האמזונס, יער הגשם הגדול בעולם מתפרש על פני שטח עצום של כ-5 מיליון קמ״ר החולשים על פני תשע מדינות. היער משמש כביתם של 16,000 מיני עצים שונים ומגוונים. יער האמזונס מייצר כמחצית מגשמי המדינות עליהן הוא מתפרש. לאורך היער, האוויר החם עולה, מתקרר ומוריד גשם השווה בכמות הקרובה ל 20% ממי הנהר בעולם הנוצרים במערכת הנהרות באמזונס. לחות זו הינה חלק מרכזי וחשוב ממערכות האקלים היבשתיות, ומועילה לחקלאות הברזילאית בדרום כמו גם לכל מדינה בדרום אמריקה (מלבד צ'ילה). האוויר מלא הלחות שומר על המערכת האקולוגית של יערות הגשם ומגן על היער מפני שריפות.

להרס האמזונס יש השלכות אקלימיות אזוריות וגלובליות. צמצום שטחי היער מוביל לירידה בכמות אדי מים ובמשקעים כתוצאה מכך הצמחיה שתלויה בהם מתחילה להשתנות. כך כריתת העצים ושריפתם גורמת לשחרור של מיליארדי טונות פחמן באטמוספירה המחריפים את משבר האקלים . מגמות ההרס ביער רק הולכות ומחריפות ויש לכך השלכות אדירות. בעשרים השנים האחרונות, מתרבות העדויות על כך שהעונה היבשה מתארכת וכמות המשקעים צנחה ברבע באזורים מסוימים. מחקר שבוצע על ידי נאס"א מראה כי במהלך 20 השנים האחרונות, האטמוספירה מעל ליערות הגשם באמזונס התייבשה תוך הגדלת הדרישה למים, והשאירה מערכות אקולוגיות כשהן פגיעות לשריפות וליובש.

צמד החוקרים לאבג'וי ונובר העריכו כי נק׳ האל חזור של היער בה הוא יהפוך מיער גשם שוקק חיים לצמחיית סוואנה יבשה יתרחש כאשר  20%-25% משטח היער ייהרסו. אנחנו איבדנו כבר קרוב לחמישית מהיער כששיעור כריתת היערות הנוכחי הוא 17% בכל אגן האמזונס ו – 20% באמזונס בברזיל.

Overflown by the state of Pará in 2019, it records illegal mining, illegal logging, disastrous burning, gigantic cattle fields and so on. With these images we can prove that the advance of the destruction of the Amazon only increases. Sobrevoo pelo estado do Pará em 2019, registra garimpos ilegais, extrativisto de madeira ilegal, queimadas desastrozas, campos gigantescos para gado e etc. Com essas imagens podemos provar que o avanço da destruição da Amazônia apenas aumenta.
Greenpeace climbers abseil from the roof of Burger King's iconic restaurant in London’s Leicester Square. They unfurl a giant banner linking the fast-food giant to Amazon rainforest fires and deforestation.

לדברי לאבג'וי ונובר, בצורת קשה ושיטפונות חמורים שהתרחשו בשנים האחרונות מהווים תמרורי אזהרה ברורים לקראת הכיוון אליו לעבר נק׳ האל חזור אליו המערכת האקולוגית העצומה מתקרבת. במהלך המאה האחרונה, הטמפרטורה באמזונס עלתה ב- 1-1.5 מעלות, והעונה היבשה במזרח ובדרום האמזונס התארכה בשני העשורים האחרונים ונמשכה 3-4 חודשים.

Hotspot next to a deforested area registered by Prodes (Brazilian Amazon Satellite Monitoring Project), in Nova Maringá, Mato Grosso state. Every year, Greenpeace Brazil flies over the Amazon to monitor deforestation build up and forest fires. In July, 2020, flights were made over points with Deter (Real Time Deforestation Detection System) and fire warnings, made by Inpe (National Institute for Space Research), in Pará and Mato Grosso states. Focos de calor próximos a área com registro de desmatamento Prodes, em Nova Maringá (MT). Todos os anos, o Greenpeace Brasil realiza uma série de sobrevoos de monitoramento para registrar o avanço do desmatamento e das queimadas na Amazônia. Em julho de 2020, monitoramos pontos com alertas do Deter e de pontos de calor, do Inpe, nos estados do Pará e Mato Grosso.

מלבד שחרור של מיליארדי טונות של גזי חממה, דעיכתו של היער פירושה אובדן בלתי יתואר של המגוון הביולוגי הקיים שתפגע גם ברווחת בני האדם. התוצאה תביא להפחתת גשמים, החרפת שינויי אקלים, הפרעה אזורית דרסטית במחזור המים הטבעי (המשפיע על האקוויפרים הברזילאים, החקלאות, אספקת המים וכדומה) ותשפיע על מערכות מזג האוויר בצפון האוקיאנוס האטלנטי.

Heat spots in areas with Prodes (2017-2018) and Deter warnings, Novo Progresso, Pará state. Every year, Greenpeace Brazil flies over the Amazon to monitor deforestation build up and forest fires. In August, 2020, flights were made over points with Deter (Real Time Deforestation Detection System) and Prodes (Brazilian Amazon Satellite Monitoring Project) warnings, besides heat spots notified by Inpe (National Institute for Space Research), in the states of Amazonas, Rondônia, Mato Grosso and Pará. Focos de Calor em áreas de Prodes (2017-2018) e Deter, Novo Progresso (PA). Todos os anos, o Greenpeace Brasil realiza uma série de sobrevoos de monitoramento para registrar o avanço do desmatamento e das queimadas na Amazônia. Em agosto de 2020, monitoramos pontos com alertas do Deter e Prodes, além de pontos de calor, do Inpe, nos estados do Amazonas, Rondônia, Mato Grosso e Pará.

