כולנו צופים באולימפיאדת טוקיו. למרבה הצער אם יש תחום אחד שיפן צפויה לזכות בו במדליית זהב, הוא שככל הנראה מדובר באולימפיאדה החמה והלחה ביותר בהיסטוריה. עוד לפני שהחלו המשחקים, הקשתית הרוסיה סווטלנה גומבובה התעלפה כתוצאה ממכת חום ומספר אתלטים התעלפו לאחר ההשתפות בטריאתלון. ב-1 באוגוסט הוועד האולימפי הודה ש-30 אנשי צוות ומתנדבים טופלו על ידי צוותים רפואים בשל החום הכבד בשבוע המשחקים הראשון. 

Sapporo, the marathon and competitive walking venue at the 2020 Olympic Games, has seen record-breaking heat this summer. High temperatures over  30°C have continued for two weeks, with concerns about the impact on the athletes. © Greenpeace

נכון, טוקיו היא עיר חמה ולחה בקיץ בשל התנאים הגאוגרפיים העירוניים שלה, אבל המדע גם מספר לנו, שחום קיצוני ומסוכן כמו שחווים כעת בבירת יפן עומד בקנה אחד עם תחזיות המדענים לגבי מצב החירום האקלימי. משבר האקלים גורם לעלייה ארוכת טווח בממוצע הטמפרטורה ברחבי העולם ובעלייה בתדירות ובעוצמה של גלי חום. אז האם החום הצורב בטוקיו כעת הוא אות נוסף לחומרת משבר האקלים? 

דוח חדש של גרינפיס מזרח מסייע לנו לקבל את התשובה לכך. המחקר שמתפרסם כעת סקר את הטמפרטורות בערים הגדולות של אסיה לאורך העשורים האחרונים ומצא שימי החום מתחילים מוקדם יותר וגלי החום הם חריפים וארוכים יותר. בואו נעיף מבט בממצאים. 

מה עשינו? 

בגרינפיס מזרח אסיה אספו נתונים לגבי 57 ערים באסיה(סין, קוריאה ויפן) בהתאם לגודל האוכולוסייה בהם. נאספו נתונים לגבי היום החם הראשון בשנה (30​​°C ומעלה) וכמו גם את התדירות של ימי חום קיצוני. ״ימים חמים״ נחשבו כימים מעל 30​​°C וחום קיצוני החל מ-33​​°C.

הם אספו נתונים לאורך העשורים האחרונים על מנת לוודא שאכן מודדים מגמות ארוכות טווח ולא רק שינויים בדפוסי מזג האוויר בעת האחרונה. 

מה גילינו? 

ימי החום מגיעים מוקדם יותר ונמשכים לאורך זמן רב יותר. המחקר המדוקדק מצא שביותר מ-80% (או ב- 48) מתוך 57 הערים שנמדדו במזרח אסיה, היום החם הראשון של הקיץ מגיע במועד מוקדם יותר של השנה. ישנו שוני בין הערים ובין המועדים כמובן. כך למשל בטוקיו ובסאול היום החם הראשון של השנה הגיע בממוצע 11 ימים מוקדם יותר במהלך השנים 2001-2020 בהשוואה לתקופה בין 1981-2000. בעיר שנגחאי בסין זה הוקדם ב-12 ימים בעוד בעיר סאפורו ביפן ישנו שינוי דרמטי כשהיום החם הוקדם ב-23 ימים. בספורו לפני המרתון האולימפי שנערכה בה נמדדו 34°C, והטמפרטורה חצתה את רף ה- 30°C  במשך 16 ימים ברציפות, שפעם האחרונה זה קרה ב-1924. 

נתונים לגבי גלי חום בסין הראו שגם שם אירועי מזג אוויר קיצוני נמשכים לאורך זמן ארוך יותר. החל מסוף שנות ה-90 ועד 2019, גלי חום בעיר גואנגז׳ו ארכו בממוצע כשישה ימים, מקסימום שבעה ימים כשגלי חום התרחשו כמעט מדי שנה. לעומת זאת בשנות ה-60 וה-70 אורכם של ימי החום היה 4 ימים בלבד ובמחצית מהשנים בכלל לא התרחשו גלי חום. 

תדירות ימי החום הקיצוני עולה. הניתוח גם חושף שתדירות ימי החום עולה.  לאורך 20 השנים החולפות (כלומר בין 2001-2020), תדירות גלי החום בעיר בייג׳ינג (סין) עלתה כמעט פי 3 בהשוואה ל-40 השנים שקדמו להן. בטוקיו מספר ימי החום משנות ה-60 הוכפל. בגרינפיס מזרח אסיה העלייה המהירה בכמות גלי החום בשנגחאי. בעיר גואנגז׳ו נרשמו מאז 1961, 98 גלי חום 73 מהם – משנת 1998! 

