שמיכת פיח המכסה את ערי העולם, בין אם את בייג'ינג או תל אביב, כבר לא נחשבת לחריגה בנוף. כל כך התרגלנו אליה עד כי כמעט אפשר לשכוח ששילוב מקורות זיהום האוויר הביתי והסביבתי גורם למותם בטרם עת של כ – 7 מיליון בני אדם בכל שנה, רובם כתוצאה משבץ, מחלות לב, מחלת ריאה חסימתית כרונית, סרטן ריאה וזיהומים שונים בדרכי הנשימה. השפעתו השלילית של זיהום אוויר על הבריאות האנושית, ידועה כבר עשרות שנים ונמצאה במחקרים שונים שנערכו בכל רחבי העולם.
זיהום בפנים ובחוץ
על פי ארגון הבריאות העולמי, 9 מתוך 10 בני אדם נושמים אוויר בו רמות המזהמים גבוהות מהנחיות הארגון. מדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, סובלות באופן לא מפתיע, מרמות הזיהום הקשות ביותר. למעשה, 91% מאוכלוסיית העולם חיה במקומות בהם זיהום האוויר גבוה מהטווח המומלץ.
זיהום אוויר תוך מבני שמקורו בשריפת דלקים כגון צואת פרות, עץ, פחם או נפט מזוקק לצרכי חימום, תאורה ובישול, גורם לכמעט מחצית ממקרי המוות מנשימת מזהמים. בעוד שזיהום אוויר סביבתי נובע גם ממקורות טבעיים כמו שריפות יער או סופות אבק, התרומה האנושית לו עולה עשרות מונים על הזיהום ממקורותיו הטבעיים: כלי רכב עם מנוע בעירה פנימי, הפקת חשמל בתחנות כוח המבוססות על נפט או פחם, מבנים תעשייתים כגון מפעלים, מכרות או מזקקות, שריפת פסולת וכל שימוש בדלקים מזהמים לצרכים ביתיים, מהווים את הגורמים העיקריים לזיהום אוויר. החומר החלקיקי הנפלט בתהליכים אלה, ובמיוחד חלקיקים בקוטר 2.5μm (אחד חלקי מיליון מטר), מסוגלים כאשר נושמים אותם, לחדור לעומק דרכי הנשימה והריאות ואף לעבור את מחסום הדם.
כך, אל תוך עולם בו האוויר עמוס מזהמים מסוכנים כמו חומר חלקיקי בקטרים שונים (PM2.5, PM10), אוזון, חנקן דו חמצני, גופרית דו חמצנית, בנזן ועוד, פרצו לפני כשנה וירוס הקורונה ומחלת הריאות לה הוא גורם – קוביד-19. למרות שהמחקרים החוקרים את הקשר בין חשיפה לרמות זיהום אוויר משתנות והשפעתה על המחלה הם רק בתחילתם, ככל שחולף הזמן נצברות ההוכחות לכך שחשיפה למזהמים באוויר, מעלה את הפגיעות בפני קוביד-19 ויכולה להשפיע לשלילה הן על סיכויי ההידבקות והן על חומרת המחלה ואחוזי התמותה ממנה.
חלקיקים קטנים, נזקים גדולים
מחקרים רבים קישרו בעבר בין פגיעה מוגברת של וירוסים נשימתיים בבני אדם הנחשפים לרמות גבוהות של זיהום אוויר (זיהום דיזל במיוחד), ונמצאה קורלציה ברורה בין חשיפה לחומר חלקיקי בקוטר 2.5 ומחלות נשימתיות דמויות שפעת. נמצא כי זיהום אוויר פוגע בדרכי הנשימה, בסיליות וברקמת האפיתל, מעודד דלקות במערכת הנשימה ומפחית את תפקודה של מערכת החיסון. כלומר, מלבד נזק ישיר לאיברי ותאי מערכת הנשימה, חלקיקים רעילים באוויר עשויים להשפיע לרעה גם על התנגודת החיסונית של הגוף מול זיהומים ויראליים. המידע שנאסף ממחקרים בחודשים האחרונים מראה כי התגובה לוירוס הקורונה אינה שונה מוירוסים נשימתיים אחרים.
