה. חוקים אלה מתכתבים היטב עם קמפיין הבחירות שניהל בולסונרו, בו הבטיח להפסיק את העברת השטחים לטובת הילידים, לפעול להחלשת הסוכנויות להגנת הסביבה ולאפשר כרייה וחקלאות מסחרית בשטחים המוגנים. שעות ספורות לאחר השבעתו ב-1.1.2019, העביר הנשיא את האחריות להסדרה והקמת שמורות ילידים מהמשרד להגנה על הילידים, למשרד החקלאות, הנשלט בידי לובי רב עוצמה של אנשי תעשייה המבקשים לנצל את שטחי היער ליצירת הון.

מעגל אימים של חורבן
אם לא די בכל אלה, ברזיל ממוקמת במקום הראשון בעולם בשימוש בקוטלי חרקים בחקלאות. מאז כניסתו של בולסונרו לתפקיד, שוחררו לשוק הברזילאי מספר שיא של חומרי הדברה, רובם בעלי רעילות גבוהה ביותר כאשר חלקם גם אסורים לשימוש באיחוד האירופי. החוק הרביעי אותו מעוניינת הממשלה לקדם בעבור לובי התעשיינים, מבקש להקל באופן מהותי על אישור חומרי הדברה חדשים, גם אם נאסר על הפצתם בחלקים אחרים של העולם. החוק החדש יעביר את האחריות הרגולטורית למשרד החקלאות ומסקנותיהם של המשרדים האמונים על סביבה ובריאות, יהוו המלצה בלבד. הדבר תקף גם עבור חומרים הידועים בתור מסרטנים, גורמי מומים מולדים וכאלה הפוגעים ב-DNA. 

נתונים עדכניים מאוגוסט 2021 אינם מותירים מקום לספק. היקף בירוא יערות האמזונס בחודש שעבר גבוה ב-42.7% מאוגוסט 2018 שקדם לכניסתו של בולסונרו לתפקיד. הרס היערות נמשך תוך עידוד הממשלה בפועל, באופן המהווה איום קיומי לא רק על המערכת האקולוגית הייחודית כולה אלא גם על האקלים הגלובלי. בעוד שהפתרון האמיתי למצב החירום באמזונס הוא הכרה בחשיבותם המכרעת של השבטים הילידיים ותפקידם בהגנה על היערות, תעשיית החקלאות הדורסנית משלבת ידיים עם ממשל בולסונרו בהכרזת מלחמה על זכויותיהם, אדמותיהם ואורח חייהם של הילידים. חבילת החוקים החדשה תאפשר מעגל אימים בלתי פוסק של חורבן, שיוביל כבר בעשורים הקרובים לקריסתו של יער הגשם.

המשך קיום מרקם החיים כפי שאנחנו מכירים אותו, תלוי בהצלת האקלים והיערות, שני צדדים של אותו המטבע. כדי שזה יקרה, אנחנו חייבים לעבור לתזונה המבוססת על מזון מהצומח במקום על מזון מהחי, והמוצרים הראשונים שחייבים לרדת מהמדף הם בשר בקר המגיע מחורבות היערות של דרום אמריקה, והאמזונס בראשם. לצד שינויים בהרגלי צריכת הבקר של כל אחת ואחד מאיתנו, על רשתות השיווק לנקות באופן מיידי את שרשראות האספקה שלהן ולוודא שהן אינן מוכרות לציבור בשר שמקורו בהרס היערות. בעידן של משבר אקלים, המשך סחר עם חברות ששרשרת האספקה שלהם כה מלוכלכת והרסנית פשוט אינו מתקבל על הדעת. על הממשלה להטיל עיצומים כלכליים ולא לאפשר למוצרים הפוגעים בעתידם של ילדי ישראל, כניסה אל השוק הישראלי.