מדענים רבים חושבים שנגיע לנקודת האל חזור רק בעוד 15-20 שנים, אך קיימות גם הערכות פסימיות יותר. לדברי מוניקה דה בול, בכירה במכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית בוושינגטון, נקודת האל חזור קרובה מהצפוי. כריתת היערות יחד עם המדיניות הקיצונית של נשיא ברזיל בולסונרו, עלולים להביא את יער הגשם באמזונס בצורה לא שקולה ולא מאוזנת אל "נקודת מפנה בלתי הפיכה" תוך שנתיים לדבריה. תקציר המדיניות של דה בול ציין כי מכון המחקר לחלל בברזיל, INPE, דיווח כי בירוא יערות באוגוסט 2019 קפץ בקרוב ל- 222% יותר מאשר באוגוסט 2018. המשך מגמות בירוא היער באופן הנוכחי יביא את האמזונס ל"הגעה לנקודת האל חזור המשוערת כבר בשנת 2021… שמעבר לה, יער הגשם כבר לא יכול לייצר מספיק גשם בכדי לקיים את עצמו", כתבה דה בול.  ניתן לראות כבר עכשיו מיני עצים המותאמים לאקלים רטוב מתחילים לגווע בעוד מיני עצים המותאמים למזג אוויר יבש פורחים. לאבג'וי, פרופסור מאוניברסיטת וירג'יניה, סבור  שתחזיתה של דה בול עשויה להתגשם מכיוון ששינוי אקלים עולמי, כריתת יערות גוברת ועליה בשריפות האמזונס יצרו "סינרגיה שלילית" המאיצה את חורבנו.

הערכה פסימית נוספת לגבי מועד חציית נק׳ האל חזור של היער התקבלה לאחרונה על ידי צוות מדענים (Cooper, Willcock, Dearing, Nature Communications) אשר פיתח מודל לחיזוי הרס היערות באמצעות התבוננות בתהליכים דומים של חורבן מערכות אקולוגיות שהתרחשו בעבר. הם ניתחו 42 מערכות אקולוגיות בחמש יבשות שחוו שינויים דרמטיים, ומתוך הממצאים עולה תמונה קודרות עוד יותר כיצד ניתן להחריב בקלות מערכות אקולוגיות חיוניות: שוניות האלמוגים הג'מייקניות הושמדו תוך 15 שנה בלבד והפכו למערכת שנשלטת על ידי אצות; אדמות החקלאות בניגריה ​​הפכו למדבר תוך 20 שנה בלבד. המודל האמפירי שלהם מעריך שלמערכת אקולוגית בגודל של האמזונס ייקחו 49 שנים להשתנות. התחזית שלהם מלמדת באופן מדאיג על כך שלפי האירועים האחרונים באמזונס ייתכן שנקודת המפנה תתרחש כבר בשנת 2021.

שינויי אקלים מחמירים את הרס המערכות האקולוגיות. סביבות בכל רחבי העולם מתחממות בקצב מדאיג. כשמוסיפים גורמים נוספים כמו זיהום, בירוא יערות ודייג נרחב קיים החשש כי המערכות האקולוגיות עלולות לקרוס מהר יותר.  

שינויים במערכות אקולוגיות התרחשו בעבר – אך במשך אלפי שנים או עשרות אלפי שנים. המצב הנוכחי באמזונס, הנגרם על ידי האדם שונה לחלוטין ועלול לגרום להרס המערכת תוך עשרות שנים בלבד.

רשימת מקורות

https://redd-monitor.org/2020/01/18/the-amazon-rainforest-tipping-points-and-false-solutions/#:~:text=The%20tipping%20point%20is%20here&text=When%20rain%20falls%20on%20the,%2C%E2%80%9D%20Lovejoy%20and%20Nobre%20write.

(Chris Lang, REED, 18 Jan 2020)

https://advances.sciencemag.org/content/5/12/eaba2949

(Lovejoy and Nobre, Science Advances, 12/2019, Amazon Tipping point: last chance for action)

https://www.nature.com/articles/d41586-020-00508-4

(Ignacio Amigo, Nature, 25/02/2020, When will the Amazon reach a tipping point?)

https://www.theguardian.com/environment/2019/oct/23/amazon-rainforest-close-to-irreversible-tipping-point

(Dom Philips, The Guardian, 23/10/2019, Amazon rainforest close to irreversible tipping point)

‘The tipping point is here, it is now,’ top Amazon scientists warn

(Shanna Hanbury, Mongabay, 20/12/2019, the tipping point is here, the tipping point is now)

https://edition.cnn.com/2020/03/10/americas/ecosystems-collapse-amazon-climate-intl/index.html#:~:text=(CNN)%20The%20Amazon%20rainforest%20could,much%20faster%20than%20previously%20thought.

(Ivana Kottasova, CNN, 10/03/2020)

https://www.nature.com/articles/s41467-020-15029-x

(Regime shifts occur disproportionately faster in larger ecosystems, Gregory S. Cooper,Simon Willcock, John A. Dearing, Nature Communications, 10/03/2020)