ביפן השינוי חדים אף הם. בטוקיו נרשמו במהלך שנות ה-60 בממוצע כל שנה 13 ימים של חום קיצוני (33°C) ובתקופה שבין 2011-2020 מספר זה הוכפל ועומד על 27. 

גם בקוריאה המספרים מזנקים. בכל הערים שנמדדו במדינה, במהלך 10 השנים החולפות נמדדו כמות ימים עם 35°C גדולה יותר מששת העשורים הקודמים. עיר הנמל בוסאן מעולם לא חוותה יותר מעשרה ימי חום קיצוני במהלך השנה בין 1961 ל2010 וב-2018 היא חוותה 18 ימים כאלו. 

People walk in the water of Han riverside to escape the extreme summer heat wave.

מה זה אומר בעצם? 

לתדירות, לעוצמה ולאורך של גלי החום הקיצוניים יש השלכות מרחיקות לכת בהרבה מסבלם ובריאותם של האתלטים באולימפיאדה. זוהי סכנה הולכת וגוברת על הכלכלה, מערכות המזון, בריאות האדם ומארג החיים כולו.  

הקיץ הזה במזרח אסיה מאפשר הצצה על הצפוי לבוא. מוקדם יותר השנה בחודש מאי, גל חום חריג בגואנדונג סין הכריח לסגור את פעילות המפעלים באזור בשל צריכת אנרגיה גבוה מדי. בקוריאה מחוזות רבים במהלך יולי היו תחת מגבלות ומאות אלפי חיות משק מתו בשל גל החום. 

קשישים, ילדים ואנשים שעובדים בחוץ(חקלאים וכיו״ב) נחשבים לאוכלוסיות פגיעות יותר לגלי החום. החום הקיצוני ששרר באזור בשנת 2018 מקושר ליותר מ-1000 מקרי מוות ביפן וקוריאה – אלפים רבים אושפזו בשל מכות חום.

אז מה עושים עכשיו? 

יש שפע של ראיות מדעיות לכך שהמגמות הללו קשורות למשבר האקלים. למעשה מדענים מתריעים על כך במשך שנים. הדוח החדש של גרינפיס מזרח אסיה מאושש את עובדות אלו ומזהה את האזורים החשופים יותר לסכנות מהאקלים המשתנה ומהעוצמה של השינויים בשנים האחרונות. 

כל זה אומר כמובן, שאנחנו יכולים וצריכים לעשות משהו בנוגע לזה. 

ממשלות חייבות לנקוט בצעדים מיידיים על מנת להגן על בריאות הציבור במזג אוויר קיצוני. זה כולל כמובן צעדים מיידים, ממשיים ושאפתנים למעבר מהיר מדלקים מאובנים לאנרגיה מתחדשת נקייה ובטוחה. שריפת פחם, נפט וגז היא גורמת מרכזית למשבר האקלים, מעבר מהיר היום יציל חיים מחר. 

זה אומר שצריך לעצור תוכניות חדשות להקמת תשתיות לדלקים מאובנים והבטת ההשקעות בפרויקטים מזהמים. כל המאמץ שלנו צריך להתמקד במעבר ל-100% אנרגיה מתחדשת ואיפוס  פליטות הפחמן. אומות רבות, ישראל *לא* ביניהן, כבר התחייבו על כך ועלינו לגרום לכך שלא ייפור את הבטחותיהן ויובילו שינוי כבר מהיום. 

כשעיני העולם כולו נשואות לאולימפיאדת טוקיו, אנו מקווים שהחום הכבד שנמשך לאורך התחרויות ידליק את נורות האזהרה של ממשלות ברחבי העולם וידחוף אותן להתמודד על מדליית הזהב במאבק נגד משבר האקלים, על הכף מונח כדור הארץ שלנו. 

At one of the biggest wind farms in Fukushima prefecture, Japan, 33 wind turbines are producing electricity equivalent to power demands of 35,000 households’ demands per year. Fukushima prefecture has declared to become 100% renewable by 2040. After the Fukushima nuclear disaster, Feed in Tariff scheme was installed in 2012. Since then renewable energy, mainly photovoltaic, has grown massively however, wind capacity hasn’t grown so much and remains 3GW in 2015.
משבר האקלים
אני רוצה לעזור