במהלך התקופה האחרונה צצו מעת לעת ידיעות על ההשפעת זיהום האוויר על עוצמת הפגיעה של נגיף הקורונה בבריאותינו. בדקנו עבורכם את המחקרים השונים שפורסמו בנושא על מנת לעשות קצת סדר ולהבין טוב ככל הניתן בשלב זה את הקשר בין הדברים.

אנשים החיים באזורים מוכי זיהום אוויר חשופים לסיכון גבוה יותר לפתח מחלות ריאות כרוניות שגם מהוות כר פורה לזיהומים אחרים. לאור העובדה שנגיף הקורונה תוקף גם הוא את הריאות, מיד עולה השאלה האם לזיהום האוויר יש קשר למגפה הנוכחית? למרות שהנגיף נכנס לחיינו רק לפני חודשים ספורים, ישנם כבר מחקרים ראשוניים בנושא שמנסים לענות על שאלה זו.

מחקרים בסין ובאיטליה מראים שמזהמי אוויר ובראשם חלקיקים נשימים עדינים (PM), חנקן דו חמצני ופחמן חד חמצני, מסייעים לנגיפים שונים לפתח עמידות. טענה זו הוכחה כבר בכל הנוגע לווירוס הסארס  (SARS) השורד זמן רב יותר באוויר עם ריכוזים גבוהים של החומרים שציינו ואף תוקף באגרסיביות יתרה מערכת חיסונית אשר הושפעה על ידי מזהמים אלו. על מנת לדעת בוודאות האם גם נגיף הקורונה שורד למשך זמן רב יותר בעזרת מזהמים אלו, נדרש מחקר אפדימולוגי נוסף וממושך יותר בחלקים נוספים בעולם שנחשפו למגיפה. 

קשר אפשרי נוסף בין הנגיף לבין זיהום האוויר הוא שהמגיפה מכה באופן קשה יותר באזורים מוכי זיהום. מחקר אחד מצא כי 3487 מתוך 4443 מקרים קטלנים (78%) של הנגיף בצרפת, איטליה, ספרד וגרמניה הם במחוזות בעלי הריכוז הגבוה ביותר של חנקן דו חמצני (NO2) במדינה.

במחקר נוסף שנערך ב-120 מוקדים בסין במהלך 5 שבועות בינואר ובפברואר נמצא קשר בין ריכוזם של שישה מזהמי האוויר (PM2.5, PM10, SO2, CO, NO2 ואוזון)  לבין שכיחות תחלואה בקורונה. בדיקה נוספת העלתה שבשבועיים האחרונים של חודש פברואר נמצא קשר משמעותי מאוד בין המזהמים ( PM2.5, PM10, NO2  ואוזון) לבין מקרים חדשים של חולים מאומתים בנגיף. כך למשל עלייה של  10-μg/m3  ב – PM2.5, PM10 נמצאה קשורה לעלייה של 2% בשיעור המתים היומי מקרונה במחוזות אלו. עלייה דומה בשיעורי חנקן ואוזון גרמו לעלייה ממוצעת של 5%-7% בסך מקרי המוות, מנגד עלייה דומה בשיעור של SO2  הראתה ירידה ממוצעת של 8% בכלל המקרים המאומתים של המחלה. 

המחקרים שנעשו מעידים על מתאם (קורלציה) בין חשיפה לרמות גבוהות של זיהום אוויר לבין שכיחות גבוה לתחלואה בקורונה. אולם, חשוב להבין גם את המנגנונים דרכם הקשר הזה מתקיים ובנושא שני הכיוונים המשכנעים הם הזמן הממוכך יותר שבו הנגיף שוהה באוויר בעזרת מזהמי האוויר וכן הקשר המובהק שקיים בין חשיפה ממושכת לזיהום אוויר לבין המצב הבריאותי הכולל, לרבות מה שאנו קוראים בימי הקורונה "מחלות רקע". לעובדה שבישרא מתאים כל שנה בטרם עת כ-2,500 אנשים בשל חשיפה זיהום אוויר משמעות מיוחדת בימי הקורונה.

המאמר נכתב לבקשת גרינפיס ישראל על ידי פרופ׳ ג׳ני קיין מאוניברסיטת ת״א

רשימת מקורות

[1] Conticini E, Frediani B, Caro D Can atmospheric pollution be considered a co-factor in extremely high level of SARS-CoV-2 lethality in Northern Italy? Environ Pollut. 2020 Apr 4:114465. doi: 10.1016/j.envpol.2020.114465.

[2] Martelletti, L., Martelletti, P. Air Pollution and the Novel Covid-19 Disease: a Putative Disease Risk Factor. SN Compr. Clin. Med. (2020). https://doi.org/10.1007/s42399-020-00274-4 Published15 April 2020

[3] Ogen, Y. Assessing nitrogen dioxide (NO2) levels as a contributing factor to coronavirus (COVID-19) fatality. Science of the Total Environment ; 726, 2020. 15th July

[4] Zhu Yongjian, Xie Jingu,c Huang Fengmingb and Cao Liqing Sci Total Environ. Association between short-term exposure to air pollution and COVID-19 infection: Evidence from China 2020 Apr 15 

doi: 10.1016/j.scitotenv.2020.138704