A shark is hauled into the hold of the Pedra da Grelo, a Spanish longliner targeting swordfish in the south Atlantic ocean. ` The Greenpeace ship Arctic Sunrise and crew are investigating distant water fishing fleet practices in the Mid-Atlantic during September and October 2019.

נתחיל בכמה מספרים ומגמות: כ-60% מחיות הבר נעלמו בקצת יותר מ-40 שנה. בחלק מן העולם, מדובר בשיעורי העלמות והכחדת החי משמעותיים יותר. למשל, באירופה כ-80% מהחרקים נעלמו בשלושים השנים האחרונות. 

הדו"ח האחרון של האו"ם בנושא מתריע בפני קצב הכחדה שהוא גבוה פי עשרות עד מאות מה שהיה במשך העשרה מיליון שנים האחרונות. בעקבות זה, מדענים טבעו מונח חדש כדי לאפיין את התקופה הזו: האנטרופוקן. האנטרופוקן היא תקופה גיאולוגית שבה האדם הפך להיות הגורם המעצב העיקרי. למה זה קורה ומה אפשר לעשות? הנה כמה כיוונים.

Close-up of a semi-wild Sumatran Tiger (Panthera Tigris Sumatrae), seen at the Tambling Wildlife Nature Conservation rescue centre, which is part of the South Bukit Barisan National Park.

שינוי ייעודי קרקעות: בונים הרבה ולא כמו שצריך

בדיקה מטעם האו"ם חשפה לפני שנים ספורות ש-75% מכלל התשתיות שיהיו קיימות ב-2050 עוד לא נבנו. לצורה שבה אנחנו בונים יש משמעות. בנית מגורים ותשתיות באופן לא שקול מקטעת את השטחים הפתוחים ומחלקת אוכלוסיות בעלי חיים ליחידות בעלי כושר השרדות והתאממה נמוך יותר. בעלי חיים שלא יכולים להפגש לא יתרבו והאוכלוסיה שלהם תדאך. 

חקלאות תעשייתית: הרס היערות עבור גידולי בקר, סויה ושמן דקלים 

Water Buffaloes at the Vértes Naturpark where native Hungarian breeds graze in order to maintain the biodiversity of grasslands.

צריכת הבקר של האנושות גדלה באופן משמעתי מדי שנה וכדי לספק אותה, השיטה הזולה והקלה ביותר היא לשרוף יערות בדרום אמריקה, בברזיל או בארגנטינה, ולגדל ראשי בקר במקום עצים וכל המגוון הביולוגי שיש שם. פרקטיקות דומות גם ביערות הגשם של דרום מזרח אסיה ואפריקה עבור גידולים של שמן דקלים, קקאו וגומי.  כך למשל אנחנו יודעים על אוכלוסיית יגואר מאוד קטנה שנותרה בצ'אקו הארגנטינאי ודו"ח גרינפיס מאוגוסט אשתקד חשף את הקשר בין הצריכה הישראלית של בקר לבין הרס יערות הצ'אקו. מלבד היגואר הכריזמטי בדרום אמריקה, הטיגריסים והאורנג-אוטן באסיה, מדובר בעוד עשרות מינים שנמצאים בסכנת הכחדה כתוצאה מחקלאות תעשייתית. ונזכיר גם את ההשפעה ההרסנית של חומרי הדברה על חרקים ועל כלל שרשרת המזון.  

ציד ודיג יתר: מי אוהב מרק סנפירי כריש?

A large silky shark is finned and processed at a fish market in Negombo, Sri Lanka.

נביט לעבר הים ונראה איומים משמעותיים על מינים כמו לוויתנים, דגים וכרישים – בעלי חיים עם תפקיד מאוד מיוחד במערכת האקולוגית הימית הניצודים בשיטה אכזרית ביותר.  ההערכה הינה ש-40 מיליון כרישים ניצודים בכל שנה. מצב הדיג בכללי אינו מעודד יותר. משבר הדיג והדלקים ניזונים זה מזה שכן מעבורות נאלצות ללכת תמיד יותר רחוק מהחוף כדי לדוג ובכך משתמשת ביותר דלק. דיג הוא תחום שבו משאבים נשדדים, למשל ליד חופה המערבי של אפריקה בה כל מדיני מדינות מגיעות כדי לדוג. לאחרונה, התפתחה אף שיטת דיג חדשה והרסנית: דיג על קרקעית הים בין היתר כדי להוציא משם כל מה שחי ולתת אותו לדגים בבריכות הדגים. 

