הפתרון לתעלומה היחסית קלה זו נמצא בהבדל בין מזג אוויר לאקלים. מזג אוויר מתייחס למה שקורה מסביבנו – הטמפרטורה, הלחות, הרוחות, המשקעים – על פני תקופות זמן ומרחבים מצומצמים. אנחנו מדברים על מזג אוויר ירושלמי, חיפאי, אילתי, ועל מזג אוויר שיהיה מחר או לשבוע הבא. אנחנו לא מדברים על מזג אוויר של מדינת ישראל או על מזג אוויר של העולם בעשור האחרון. בשביל זה, יש את המושג "אקלים".
האקלים הוא ממוצע של מזג האוויר על אחד או יותר מהמרכיבים שבו – טמפרטורה, משקעים ועוד – לאורך תקופה ממושכת הנעה בין מספר חודשים ועד עשרות שנים ויותר. ההגדרה הקלאסית למדידת האקלים מוגדרת על ידי ארגון המטראולוגיה העולמי כ-30 שנה.
התנודות שחלות במזג האוויר (השונות האקלימית) למשך תקופות של שבועות או מספר מצומצם של שנים לא מלמדות על המגמות של שינוי אקלים. בשביל זה צריך לבחון תקופות ארוכות בהרבה.
אירועים חריגים מאפשרים להבין היטב את ההבדל בין מזג אוויר לאקלים. גל חום בודד – עוצמתי וארוך ככל שיהיה – אינו מעיד על שינוי אקלים כזה או אחר. באותה מידה, חורף קר וגשום (או רצף של שניים או אפילו שלוש עונות חורף כאלה) אינו מעיד על התקררות אקלימית. את שינוי האקלים מודדים כאמור על פני טווחי זמן ומרחב גדולים ככל האפשר על מנת לחזק את המהימנות של הנתונים.
אז מה מספר לנו האקלים? האקלים מספר שלנו שהוא משתנה ובקצב הולך ומחריף. הטמפרטורה הממוצעת עלתה במעלה אחת מאז ראשית עידן התעשייה ואנחנו בדרך לעוד שתיים עד ארבע מעלות נוספות עד סוף המאה – בשל פליטה גוברת של גזי חממה ושורה של משובים חיובים אשר גורמים להאצת התופעה. מספר האירועים של חום ולחות קיצוניים הכפיל את עצמו בארבעים השנים האחרונות. וזה רק קצה קצהו של מגמות שהולכות, מחריפות ופוגעת בשורה של מערכות טבעיות ואנושיות. אלה מגמות של שינוי אקלים: נבדקות על פני כדור הארץ ועשרות שנים.
ומה בישראל? המודלים האקלימים שפותחו מסתכלים על ישראל כחלק מאזור האגן המזרחי של הים התיכון כדי להיות מדוייקים יותר בתיאור שינוי האקלים וכן בחיזוי מגמות עתידיות. מדידות שנעשו מראשית קום המדינה ועד ימינו מלמדים שישראל מתחממת בקצב מחריד של כשתי מעלות – עם זינוק באירועי חום קיצוניים ועליה באירועי גשם קיצוניים. המגמות לעתיד מלמדות על עלייה נוספת בטרמפרטורה, קיצור החורף והארכת הקיץ. כך שבין מכת החום האיומה שאנו חווים לבין החורף הגשום שחווינו, אחד הוא הכלל והשני הוא היוצא מן הכלל. ניחשתם נכון? אז מה נותר לנו לעשות? להנות ממזג האוויר הנעים והכנרת המלאה ולהיאבק במלוא הרצינות במשבר האקלים שכבר כאן.
מאת פרופ׳ ג׳ני קיין וד״ר יונתן אייקנבאום