המזהמים הרבים הנפלטים לאוויר ממגוון מקורות אנתרופוגניים הם בעלי השפעה בריאותית נרחבת כמעט על כל מערכות הגוף. פגיעתם תועדה במערכות הנשימה והעצבים, המערכת הקרדיווסקולרית, האנדוקרינולוגית, החיסון והרבייה. החלקיקים והכימיקלים פוגעים במיוחד בזקנים וילדים, מעודדים אלרגיות, מכילים מרכיבים קרצינוגניים (מסרטנים) ובאופן כללי משבשים את ההומיאוסטזיס הגופני ומקשים על הגוף לשמור על תנאים פנימיים יציבים ומיטביים. מולקולות דלקתיות וציטוקינים, חלבונים קטנים המהווים קשרים בין תאי מערכת החיסון ובין תאי רקמות הגוף, מהווים חוליה מרכזית בנזק הבריאותי שגורם זיהום האוויר. הציטוקינים מופרשים על ידי מערכת החיסון וממלאים תפקיד חשוב בוויסות התגובה החיסונית של הגוף. הפעילות הציטוקינית היא לרוב מקומית ובריכוזים נמוכים כאשר חלקם מגבירים את התהליך הדלקתי וחלקם דווקא מדכאים אותו.
כאשר מנגנון הבקרה על הפרשת הציטוקינים פגום, עלול להתפתח תהליך מסוכן הנקרא סערת ציטוקינים בו החלבונים המקשרים קוראים לעוד ועוד תאי חיסון, התוקפים את התאים הבריאים והחיוניים של הגוף. סערת ציטוקינים היא אחד הסיבוכים החמורים של קוביד-19 וכן של מחלות נוספות הנגרמות על ידי נגיפים אחרים ממשפחת הקורונה כמו SARS ו – MERS. ההשתוללות החיסונית עשויה לגרום לפגיעה חמורה בריאות שתוביל לכשל נשימתי חריף ולהתדרדרות קשה במצבם של החולים. מחקרים הראו כי מזהמים המצויים באוויר גורמים לגירוי מתמיד של מערכת החיסון, להפעלת תהליכים דלקתיים ולהפרשת מולוקולות שונות ביניהן ציטוקינים. בכך, זיהום אוויר עשוי לעודד את התנאים בהם עלולה להיווצר סערת ציטוקינים קטלנית.
איטליה שוברת שיאים
עם הופעת נגיף הקורונה באיטליה, נדהם העולם מאחוזי התמותה הגבוהים באופן יוצא דופן במחוזות לומברדיה ואמיליה-רומאניה בצפון איטליה. מחוזות אלה לא מתאפיינים רק באוכלוסיה מבוגרת מאוד אלא גם נחשבים לאחד האזורים עם רמות זיהום אוויר מהגבוהות באירופה. מחקר שבדק את מקרי התמותה מקורונה ב – 66 מחוזות באיטליה, ספרד, צרפת וגרמניה, גילה כי 78% מהם התרחשו ב – 5 מחוזות בלבד. מחוזות אלה, 4 מתוכם בצפון איטליה ואחד באיזור מדריד, היו גם בעלי האוויר המזוהם ביותר.
באיטליה נמצא כי בני אדם החיים בסביבה בה רמות זיהום האוויר גבוהות, נוטים לפתח יותר מחלות כרוניות בדרכי הנשימה ואלה מהוות תנאים אידיאליים לחדירת גורמים זיהומיים שונים. נוסף על כך, גם בסין נמצא כי חשיפה ארוכת טווח לזיהום אוויר עשויה להוביל לגירוי דלקתי כרוני במערכת הנשימה אפילו בקרב אנשים בריאים ובכך להעלות את הסיכוי להדבקה, מחלה חמורה ואף מוות כתוצאה מקוביד-19. תוצאות דומות נמצאו גם בחשיפה קצרת טווח לאוויר מזוהם.