פלסטיק: כדור הארץ חד פעמי?   

A crab was trapped inside a discarded Zagu milktea cup in Verde Island Passage, the epicenter of global marine biodiversity, in Batangas City, the Philippines.

צריכת הפלסטיק שלנו גדלה בכ-5% כל שנה ותאגידים כמו קוקה קולה ממשיכים לספר שאנחנו זקוקים לבקבוקי הפלסטיק. התוצאה היא שבכל קוב מי ים יש אלפי חתיכות פלסטיק, רובן זעירות אך חלקן גדולות יותר. חתיכות גדולות של פלסטיק חונקות בעי חיים, מדגים ועד לוויתנים. פלסטיק נמצא ב-90% מציפורי הים ולוויתן נמצאים מת עם כמויות עתק של פלסטיק בגוף (למשל לוויתן בהיריון נמצא מת באיטליה עם יותר מ-22 קילוגרם של פלסטיק בקיבה). 

בחתיכות קטנות יותר הפלסטיק נכנס למחזור הדם כך שבכמעט כל ייצור חי יש כמות גדולה של פלסטיק. הוא נמצא ב-97% מדגימות הדם והשתן של ילדים. פלסטיק נמצא בכל מקום: במעמקי הים, בגשם, בקוטב ולמעשה בכל שרשרת המזון שקיימת. כשאנחנו יודעים שלחתיכת פלסטיק לוקח מאות עד אלפי שנים להתכלות אנחנו מבינים שאנחנו מעצבים את עתיד כדור הארץ תוך כמה שנים. 

משבר האקלים: הקלפים נטרפים

הגורם התופס חלק הולך וגובר בהעלמותם של חיות בר הוא משבר האקלים, שניזון בראש ובראשונה מתעשיית הדלקים המאובנים. משבר האקלים גורם לאזור התפוצה של אלפי מינים להשתנות בשל שינויים בטמפרטורה; אזור התפוצה והאוכלוסיות של מינים נוספים נעלמים בגלל אסונות כמו השריפות באוסטרליה שקיפחו את חייהם של מעל מיליארד בעלי חיים. ההשלכות משנה של משבר האקלים גם פוגעות בעולם החי באופן דרסטי: ריכוז הפחמן הדו-חמצני באוקיינוסים עולה מה שהופך את המים לחומציים יותר ופוגע באוכלוסיות בעלי החיים, למשל באלמוגים שמשחקים תפקיד חיוני במערכת אקולוגית מורכבת; המסת הקרח בצפון הגדול פוגעת במינים כמו הדב קוטב המפורסם ובסיביר משחררת חיידקים שהורגים את האיילים. 

A collared polar bear looks up at the camera. The collar has a GPS tracker installed by scientists to track the polar bear's movements. A Virtual Reality video team joined the Greenpeace ship the Arctic Sunrise on a trip to Svalbard to document the rapidly changing Arctic. Using a range of Virtual Reality video cameras to capture the stunning beauty of the last remnants of pristine wilderness, this immersive new technology allows us to bring people to the high Arctic, to witness for themselves the majestic landscapes and wildlife affected by humanities ruthless quest for resources.

בשל הניכור ההולך וגובר של האדם מהטבע, ימים להעלאת המודעות לחיות הבר הם תזכורת חשובה לכולנו. הטבע מעניק לנו שירותים אקולוגיים חיוניים, מטהר לנו את האוויר, את המים ומעניק בסיס חיוני לכל מערך המזון שלנו (רוב הירקות והפירות לא קיימים ללא חרקים מאביקים). אך הטבע הוא גם חלק בלתי נפרד מהאיזון הנפשי של האדם ולו תפקיד חיוני לבריאות הנפשית שלנו. גם הגוף וגם הנפש שלנו זקוקים לטבע בריא. 

יש לנו אחריות, גם אישית וגם ציבורית, להפסיק דפוסי צריכה הרסניים. משבר האקלים ומשבר המגוון הביולוגי מכוונים לאותו מקום, לאותו עולם: עולם ללא דלקים רעילים כמו פחם, גז ונפט; עולם שבו התזונה מבוססת על הצומח ולא על החי; עולם שבו עושים יותר מקום לטבע ומחזירים אותה לתודעה ולנוף שלנו, עם טיפוח של טבע עירוני וחקלאות עירונית אקולוגית.

להציל את הים
אני רוצה לעזור