ארגון הבריאות העולמי דיווח על כך שמקור נגיף הקורנה הוא מעטלפים, יחד עם זאת עדיין לא התגלה לנו חולה 0, החולה הראשון שנדבק במחלה אשר יכול לחשוף בוודאות כיצד נדבקו בני האדם בנגיף – ההערכות הן שמדובר באחד השווקים ״הרטובים״ בעיר הסינית וואן. שאלה זו, לגבי מקור ההידבקות זכתה לנפח משמעותי בכל הנוגע לסיקור הקורונה והיא מעלה סוגייה סביבתית חשובה בכל הנוגע לסחר בחיות בר. לכן החלטנו לעשות קצת סדר בדברים.
שוק ״רטוב״, הוא שוק בו נמכרות סחורות כמו בשר, דגים וסחורה חקלאית טרייה. שוק ״יבש״ הוא שוק בו נמכרת סחורה אמידה כמו בדים או אלקטרוניקה. בשווקים רטובים ניתן גם למצוא בעלי חיים חיים שיישחטו במקום לבקשת הלקוח. כן לפי ההגדרה הזו גם שוק מחנה יהודה או שוק האיכרים בצפון תל אביב נחשבים לשוק ״רטוב״ ואלו מקומות אשר לא היינו מעלים בדעתנו לאסור את הסחר בהם(אבל בהחלט היינו שמחים אם לצמצם את צריכת המזון ממשק החי בהם).
כאן נכנסת הגדרה חדשה שאנו נוטים לבלבל עם שוק רטוב וזהו שוק חיות בר (wildlife market) שהוא חלק מהסחר הבינלאומי בחיות בר, כלומר סחר בחיות או בצמחים לא מבוייתים שבד״כ ניצודו או נלקחו מסביבתם הטבעית. סחר כזה כולל מסחר בעצמות, עורות, בשר ומוצרים שונים מהחי. ישנו סחר חוקי בחיות בר אשר מפוקח על ידי האו״ם על מנת למנוע את הסחר במינים מיוחדים אשר נמצאים על סף הכחדה. באופן לא מפתיע, יחידה זו, האחראית על האכיפה על סחר בחיות בר מטעם האו״ם נחשבת לחלשה וחסרת שיניים שסובלת ממחסור בכוח אדם ומשאבים.
למרות שאינו מוכר לנו, הסחר הלא חוקי בחיות הבר, זו איננה תופעה זניחה אלא מקור משמעותי לעבריינות בהיקף פעילות דומה לפעולות עברייניות מוכרות יותר כמו סחר בנשק ובסמים כאשר ההערכה היא שמדובר בשוק של כ-20 מיליארד דולר בשנה. הסחר בחיות הבר מציב איום ישיר להישרדות של מינים חיים, ששני רק להרס שטחי המחייה של חיות הבר. ההערכות הן שמדי שנה נסחרים באופן בלתי חוקי כמאה מיליון טון של דגים, 1.5 מיליון ציפורים חיות וכ-440,000 טון של צמחי מרפא. לפחות 1,338 קרנפים נהרגו באפריקה עבור האפשרות לסחור בקרן שלהם במהלך שנת 2015, השנה הגרועה ביותר שנרשמה. בהקשר שלהקורונה, קרוב ל-277,000 פנגולינים נסחרו באופן בלתי חוקי משנת 2000.
צייד פילים בקונגו וקמרון שבאפריקה הוא נפוץ ונמשך גם בימים אלו. מנגד, קניה הנחשבת למרכז סחר בינ״ל לשנהב משתפת פעולה עם האו״ם על מנת לעצור את הסחר הבלתי חוקי. לעומתה מדינות כמו זמביה, לאוס, מייאנמר, תאילנד ומצרים נחשבות לנתיבי סחר והברחות משמעותיים כאשר המדינה נמנעת מלהאבק בתופעה. סין נחשבת למרכז סחר בינ״ל בקרניים של קרנפים ובטיגרסים, כשתאילנד, ויאטנם, לאוס, הודו ודרום אפריקה נחשבות לשווקים מרכזים לסחורות אלו מן החי.
נגיף הקורונה שמקור ההדבקה שלנו הגיע ככל הנראה מעטלף או מפנגולין, אמור להציב בפנינו תמרור אזהרה משמעותי בכל הנוגע לסחר בחיות בר. גם כשהסחר חוקי ונחשב לבר קיימא, הוא עדיין מציב בפנינו איום בריאותי משמעותי. ציד, אכילה וסחר בחיות בר מגדיל את הסבירות להידבקות של מחלות בין המינים. סיכון זה גדל כאשר צפיפות האוכלוסין, הסחר הגלובלי והמגע בין בעלי החיים לבני אדם הולך וגובר. עצירת הסחר בחיות הבר, ולאו דווקא של השווקים ״הרטובים״ ייגן אלינו מפני המגיפה הבאה
המאמר נכתב על ידי פרופ׳ ג׳ני קיין מאוניברסיטת ת״א עבור גרינפיס ישראל
רשימת מקורות
United Nations' Convention on International Trade in Endangered Species of Wild Fauna and Flora
https://qz.com/1838955/asias-wet-markets-are-not-the-same-as-wildlife-markets/ Wikipedia, Oxford Dictionary.
https://wwf.panda.org/our_work/wildlife/problems/illegal_trade/
https://www.gov.uk/government/topical-events/london-conference-on-the-illegal-wildlife-trade-2018/about ; Wikipedia;
https://wwf.panda.org/our_work/wildlife/problems/illegal_trade/wildlife_trade_campaign/scorecard/
https://www.sciencedaily.com/releases/2020/03/200317175442.htm
Wolfe ND, Daszak P, Kilpatrick AM, Burke DS. Bushmeat hunting, deforestation, and prediction of zoonotic disease. Emerg Infect Dis. 2005;11: 1822–1827. Pmid:16492369
WWF (2020) The loss of nature and rise of pandemics
אני רוצה לעזור
דיון
מה אפשר לעשות בשביל לעצור את הסחר הזה ?
אנחנו מבצעים ניטור ומעקב ובמקביל עושים מאמצים אדירים להכרזה על שמורות טבע ברחבי העולם שיגנו ויאפשרו שיקום של אוכלוסיות בעלי החיים. מה שתוכלו לעשות כדי לעזור זה לחתום על העצומות שלנו, לתרום למאבקים שלנו ולחזק אותם! 💪