בעקבות מדיניות הסגרים העולמית, נצפו באזורים רבים בעולם ירידות דרמטיות ברמות זיהום האוויר, כתוצאה משינוי התנהגותי אנושי. במהלך 10 השבועות בהם הייתה העיר ווהאן בסין תחת סגר, זיהום האוויר צנח לרמות הנמוכות שתועדו בחודשים פברואר ומרץ, מעולם. בערים רבות נרשמה ירידה משמעותית בזיהום חלקיקים, בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה. עם הסרת מגבלות התנועה החמורות, זיהום האוויר חזר לרמתו טרם המגיפה ואף עבר אותה, בתוך פרק זמן קצר.
השינויים חסרי התקדים באיכות האוויר במהלך הגל הראשון של מגפת הקורונה, מראים באופן ברור את הקשר בין השימוש הנרחב בדלקים פוסיליים, תחבורה, תחומי האנרגיה והתעשייה ובין הסביבה בה אנו חיים. עם צמצום הפעילות הכלכלית בעקבות הניסיון לבלום את התפשטות הנגיף, נחשף המחיר היקר והלא מדובר שהמערכת הכלכלית שלנו גובה מבריאות הציבור. זיהום אוויר הוא אחד מגורמי הסיכון לקוביד-19 אך הוא כזה שניתן לצמצם ואף למנוע לחלוטין את השפעתו, בעקבות שינויים במדיניות ובאורח החיים.
מתקדמים בכיוון הלא נכון
לרוע המזל, תגובת רבות מהממשלות למשבר הפיננסי בעקבות המגפה מחזקת דווקא את הסקטורים המזהמים ביותר על ידי הקלת רגולציה סביבתית או הזרמת כספים לתעשיית דלקי המאובנים, חברות התעופה, תעשיות הרכב ועוד. כדי להפחית את זיהום האוויר לטווח ארוך, על ממשלות העולם להתמקד בהתאוששות כלכלית ירוקה באמת. עליהן להימנע מתמיכה פיננסית בסקטורים מזהמים בעלי טביעת רגל פחמנית גבוהה, לדרוש מהם להתאים את עצמם מיידית ליעדי הסכם פריז ולעודד מעבר של עובדיהם לתעשיות בנות קיימא. יצירת חשמל ממקורות מתחדשים מפחיתה למינימום את פליטות גזי חממה וגם את זיהום האוויר. הסתמכות על דלקים פוסיליים בשוק האנרגיה מגבירה את הסיכון לקוביד-19 ומחלות נשימתיות נוספות ומחמירה את התחממות כדור הארץ. יש לבטל תוכניות חדשות להקמת תחנות כוח פחמיות ולהעלות במהירות את חלקה של אנרגיה מתחדשת ונקייה, בתמהיל האנרגיה העולמי והמקומי.
שינויים בתחום התחבורה, אחד הסקטורים המזהמים ביותר, יכולים להביא למהפכה של ממש באיכות האוויר, במיוחד באזורים עירוניים. מערך תחבורה משופר המעודד הליכה ברגל, שימוש באופניים והוצאת כלי רכב מהמרחב הציבורי, איסור על מנועי בעירה פנימית ותחבורה ציבורית יעילה וזולה המתבססת על אנרגיה מתחדשת, יסייעו להפחית את זיהום האוויר באופן ניכר. כך נעשה כבר בערים רבות בעולם. כמו כן, יש לחזק רגולציה סביבתית על גורמים מזהמים כגון תחנות כוח ומפעלים תעשייתיים ולהחמיר את התקנים על הזיהום המותר ממכוניות. בנוסף לכל אלה, יש חשיבות עצומה לניטור בזמן אמת של איכות האוויר וכמות המזהמים המסוכנים המצויה בו והנגשת המידע לציבור בשקיפות מלאה.
אף שטרם התבררה במלואה השפעתו של זיהום אוויר על תחלואה ותמותה במגפת הקורונה, אין ספק כי אוויר מזוהם משפיע לרעה על מגוון מצבים רפואיים והוא אחד הגורמים המקושרים לתחלואה וסיבוכים מוגברים בקוביד-19. טוב יהיה לנקוט במשנה זהירות ובגישה מניעתית ולפעול כדי להפחית במהירות את הסיכון הבריאותי הנובע מזיהום סביבתי של האוויר אותו אנחנו וילדינו נושמים.
אני רוצה לעזור